שנה בדיוק חלפה מאז הסגר הראשון שאליו נכנסה ישראל עקב מגפת הקורונה. אם בתחילה נרשמה מגמת ציות ותמיכה מצד הציבור בהחלטות הממשלה, לאחר שחלף הזמן החלה להישמע יותר ויותר ביקורת כלפי האופן שבו נוהל המשבר. שנה לאחר מכן, עם יותר מ-6,000 מתים, עשרות אלפי עסקים קורסים, מאות אלפי מובטלים ומערכת חינוך מדממת, פנינו למפלגות שמרכיבות את הממשלה ושאלנו כל אחת מהן: אם הייתם יכולים – מה הייתם משנים באופן שבו פעלתם בשנה האחרונה נגד הקורונה? וגם: מה המומחים אומרים?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לכל המפלגות שלחנו שאלה זהה, וכל המפלגות השיבו לנו – למעט אחת: הליכוד. מפלגת כחול לבן, שהפרה את הבטחת הבחירות שלה ונכנסה לממשלה תחת נתניהו בנימוק של תקופת חירום האשימו את רה"מ כי נכנע ללחצים של קבוצות בעלי אינטרס. את הפנייה שלנו למפלגת העבודה העברנו ליו"ר הקודם, עמיר פרץ, שהעדיף להתייחס למשבר הכלכלי והטיל את האחריות על הממשלה שלא הסכימה לאמץ את "המודל הגרמני" שהציע.

אולי כחלק מהמשבר בין המדינה לחברה החרדית, דווקא המפלגות החרדיות לא חששו מלהודות שאכן נעשו טעויות בממשלה שהם היו חלק ממנה. עם זאת, בתשובה ששלחו לנו מפלגת יהדות התורה הם החליטו להתמקד דווקא במשבר התחבורה הציבורית בחג הפורים האחרון וציינו שהממשלה צריכה "להתנצל בפני האלפים שסבלו". מטעם מפלגת ש"ס, הודה שר הפנים אריה דרעי כי "עשינו הרבה דברים טובים ועשינו גם טעויות". לדבריו, אחת הטעויות המרכזיות הייתה שלא סגרו את נתב"ג כבר בתחילת הגל השני – דבר שהביא לעלייה גדולה בתחלואה.

מה הייתם משנים באופן שבו פעלתם בשנה האחרונה נגד הקורונה?

הליכוד: "לא עונים לשאלונים".

כחול לבן: "לצערנו, בשל שיקולים פוליטיים של ראש הממשלה שפעל פער אחר פעם לפי לחצים של קבוצות אינטרס וללא מדיניות סדורה וברורה עם תוכנית ארוכת טווח, לא הצלחנו ליישם בשלב מוקדם פתיחה דיפרנציאלית של חלקים שונים במשק, כמו גם של מערכת החינוך, וזאת בהתאם למתווה הרמזור. רק בחודשים האחרונים, לאחר מאמצים פוליטיים רבים, הצלחנו לייצר מתווים דיפרנציאליים, שהשתלבו במסגרת המאבק שלנו לאימוץ מתווה התו הירוק של כחול לבן, ותוך מתן דגש על פתיחה מבוקרת ואחראית של המשק במטרה לקדם חיים בטוחים לצד הקורונה".

העבודה - שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "המודל הגרמני. אני מאמין שאילו הממשלה הייתה מאמצת את ההצעה שלי כבר בחודש מאי 2020 להחלת המודל הגרמני, תוך שהקשר בין המעסיק לעובד היו נשמרים וכל מעסיק היה מחזיר עובדים בהתאם לצרכים, אז גם היינו מבטיחים את הביטחון התעסוקתי של העובדים, וגם המעסיקים לא היו צריכים לחפש עובדים בכל שלב שהמשק נפתח".

חייל ושוטר במחסום זמני בירושלים בזמן הפסח (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
סגר פסח 2020|צילום: נתי שוחט, פלאש/90

יהדות התורה: "יש כמה וכמה החלטות שהיו צריכות להתקבל אחרת ולא שייך לציין רק אחת. אך נוכל להזכיר לפחות את ההחלטה האחרונה והיא לעצור את התחבורה לירושלים בפורים. זו הייתה טעות כפי שהוכח שלא הייתה עלייה בתחלואה מפורים. על ממשלת ישראל להתנצל בפני האלפים שסבלו, טורטרו ונעזבו בדרכים לחוג שמחת פורים על אף שהתחסנו או החלימו".

ש"ס - שר הפנים אריה דרעי: "ישבתי בממשלה ובקבינט הקורונה לכל אורך משבר הקורונה וביחד עם חברי עשינו הרבה דברים טובים ועשינו גם טעויות. זה נגיף חדש שתקף בכל העולם ולאורך כל השנה הזאת למדנו כל הזמן על הנגיף ועל ההתמודדות איתו. טעינו כשלא סגרנו מיד בתחילת הגל השני את נתב"ג, זו הייתה טעות שגרמה לעלייה גדולה של תחלואה".

ומה המומחים חושבים?

לאחר שקיבלנו את התשובות מהמפלגות, פנינו גם למומחים שליוו אותנו בשנה האחרונה וייעצו לדרגים הפוליטיים. פרופ' רן בליצר, יו"ר קבינט המומחים הלאומי לקורונה, מצד אחד שיבח את התגובה המהירה של הממשלה למניעת התפשטות המגפה, אך העביר ביקורת על כך שהיציאה מהסגר הראשון וההחלטות שהתקבלו בהמשך לא תמיד נעשו על פי דעת המומחים. פרופ' חגי לוין, שייעץ למטה "מגן ישראל" ובהמשך הצטרף למפלגתו של בוגי יעלון, האשים את הממשלה בניהול לא מקצועי שהוביל למספר המתים הגבוה. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה, התייחס להחלטות "זיגזג" שהתקבלו וערערו את אמון הציבור ואת הסגירה המאוחרת של נמל התעופה בן גוריון.

