הקורונה בישראל שבה להרים את ראשה, אך מה שמדאיג במיוחד הפעם הוא שמבין הנדבקים החדשים שמתגלים כחיוביים לקורונה יש גם מחוסנים בשתי מנות חיסון. מתוך 46 חולי קורונה שמאושפזים נכון להיום בבתי החולים, חמישה מהם מחוסנים שבכל זאת נדבקו ונזקקו לאשפוז. בעמדות בדיקות הקורונה ששבו אתמול לפעילות, כשליש מהחיוביים שאותרו הם כאלו שכבר התחסנו. אז מה בעצם מוביל לכך - והאם הדבר מצביע על ירידה ביעילות החיסון?
"החיסון איננו יעיל ב-100% מפני הדבקה", הדגישה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא - תל השומר ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות בארץ, "1 מכל 20 מחוסנים עדיין עלול לחלות בקורונה. גם ללא קשר להתפשטות זן הדלתא בישראל, ברגע שיש עלייה במספר הנדבקים - גם אנשים מחוסנים נדבקים. הבשורות הטובות הן שמרבית הנדבקים החדשים הם א-סימפטומטיים או סובלים ממחלה קלה. זה נכון שהזן הזה הוא מדבק יותר - אבל עדיין לא ברור האם הוא גורם למחלה קשה יותר".
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי "The Lancet" פורסם כי החיסון של פייזר יעיל ב-88 אחוזים נגד זן הדלתא, בהשוואה ל-93 אחוזי יעילות מול הזן הבריטי. "מחקר שנעשה בסקוטלנד ואנגליה הצביע על כך שהחיסון יעיל למניעת תחלואה קשה מזן הדלתא אבל בקשר להדבקה, חלה ירידה ביעילות", אומרת פרופ' רהב. "מבצע חיסוני הקורונה בישראל החל לפני כחצי שנה - ובשלב זה אין קשר בין ההתפרצות לבין ירידה בחיסוניות".
"יעילות החיסון מצוינת אבל אנחנו יודעים שמול הווריאנט הספציפי הזה - היעילות מעט פוחתת", אומר בשיחה עם N12 ד"ר ארנון שחר, חבר הצוות הטיפול במגפות והוועדה המייעצת, המנהל הרפואי של מערך הקורונה במכבי. "ברור שמבחינת ההדבקה התסמינית, זן הדלתא מעמיד בסיכון גם הדבקת מבוגרים מחוסנים. ככל שתהיה תחלואה יותר גבוהה, נראה גם חלק מהמחוסנים שיידבקו. הדגש העיקרי כעת צריך להיות צמצום הפער של האוכלוסייה שאיננה מחוסנת - ולהגן על אוכלוסיות בסיכון וסובלים ממחלות כרוניות שצריכים להקפיד הקפדה יתרה על מסכה".
האם ניאלץ להתחסן שוב כדי להגביר את יעילות החיסון?
אחת ההצעות שנבחנות כעת ברחבי העולם היא לתת "מנת דחף" של החיסון כדי להגביר את יעילותו - אך בעולם הרפואה קיימת מחלוקת אם הדבר אכן הכרחי. "בעיניי מוקדם להגיע למסקנה שכזו", הסבירה פרופ' רהב, "אין בפנינו נתונים מחקריים שמצביעים על כך שיש בזה צורך. גם ההחלטה להכניס לבידוד מחוסנים מעוררת סימני שאלה וייתכן שהחסרונות גוברים על היתרונות במקרה זה. אני ממליצה להשיב את חובת עטיית המסכות ולהסתער על ההתפרצויות שהתגלו באמצעות בדיקות נרחבות וחקירות אפידמיולוגיות מעמיקות".
עד כה זוהו במעבדות הריצוף הגנטי לווריאנטים של משרד הבריאות לפחות 180 מקרים של הימצאות זן הדלתא בישראל. זאת בנוסף ליותר מ-9,000 מקרים של הווריאנט הבריטי שזוהו בארץ, 261 ריצופים של הווריאנט הדרום-אפריקני ו-20 מקרים של הווריאנט הברזילאי.
כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, חתם היום על צו לפיו יוטל קנס בגובה 5,000 שקלים על הורים לילדים שיפרו בידוד ובמקרים מסוימים - כמו למשל מגע עם חולה מאומת בטיסה - גם מחוסנים ומחלימים יידרשו להיכנס לבידוד.
עם זאת, חלק מן המומחים סוברים כי מדובר בצעדים דרמטיים לעת הזו: "אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס עכשיו להנחיות של בידוד מחוסנים שנחשפו", אומר ד"ר שחר. "אין לנו מידע נוכחי שדורש מאיתנו להמליץ דבר כזה. לדעתי זו לא הדרך הנכונה כי אני לא חושב שאנחנו שם עדיין. יש כמה הבדלים משמעותיים שמשפרים את מצבה של ישראל למול מדינות אחרות שחוות כעת התפרצות: אנחנו המדינה עם שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר כאשר אנו פוגשים את זן הדלתא. לכן צריך לנשום עמוק, להיות עירניים אבל לא להיכנס להיסטריה".