מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף חוקרים נוספים מהעולם, מצא קשר בין חשיפה של תינוקות לאנטיביוטיקה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, לבין גובה ומשקל נמוכים יותר. התופעה נצפתה אצל בנים עד גיל שש, אך לא אצל בנות. המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications, ומחבריו סבורים שההסבר לממצאים טמון בהתפתחות אוכלוסיית חיידקי המעי - המיקרוביום.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ממחקרים קודמים עולה שהשימוש באנטיביוטיקה אצל יילודים בשבועות הראשונים לחייהם עשוי להוביל לשינוי בהרכב המיקרוביום במעיים. אולם, ההשפעות ארוכות הטווח של החשיפה לאנטיביוטיקה טרם נחקרו. פרופ׳ עמרי קורן, חוקר מהפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם עמיתים מרחבי העולם, בחנו את הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה במהלך השבועיים הראשונים לחיים לבין התפתחות הילדים עד לגיל שש.
במחקר השתתפו 12,422 ילדים וילדות שנולדו בין השנים 2010-2008 בטורקו שבפינלנד ובנוסף בקוהורט (מחקר תצפיתי) של ילדים מגרמניה. החוקרים השתמשו בדירוג סטטיסטי שהתבסס על טבלאות גדילה ומצאו שהבנים שנחשפו לאנטיביוטיקה לאחר הלידה, אך לא הבנות, הציגו שיעורי גדילה נמוכים בהשוואה לאלה של בני גילם שלא נחשפו לאנטיביוטיקה.
בניסויים נפרדים, בהובלת הדוקטורנטית עטרה אוזן, השתילו בעכברים נקיים מחיידקים חיידקי צואה מתינוקות שנחשפו לאנטיביוטיקה, ומכאלה שלא נחשפו. אצל העכברים הזכרים שהושתלה בהם אוכלוסיית חיידקים מתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה נמצאה גדילה מופחתת, ואילו בקרב העכברות שקיבלו טיפול זהה לא נמצאו שינויים.
החוקרים סבורים שחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה קשורה לשינויים בטווח הארוך במיקרוביום במעי, מה שעלול לגרום לגדילה מופחתת אצל בנים עד גיל שש. עם זאת, החוקרים מציינים שיש מגבלות למחקר, כמו הבנה שאינה מלאה לגבי הסיבות שהובילו מלכתחילה לחשיפה לאנטיביוטיקה, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות.
בימים אלו נערכים כמה מחקרי המשך הבוחנים האם יש השפעות נוספות לטיפול אנטיביוטי מוקדם ומדוע ההשפעה נצפתה רק בבנים. נוסף על כך, החוקרים מנסים לבודד זנים פרוביוטיים כדי להחזיר את אוכלוסיית החיידקים למצבה הקודם. החוקרים מבקשים להדגיש כי אנטיביוטיקה מצילת חיים, וייתכן שבעתיד ניטול תוסף פרוביוטי מותאם אישית יחד עם הטיפול האנטיביוטי.