נתב
נתב"ג בזמן קורונה|צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

פרופ' רן בליצר, יו"ר קבינט המומחים הלאומי לקורונה וראש חטיבת החדשנות בשירותי בריאות כללית: "מדינת ישראל פעלה היטב כאשר הייתה מהחלוצות בעולם בדחיית הגעת המקרים הראשונים על ידי הטלת מגבלות כניסה לישראל, בהטלת סגר הדוק לבלימת התחלואה ובביצוע בדיקות קורונה. לו רק השכילו מקבלי ההחלטות לצאת מן הסגר הראשון בבטחה לפי המלצות הדרג המקצועי ייתכן שנתוני התחלואה בהמשך היו נראים אחרת".

פרופ' בליצר הוסיף: "קצב קבלת ההחלטות ויישומן גרם לאובדן זמן יקר, והצעות שהועלו בהקשר לאסטרטגיית הבדיקות, מתווה דיפרנציאלי (מה שהפך בהמשך ל'מודל הרמזור') ומערך החקירות האפידמיולוגיות, נכנסו לתוקף רק חודשים לאחר מכן. לאחר כל אחד מן הסגרים ההרמטיים היה עלינו להקפיד על יציאה הדרגתית בפעימות כפי שנעשה כעת".

פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מהאוניברסיטה העברית והדסה, שכיהן רוב השנה כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל: "הכישלון האדיר בניהול המגפה הוביל ל-6,000 נפטרים, שרבים מהם ניתן היה למנוע, ולנזק חמור ומיותר לבריאות, לכלכלה ולחברה. שורשי הכישלון נטועים בניהול לא מקצועי ולא שקוף של הממשלה שגרמה לאובדן אמון של הציבור בהחלטות. בכל שלב נכון היה לקבוע מדיניות דיפרנציאלית התואמת לסיכון שונה במקום, בזמן ובפעילות. במקום זאת, הונהגה לכאורה מדיניות טוטאלית, אך בפועל עקב נתק מהמציאות בשטח וחוסר יישום ההנחיות דווקא באזורי התחלואה החמורה ביותר".

לדבריו של פרופ' לוין ראוי היה לנהוג בטקטיקה של שיתוף הציבור בשיקולים להחלטות: "קשב לצרכי הציבור היה מוביל ליישום טוב הרבה יותר של ההמלצות הבריאותיות ולהצלת חיים". לדבריו, "תכנון נכון וגישה רחבה למשבר הקורונה היו מפחיתים משמעותית את הנזק ההיקפי מהסגרים לבריאות הגופנית והנפשית, לכלכלה ולעסקים".

נקודה נוספת שמעלה פרופ' לוין היא ההתנהלות עם סגירת הגבולות: "חוסר המקצועיות והפוליטיזציה בלט בגבולות ובנתב"ג, שם במשך שנה שלמה לא נבנתה יחידה אפידמיולוגית ומערכת מקצועית המאפשרת בדיקה ובידוד יעיל של הנכנסים. בתוך כך, במשך תקופה ארוכה שרר נתק מגורמי השטח כדוגמת הרשויות המקומיות ולשכות הבריאות, מה שהוביל להחלטות מנותקות מהמציאות ובלתי ישימות שגם התקבלו באיחור ניכר".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בשיבא תל השומר: "תחילת ניהול משבר הקורונה היה מצוין עם אמון מלא של הציבור בממשלה. אך בדיעבד התברר כי המדיניות שנקבעה נעשתה בהתאם לרמת המלאים של המסכות, המטושים או הציוד המגן בבתי החולים. המדיניות השתנתה לאחר שהמחסנים התמלאו: למשל לאחר שנאמר לציבור לא לעטות מסכות בגלל המחסור, זמן קצר לאחר מכן הוחלט לחייב על עטיית מסכות. הזיגזג בקבלת ההחלטות סדק אט אט את אמון הציבור".

ד"ר פלדמן הוסיף: "בדיעבד אסטרטגיית היציאה מהסגר הראשון הייתה צריכה להיות אחרת. נקבעו כללים ותאריכי יציאה מדורגים אבל הופעלו לחצים פוליטיים בלתי נתפסים שהאיצו את תוכנית הסרת ההגבלות. כך הגענו לרמות תחלואה עצומות עוד לפני שיצאנו לסגר השני. כל אלו גרמו לכך שכמות החולים בישראל היא הרביעית בעולם מבחינת יחס הנפטרים למיליון נפש. לו ההתנהגות הייתה זהירה ושקולה יותר בהחלט היה ניתן לעשות את הדברים אחרת ולחסוך חיי אדם".

על מחדל נתב"ג, אמר ד"ר פרידמן: "ראוי היה לנהל אחרת את סגירת נתב"ג כך ששדה התעופה ייסגר בצורה הרמטית. לחצים פוליטיים שהופעלו הובילו להתפרצות גלי תחלואה וכניסתם של וריאנטים מחו"ל, דוגמה לכך היא כניסתם של אלפי תלמידי הישיבה לארץ לקראת חגי תשרי, אירוע שתרם לגל התחלואה החריף בבני ברק".