עשרות רופאים פנו היום (ראשון) לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר הבריאות ניצן הורוביץ בדרישה לשלב רופאים ומדענים בעלי עמדות שונות בנושא מגפת הקורונה במעגלי קבלת ההחלטות. "ישנה קבוצה גדולה של רופאים ומדענים אשר מאתגרים את הנחות המוצא הללו וזאת על סמך ניתוח מעמיק של הנתונים מישראל ומהעולם, קריאת הספרות המצטברת, החלפת מידע עם עמיתים, ועל סמך הניסיון הקליני מצטבר", כתבו בפנייתם. "אנו קוראים בזאת לאפשר לנציגים מקבוצות אלו לקחת חלק בהליכי קבלת ההחלטות בעת הזו".
"מזה כמעט שנה וחצי שאנחנו מתמודדים עם מחלת הקורונה בארץ, ועם כל השלכותיה בכל תחומי הקיום", כתבו הרופאים. "כבכל אתגר משמעותי, גם בהתמודדות עם מגפת הקורונה, ההתנהלות האופרטיבית נגזרת מהנחות מוצא מסוימות. הנחות מוצא אלו כוללות, בין השאר, את הצורך לקטוע כל סוג של הדבקה, הצורך לבודד א-סימפטומטיים בכל חשיפה עם הנגיף, והתפיסה כי התועלת שבחיסון עולה על הנזק שבו בכל קבוצות הגיל. מהנחות אלו ואחרות מוכתבת ההתמודדות הלאומית עם הנגיף".
"אנו חוששים כי בעת הזו השתלטה שלא בכוונת זדון קונספציה שגויה לגבי הנגיף, המחלה ודרכי ההתמודדות עמה", הדגישו הרופאים. "הקונספציה שגתה כבר פעמיים - הן בתחזיותיה השחורות לגבי מידת האלימות של הנגיף, והן בתחזיותיה האופטימיות לגבי יכולתו של החיסון לספק פתרון כוללני וגורף למגפה. כשעולה חשש מהתקבעות בקונספציה - כך אנו למדים מההיסטוריה - חובה על האוחזים בהגה לחפש, לשמוע ולבדוק מגוון של דעות ותפיסות. הדבר הוא בנפשנו".
הרופאים דורשים מהממשלה לשנות את הגישה כלפי חיוביים לנגיף שלא פיתחו סימפטומים של המחלה, לשנות את תפיסת קטיעת שרשרת ההדבקות, לעצור את "התו הירוק" ונגזרותיו ולבחון מחדש את ההמלצה לחסן בני נוער.
"אנו קוראים שלא לפגוע שוב בשגרת החיים הברוכה ובפרט בחינוך ילדינו ובכלכלה במשק", כתבו הרופאים בפנייתם. "אנו קוראים לאפשר מחקר ולהשקיע משאבים שיאפשרו לטפל בחולי הקורונה בקהילה, ובכך למנוע אשפוזים, התדרדרות ועומס על מערכת הבריאות. עוד אנו קוראים לשנות את סדר העדיפות, כך שההשקעה במערכת הבריאות תהיה רוחבית, אסטרטגית וחובקת תחומים - לא רק מרוכזת סביב מחלת הקורונה".
ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים אסף הרופא שחתומה על המסמך, אמרה ל-N12: "אנחנו קבוצת רופאים שמודאגים מאוד מהתקבעות קונספציות שגויות לגבי מגפת הקורונה בקרב מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, בפרט בהיבטים הבאים - הצורך לקטוע כל סוג של הדבקה, הצורך לבודד א-סימפטומטיים בכל חשיפה עם הנגיף והתפיסה כי התועלת שבחיסון עולה על הנזק שבו בכל קבוצות הגיל".
"ההיסטוריה הישראלית מלמדת אותנו שכשעולה חשש כי ישנה קונספציה שגויה, יש לבחון את המציאות באמצעות כלים אנליטיים שונים ובאמצעות אנשים חדשים", המשיכה ד"ר ליבוביץ. "אנו מבקשים להרחיב את מעגלי מקבלי ההחלטות לאלתר. עוד אנו קוראים למהלכים הבאים - התרכזות במניעת תחלואה בקבוצות סיכון, הקטנה משמעותית בבדיקת אנשים בריאים (ובמשתמע - הפסקת העיסוק הבלתי פוסק בכמות המאומתים), שינוי תפיסת קטיעת שרשרת ההדבקות, הפסקת כפיית החיסונים באמצעות 'התו הירוק' ונגזרותיו, ובחינה מחודשת של ההמלצה לחסן בני נוער".