האם הקו האדום נחצה? ככל שהזמן חולף ומבצע החיסונים עדיין לא מתקדם בקצב הרצוי שיבטיח חסינות עדר, המדינה מגבשת עוד ועוד צעדים נגד אנשים שלא התחסנו - וכעת גם נגד מי שהתחסנו בשתי מנות בלבד. אבל היכן עובר הגבול? האם חלק מהצעדים שמתגבשים בימים אלה כבר חוצים את הקו האדום - ואולי יש פתרונות שטרם נוסו? מומחים שעוסקים בהיבטים המשפטיים של משבר הקורונה השמיעו דעות שונות בסוגיה בשיחה עם N12.
סיקור החיסון השלישי ב-N12:
- שר הבריאות הורוביץ הגיב על המלצת FDA
- תופעות הלוואי קשות יותר אצל צעירים אחרי החיסון ה-3
- החשש: המלצת FDA תאט את מבצע החיסונים
ד"ר עדי ניב יגודה, מרצה וחוקר במדיניות בריאות ומשפט באוניברסיטת תל אביב וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל", תומך בתמריצים עקיפים וישירים, אבל סבור שהם צריכים להיות מאוד מדודים. "יש קו גבול מאוד עדין שברגע שאתה עובר אותו, הנזק יכול לעלות על התועלת", מסביר ד"ר יגודה. "רוצים לעודד ובצדק את העלייה בשיעור המתחסנים. יש משימה לאומית להעלות את השיעור. צריך לעשות את זה בצורה חכמה וזהירה כדי לא לייצר אפקט הפוך. אם תחצה אותו גם אנשים שלא מתנגדים לחיסונים - זה יפתח אצלם חוסר אמון בממסד הרפואי כך שהם לא יתחסנו במנה השלישית".
"ככל שזה מגיע לגרעין ליבת הזכויות של האדם, צריך להיזהר עד להימנע מהגבלות", מוסיף ד"ר יגודה. "למשל טיפול רפואי אסור להגביל. אלה מקומות שאסור ללכת אליהם".
האם כל האפשרויות האחרות מוצו?
ד"ר נטע ברק קורן, מרצה בכירה למשפט חוקתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מציינת שכדי להטיל הגבלות חריפות, צריך קודם להיות בטוחים שנעשו מאמצים חלופיים. "בקביעת מדיניות יש חשיבות לא רק למה אפשרי מבחינה משפטית, אלא גם מה נכון וחכם לעשות", היא טוענת. "כאן אני לא יודעת אם נעשה מספיק. ראיתי שמשרד הבריאות עשה סקר אחד שבדק למה אנשים מסרבים להתחסן, שהעלה מגוון סיבות. אני לא יודעת אם המשרד ניסה לתפור פתרונות לסיבות שעלו. כשמגבילים חירויות יסוד, אחד המבחנים המשפטיים הוא האם נבחר האמצעי שפגיעתו בזכות פחותה. ככל שההגבלות על חירות הפרט גדולות יותר, כך הממשלה צריכה להראות שאמצעים אחרים נוסו ולא צלחו - ולכן צריך להפעיל אמצעים פוגעניים יותר".
ד"ר עופר מלכאי, גם הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מוסיף: "בהנחה שהחיסון השלישי מקטין את הסיכון להדבקת אחרים באופן ניכר, אין מניעה לדעתי להתנות כניסה למקומות בילוי ופנאי, כגון מסעדות, הופעות או חדרי כושר, בדרישה לחיסון או בדיקה. גם לגבי מקומות עבודה שבהם יש מגע עם קהל ניתן לדעתי לדרוש תו ירוק או בדיקה. אולם במסגרת מבחן המידתיות יש לבחון גם האם האמצעי שננקט הוא האמצעי שביכולתו להגשים את המטרה בפגיעה הפחותה ביותר, ולמשל אם ניתן להעביר את העובד לתפקיד שבו הוא לא נדרש לקבל קהל, או להוציאו לחל"ת לתקופה קצרה, זה כמובן עדיף על אמצעי כמו פיטורין".
לדברי ד"ר מלכאי, הוא היה מהסס להטיל הגבלת תו ירוק על שירותים חשובים כמו שירותים רפואיים. "בהקשר זה ניתן לטעון שהמדיניות של 'חיסונים בלבד', שבה נקטה הממשלה, וסירובה לאמץ את המלצות הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות להטיל מגבלות התקהלות על אירועים המוניים, כמו פסטיבל הפאנג'ויה באילת, מעלים חשש שהטלת מגבלות 'דרקוניות' מדי על מתחסנים (כגון הגבלת טיפול רפואי) לא יעמדו במבחן 'האמצעי שפגיעתו פחותה'", מסביר ד"ר מלכאי. "שאלת המידתיות של מגבלות על שירותים חיוניים שניתנים לאספקה בדרך בטוחה, למשל חיוב לעשות הזמנות אונליין במקום להיכנס לסופר, היא שאלה מורכבת, אך בשל החשש לנגישות השירות לקבוצות מוחלשות נראה לי כי ראוי להימנע מכך".
האם נכון לצמצם את התו הירוק רק למחוסנים בשלוש מנות?
אחת השאלות שעלו בימים האחרונים בעקבות החלטת ה-FDA לחסן רק בני 65 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון בחיסון השלישי היא אם נכון לצמצם כמתוכנן את התו הירוק למחוסנים בשלוש מנות בלבד. ד"ר יגודה סבור שהתשובה לכך היא חיובית. לדבריו, "ההחלטה של ה-FDA לא אמרה שהחיסון הוא לא בטוח. להיפך, ה-FDA אמר שהחיסון יעיל ובטוח אבל שהם מתחילים בהתאם לסיטואציה שמותאמת לתחלואה בארה"ב. זה כמו להשוות תפוחים לעגבניות".
