בשנה האחרונה לא היה בית בישראל שלא עקב בדאגה אחר התפשטות מגפת הקורונה - וניסה להבין מה השתנה בהנחיות ומה האור בקצה המנהרה. כמעט כל שיחת סלון (במשפחה הגרעינית) הגיעה לבסוף להאשמות - או שבחים - כלפי תפקוד הממשלה. כדי להבין מה באמת עבר עלינו ומה היה יכול לקרות אחרת, סקרנו עבורכם את הצעדים המשמעותיים לטובה ולרעה מ-12 חודשים שבהם החיים של כולנו השתנו.
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
ההצלחות של השנה האחרונה
סגירת השמיים בתחילת המגפה
ב-30 בינואר 2020, שר הבריאות דאז יעקב ליצמן כינס ישיבת חירום עם בכירי משרד הבריאות ונציגים נוספים. במהלך הישיבה קיים השר שיחת טלפון עם נציגי משרד החוץ ואחריה הכריז 'כבר הלילה אנחנו סוגרים את השמיים בפני טיסות מסין והמזרח הרחוק'. גורם בכיר מאוד במשרד החוץ התקשר לליצמן וביקש לקיים חשיבה מחדש על סגירת השמיים: "החלטה חד-צדדית שכזו עלולה להוביל למשבר דיפלומטי קשה מול העולם", אמר אך ליצמן התעקש: "ההחלטה כבר התקבלה".
כך מדינת ישראל הקדימה באותה העת את מרבית מדינות העולם והפכה לאחת הראשונות שסוגרות הרמטית את השמיים, דבר שקנה זמן יקר לבלימת התפשטות המגיפה בישראל. בתדרוך לתקשורת שנערך לאחר קבלת ההחלטה, נשמע לראשונה המושג 'בידוד בית' לפיו חוזרים ממדינות בהן הנגיף התפשט יחוייבו שלא לצאת מהבית - גם אם אינם חווים תסמינים של המחלה.
הקמה מהירה של מחלקות קורונה - ורפואה מרחוק
בפברואר 2020, עם הנחיתה בארץ של נוסעי שיט התענוגות בספינת "דיימונד פרינסס" שעליה התגלו חיוביים לנגיף, בבית החולים שיבא תל-השומר נאלצו להקים בין לילה מחלקה שתקלוט את הנוחתים. את היסודות שהקימו באותם ימים העתיקו לאחר מכן במחלקות קורונה שהוקמו בבתי החולים בכל רחבי הארץ. ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקת הקורונה הראשונה בישראל בשיבא תל-השומר, סיפר: "הדבר הראשון שעשינו הוא הקמת בית חולים שדה שפעל בתוך אוהל בשבועיים הראשונים. המחשבה הייתה שזה משהו מאוד רגעי והתייחסו אלינו כמי שנוהגים ב'מאמץ מוגזם'. כולנו קיווינו שיתגלה כי אף אחד מהישראלים שחזרו מה'דיימונד פרינסס' לא יהיה חולה ובזה זה ייגמר".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
"כשאחת הנוסעות נמצאה חיובית, הבנו שהיא גם לא תהיה האחרונה", נזכר ד"ר סגל. "מחלקת הקורונה עשתה הסבה למחלקה פנימית בתוך בית החולים ואז החלה 'עלייה לרגל' של מנהלי מחלקות ברחבי הארץ שהגיעו ללמוד מאיתנו איך מתמגנים, איך מטפלים ואיך עוקבים מרחוק באמצעות מצלמות אחר החולים. התשתית של אשפוז מרחוק ברפואה פנימית הייתה קיימת אצלנו מכיוון שעסקתי בנושא ופתאום כשהגיעה מגפה שדורשת מאיתנו לצמצם למינימום את המגע עם החולה - הטכנולוגיה לרפואה מרחוק הפכה לרלוונטית מתמיד".
לדבריו, מנכ"ל שיבא פרופ' איציק קרייס ראה באותה העת כמה צעדים קדימה, בשלב שבו עדיין לא היה ברור לאילו ממדים תגיע המגפה בישראל. "בעוד שבכירים בצוות הטיפול במגפות חזרו ואמרו 'אתם מגזימים, אין צורך בכל המיגון וההיערכות הזו', מנכ"ל שיבא נערך כמו במבצע צבאי ולימים התברר שמדינת ישראל פעלה ברצינות רבה יותר והגיבה מהר יותר ממדינות אחרות", אמר ד"ר סגל. "באותם ימים הייתה התגייסות אדירה למאמץ, האזרחים עמדו במרפסות ומחאו לנו כפיים. היום, אנחנו הרופאים מוקצים מחמת מיאוס, אויבי השלטון והכלכלה".
