בשבוע הבא תשתנה מדיניות משרד הבריאות, ורק מחוסנים במנה שלישית יהיו זכאים לתעודת "תו ירוק" בתוקף. כמו כן, מחלימים מקורונה שחלפה יותר מחצי שנה ממועד החלמתם מחויבים גם הם במנת חיסון נוספת. יחד עם זאת, מחקרים מישראל ומהעולם מראים כי רמת ההגנה של מחלימים מפני תחלואה קשה והדבקה חוזרת - גבוהה יותר מאשר של מחוסנים בשתי מנות, מה שגרם לחלק מהמומחים להתנגד להתניית התו הירוק בחיסון מחלימים. מדוע בעצם מחלימים מוגנים יותר?

סיקור N12 על התו הירוק:

פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן וחבר הצוות לטיפול במגפות, התייחס לסוגיה: "זו שאלת מיליון הדולר. זה דבר נפוץ ברפואה שההחלמה היא זו שמעניקה את ההגנה הגבוהה ביותר, יותר מכל חיסון. זה קשור לכך שההדבקה מפעילה את כל זרועות מערכת החיסון, וכך נוצרים נוגדנים מגוונים יותר".

פרופ' אורן צמחוני
פרופ' אורן צמחוני

לדבריו של פרופ' צמחוני, כלל לא מפתיע שהמחלימים מקורונה מוגנים לזמן ארוך יותר מהמחוסנים: "זוהי עובדה גם במחלות זיהומיות אחרות שמחלימים מפתחים הגנה ארוכת טווח יותר מהחיסון. הנתונים שהוצגו בפני חברי ועדת החיסונים הצביעו על רמת הגנה גבוהה של מחלימים. שיעור הנדבקים בתחלואה חוזרת הוא נמוך מאוד. גם כאשר מסתכלים על מחלימים שנדבקו פעם נוספת ומתאשפזים, המספרים הם מאוד נמוכים. מי שחלף זמן רב יותר מהחלמתו פחות מוגן, אבל האם הוא מגיע למחלה קשה? התשובה היא לא. במספרים מוחלטים מדברים על מספרים מאוד קטנים".

גם בדיוני ועדת החיסונים הביע פרופ' צמחוני את עמדתו שאין לחייב מחלימים בחיסון נוסף, והוא ממשיך להחזיק בדעה הזו: "אני לא מוצא צורך לחייב חיסונים למחלימים, אין לכך הצדקה רפואית. לכל היותר אפשר להמליץ על מנת חיסון נוספת - אבל ודאי לא לחייב. אני לא חושב שזה מוצדק במקרה הזה. השיקולים של מקבלי ההחלטות היו יותר אדמיניסטרטיביים ואין שיקול רפואי מספיק טוב כדי לחייב מחלימים להתחסן במנה נוספת לאחר חצי שנה".

פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ומומחה לבריאות הציבור, חיזק את דבריו של צמחוני וטען שהמחלה בדרך כלל מספקת הגנה טובה יותר לעומת החיסון: " גם המחקרים שנעשו בישראל על מחוסנים מול מחלימים מלמדים על הגנה טובה וארוכת טווח יותר מאשר בחיסונים. מצד שני, גם מחלה לא מספקת הגנה של 100% ויש מחלימים שחלו פעם נוספת. כמובן שעדיף לא לחלות במחלה בעלת סיכון לתמותה ולסיבוכים".

לדבריו, סוגיית חיסון המחלימים מורכבת, דורשת בדיקה מדעית מעמיקה וקבלת החלטה בתנאי אי-ודאות. "יש התלבטות אמיתית בנושא הזה", אמר פרופ' לוין. "יש הבדל בין הדבקה חוזרת לבין תחלואה: ייתכן שמחלים יידבק פעם נוספת אך לא יסבול ממחלה משמעותית. השאלה הזו תלווה אותנו עוד הרבה זמן. כדאי להציג חוות דעת מקצועית מנומקת, שמסבירה בדיוק את השיקולים לחיסון מחלימים ואת מידת הוודאות. יש הבדל בין לאפשר או להמליץ על מנת חיסון נוספת למחלימים, לבין לדרוש אותה בתו הירוק או כתנאי לפטור מבידוד בנסיעות מחו"ל".

למרות המחקרים - המדינה דורשת ממחלימים להתחסן פעם נוספת

מפרוטוקולים של ועדת החיסונים עולה כי רבים מחברי הצוות, וביניהם כאמור גם פרופ' צמחוני, התנגדו להתניית התו הירוק בחיסון נוסף עבור מחלימים. בדיון שנערך בתחילת ספטמבר אמר ד"ר טל ברוש, מזכיר הצוות לטיפול במגפות, שהוא לא רואה היגיון בחיוב המחלימים להתחסן: "הם לא נהנים מיתרון אינדיבידואלי מפני מחלה קשה או ממוות. לא נכון בעיניי להכניס את המחלימים לבירוקרטיה של התו הירוק".

האפידמיולוג ד"ר ניר פארן חיזק את דבריו של ד"ר ברוש: "מי שרוצה להתחסן, יש לאפשר לו. לא ברור אם חיסון הדחף ימנע הדבקות. אדם שהחלים מזן דלתא יש לשקול לחסן מאוחר יותר עם חיסון שאינו רלוונטי לזן המדבק. המוטציות בורחות מיכולת החיסון".

ד
ד"ר טל ברוש

ב-15 בספטמבר נערך דיון נוסף, שבו הוצגו נתונים ממכון גרטנר. על פי המחקר, מי שהחלים וחוסן הוא בעל "מוגנות מצוינת בדומה למקבל שלוש מנות חיסון". מי שהחלים לפני פחות מ-10 חודשים הוא בעל מוגנות טובה, ולמי שהחלים לפני יותר מ-10 חודשים ישנה מוגנות חלקית - כרבע ביחס להגנה של מקבלי שלוש מנות חיסון.

בעקבות נתונים אלו, בסוף הדיון סברו רוב המשתתפים כי יש להמליץ על החיסון למחלימים. יחד עם זאת, חברי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי משך הזמן שצריך לחלוף ממועד ההחלמה ועד לדרישת החיסון השלישי - אם לאחר 6 חודשים, 10 חודשים או יותר.