לעומתו, ד"ר נטע ברק קורן, חושבת שנותרו עוד שאלות פתוחות בנוגע לצמצום התו הירוק. "במצב הנוכחי המודל של התו הירוק ממשיך להיות נכון בעיניי, אבל מתעוררות שאלות של מידע אמפירי רפואי, ביחס למידת ההצדקה להתנות את המשך התו הירוק בחיסון שלישי ביחס ללפחות חלק מהאוכלוסייה", היא מסבירה. "רואים נתונים משמעותיים מבחינת הורדת התחלואה בגילי 60+. לפחות היחס לקבוצה הזאת, נראה שיש הרבה היגיון בחיוב של הבוסטר לצורך תו ירוק. אני לא יכולה לחוות דעה, אבל יש סימני שאלה ביחס לגילים הצעירים יותר".
דמי אבטלה - גם לאנשים שמסרבים להתחסן ולהיבדק?
סוגיה נוספת שמעוררת מחלוקת היא שאלת דמי האבטלה לאנשים שמסרבים להתחסן ולהיבדק - ובעקבות כך פוטרו מעבודתם. באגודה לזכויות האזרח ובקו לעובד פרסמו היום עמדה המתנגדת נחרצות לתזכיר החוק. לטענתם, אין לו תכלית ראויה, הוא פוגע בזכות יסוד, חסרים נתונים התומכים בתזכיר החוק ולא נבחנו אלטרנטיבות אחרות.
ד"ר נטע ברק קורן מסבירה שמדובר בשאלה מורכבת: "המטרה של כל הצעדים היא למנוע מאנשים להוות סכנה לאחרים. אנשים שמסרבים גם לחיסון וגם לחלופת הבדיקה, ובדרך כלל גם לא מיידעים את מי שמסביבם ובכך לא מאפשרים לאחרים לבחור לא לבוא איתם במגע - מסכנים אחרים. מי שיכול לעשות צעדים כדי להמשיך לעבוד אבל בחר לא לעשות אותם, כמו להיבדק במקום להתחסן, זה לא ברור שלא ניתן לקבוע שהוא 'מפוטר בדין מתפטר'. מצד שני, צריך לראות האם הממשלה עשתה הכול כדי להימנע מזה כי מדובר בפגיעה חמורה ברשת הביטחון הסוציאלית האחרונה של מי שאיבדו את עבודתם".
ד"ר מלכאי מציע פתרון ביניים: "ככל שעוצמת הפגיעה בזכויות של הלא-מתחסנים גדולה יותר, מתעוררת ביתר שאת השאלה אם הפגיעה עומדת במבחן המידתיות. ברור שגם אדם שמסרב להתחסן או להיבדק אינו צריך להגיע לחרפת רעב, אך מכך לא נובע שיש חובה להעניק דמי אבטלה מלאים לאדם שעובד עם קהל ושפוטר בעקבות סירובו הן להתחסן והן לבצע בדיקה. ייתכן שיש לשקול אבטחת הכנסה חלקית ודיפרנציאלית, בהתאם למצב הכלכלי של אותו אדם. לבחירה שלא להתחסן יש עלויות חברתיות משמעותיות, שאת חלקן לפחות ראוי להשית על האדם שבחר מרצונו שלא להתחסן".
הגבלות על נוסעים לחו"ל שלא חוסנו במנה השלישית?
בעקבות מבצע ההתחסנות במנה השלישית, הממשלה מנסה ליצור הגבלות גם על הטסים לחו"ל שטרם התחסנו במנה השלישית. "למדינות יש את האפשרות לייצר ביניהן הסכמים הדדיים כדי לצמצם את פוטנציאל סיכון התחלואה בשטח שלהן", טוען ד"ר יגודה. "זה לא שונה בהרבה מוויזה לארה"ב. גם ויזה מגבילה כניסה של אנשים לשטח מסיבות אחרות".
לעמדת ד"ר מלכאי אין בעיה בהגבלות על נסיעות לחופשה בחו"ל של לא-מחוסנים: "להבדיל מנסיעה לצרכים הומניטריים, באופן כללי אני חושב שמגבלות על מותרות כגון חופשות בחו"ל - למשל כדי לצמצם כניסת וריאנטים שעלולים לגרום לכך שגם ההישג של הבוסטר ירד לטמיון תוך כמה חודשים - הן מוצדקות. 'הכול כלול' בטורקיה לא מצדיק לפגוע בזכות לחיים ולבריאות של אנשים אחרים".
"ברור שיש צעדים שהם מחוץ לתחום", מסכמת ד"ר ברק קורן. "התשובה יכולה להשתנות בהתאם לחומרת המגפה שעומדת בפנינו. הנושא של שלילת דמי אבטלה עשוי להיות כבר קו אדום, אבל אם יתכננו אותו נכון יכול להיות שאפשר יהיה ליישם אותו מבחינה משפטית, למשל קיצור משך קבלת דמי אבטלה במקום ביטול מוחלט, מנגנוני חריגים וכו'. ברור שביחס לצעדים חריפים יותר, למשל שלילת טיפול שגרתי בקופת חולים מאנשים שמסרבים להתחסן, כבר מדובר באמצעים שקשה להצדיק אותם בשם עידוד התחסנות".