מערך בדיקות קורונה מהגדולים בעולם
ספטמבר 2020. מערך הבדיקות בישראל עבר תמורות ושינויים רבים לאורך תקופת המגפה. בעוד שבתחילה נעשו מעט בדיקות באופן יחסי ורק עבור מי שהיה במגע הדוק עם חולה מאומת, המערך התעצם ליכולת של 100 אלף בדיקות קורונה ביום ונפתח לבידוק של כלל האוכלוסייה. בשלב מסוים הוחלט על העברת ניהול המערך למפקדת אלון בצה"ל.
מי שהתעקש על הרחבת מערך הבדיקות היה פרויקטור הקורונה לשעבר, פרופ' רוני גמזו מנכ"ל איכילוב שאמר: "גם אם זה עולה הרבה כסף - תדגמו יותר. לא רק על פי תסמינים ובמיוחד בערים האדומות והכתומות. אם יש לנו 70 אלף בדיקות קורונה זמינות ליום - אני רוצה להשתמש בכולן כל הזמן. אם אני לא משתמש בכולן זה אומר שיש 'חוליות מודיעין' שאני משאיר בצד ומבזבז". כיום שיעור הבדיקות ביחס לאוכלוסיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם.
מבצע החיסונים
דצמבר 2020 עד פברואר 2021. מבצע החיסונים בארץ הוא ההצלחה הגדולה ביותר של הטיפול במגפה. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות לחתום על הסכמים לייבוא חיסונים משלושת החברות 'פייזר','מודרנה' ו'אסטרהזניקה'. כאשר פייזר הפכה להיות השחקנית המובילה במרוץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם אלברט בורלא, מנכ"ל החברה והגיע עמו להסכם שלפיו ישראל תהיה מהמדינות הראשונות לקבל אספקה.
בתמורה ישראל התחייבה להעביר נתוני אמת על מגמות שונות בשינוי ההדבקה והתחלואה הקשה בעקבות השימוש בחיסונים. ואכן כבר בחודש דצמבר, נחת בארץ משלוח ראשון של חיסונים מתוצרת פייזר, כאשר ישראל היא אחת המדינות הבודדות שזכתה לחיסונים באותה העת. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין התחסנו בשידור חי והזניקו את מבצע 'לתת כתף'. כיום, חודשיים לאחר מכן, קרוב לארבעה מיליון ישראלים כבר התחסנו וברשות ישראל מלאי חיסונים שמספק לכסות את כלל האוכלוסייה.
עבודה מהבית
אחת התמורות החיוביות של שנת הקורונה בישראל היא האצה של שינויים בשוק העבודה, כמו למשל מעבר לעבודה מהבית - שהתגלתה בחלק מן המקרים כיעילה יותר, חוסכת זמן יקר ומקלה על העומסים בכבישים. הכלכלנית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה הסבירה: "למקומות עבודה יש חיסכון משמעותי במעבר לעבודה מהבית. גם העובד מרוויח מזה גמישות, פגישות מרובות משתתפים שניתן לקיים בזום וכך לחסוך זמן יקר ואנרגיה. עם קבלת ההחלטה על הטלת סגר וצמצום העובדים במשק, חברות רבות בישראל הצליחו להתאים את עצמן בזמן מאוד מהיר לעבודה מרחוק".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
עם זאת, היא מציינת, השאלה האמיתית היא הם השינוי יחזיק מעמד: "אם גם ביום שאחרי המגפה נשמור על תמהיל מסוים של עבודה מרחוק – זו תהיה ההצלחה האמיתית. אם כל עובד, יעבוד יום אחד בשבוע מהבית נחסוך 20% מהפקקים בישראל, נעלה את פריון העבודה ונפחית את זיהום האוויר. מגפת הקורונה האיצה תהליך שהיה צפוי להתמשך על פני עשור - בגמישות של מקום העבודה ובמעבר של תחומים רבים לאופי דיגיטלי.
לדבריה, "חברות ההייטק היו הקטר שהובילו את הנושא. מרבית האוכלוסייה שעברה לעבוד מהבית הם בעלי השכלה אקדמאית והכנסה גבוהה. יש פספוס מסוים של האוכלוסיות החלשות שלא זכו להרגיש את התמורה הזו. אמנם אין תחליף לכך שעובדים גם ייפגשו זה עם זה, אבל גילינו השנה שלא חייבים לנסוע לחו"ל בשביל פגישות עסקיות, פגישות מרובות משתתפים יכולות להתקיים בזום ומקום העבודה יכול להכיר בעבודה מהבית".
הכישלונות של השנה האחרונה
שלושה סגרים שהובילו לזינוק באבטלה
אפריל, ספטמבר, דצמבר 2020: הממשלה הכריזה שלוש פעמים על סגר הדוק בישראל ובכך הפכנו למדינה שכללו הגבלות מחמירות על המשק. מדיניות הסגרים הממושכת שננקטה בישראל גרמה למשבר חמור בשוק התעסוקה והולידה גל אבטלה חסר תקדים, כאשר בשיא היו בישראל יותר ממיליון מובטלים. לפי הדוח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה עומד על 17.7%, כלומר כ-735 אלף ישראלים.
משבר אמון מול הציבור
לצד ההגבלות החמורות שהוטלו על הציבור, השינויים התכופים בקבלת ההחלטות וחוסר דוגמה אישית מחלק מנבחרי הציבור הובילו להעמקת משבר האמון מול האזרחים. ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, התייחס למצב המדאיג: "לו הניהול של משבר הקורונה היה מקצועי ומערכת קבלת ההחלטות לא היתה מתקבלת תוך כדי כניעה מוחלטת לאילוצים פוליטיים, הדברים היו יכולים להראות אחרת".
"במקום ניהול חכם על-פי תוכנית הרמזור – השאירו את כל המדינה פתוחה למשך זמן ארוך, כולל הערים האדומות ביותר, וכולל נתב"ג, מה שגרם להתפשטות ההדבקה, הוביל לסגרים חוזרים ונשנים וריסק את הכלכלה", ציין שרגא. "כל זה קרה בזמן שנבחרי הציבור רמסו ברגל גסה את ההנחיות וההגבלות שהם עצמם העבירו בחוק ובכך פגעו אנושות באמון הציבור בכל הנוגע לקבלת ההחלטות סביב ניהול המשבר".
אין תקציב: אי יציבות שלטונית
ארבע מערכות בחירות ושנתיים ברציפות ללא העברת תקציב הם כישלון צורב שהעיב גם על היכולת לנהל את משבר הקורונה. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, הסביר: "המשמעות של היעדר תקציב וחוק הסדרים היא בעלת השלכות על כל תחומי החיים שנשארים בקיפאון ולא זוכים להשקעה הדרושה להם כמו בריאות, חינוך ושוק התעסוקה. משבר הוא הזדמנות לבצע רפורמות משמעותיות בשירות הציבורי אך עד עכשיו ההזדמנות הזו בוזבזה כמעט לחלוטין בגלל השיתוק השלטוני שהממשלה נמצאת בו זה חודשים ארוכים".
עוד ציין פלסנר: "רשימה של בעלי תפקידים בכירים נותרו בלתי מאויישים וזו פגיעה קשה בתפקוד המשרדים, ודאי בזמן משבר והשפל הכלכלי הכי עמוק שהיה בישראל בשנים האחרונות. האופן שבו נוהל משבר הקורונה הוביל לקריסה בסולידריות ובאמון הציבור ברשויות השלטון. יחסי הכוחות בממשלה גרמו לחוסר היכולת לנהל את המשבר באופן דיפרנציאלי. במקום להשתמש 'בסכין מנתחים מדויקת', בחרו ב'פטיש חמישה קילו', עם סגרים ארוכים וכלל-ארציים ולא טיפול ממוקד. זה תוצר ישיר של ממשלה לא יציבה".
אחד הביטויים של אי היציבות הוא העובדה שהממשלה לא הצליחה להעביר תקציב וחוק הסדרים בשנים 2020 ו-2021. הכלכלנית דפנה אבירם-ניצן הוסיפה: "תקציב הוא תוכנית העבודה של הממשלה ולא ניתן להתנהל בלי תוכנית עבודה במיוחד כאשר נמצאים במשבר כל כך משמעותי. רפורמות מאיצות תעסוקה ופעילות כלכלית במשק ובהיעדר תקציב מדינה, אנו פוגעים ביכולת להאיץ את הצמיחה והתעסוקה שזה התפקיד המרכזי של ממשלה בזמן משבר".
הדור האבוד בזום
בניגוד לחברות ההייטק, במערכת החינוך לא הצליחו לבצע מעבר חלק ללמידה מרחוק. תלמידי ישראל מצאו את עצמם במשך תקופה ארוכה בבית, כאשר פעם אחר פעם החלטות הממשלה הותירו את מערכת החינוך סגורה. ד"ר יריב פניגר, חוקר מדיניות חינוך מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הסביר: "רוב המדינות המפותחות פתחו את שנת הלימודים הנוכחית והחזירו את כל התלמידים אל בתי הספר. המסקנה של אותן מדינות הייתה שהלמידה מרחוק לא עובדת בצורה טובה ומחקרים שנעשו בנושא מחזקים את המסקנה הזו".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
"בעוד שבמדינות אירופה עשו כל מאמץ לפתוח את בתי הספר ולסגור רק באזורים מסוימים בהם התגלתה תחלואה גבוהה, בישראל הוחלט על סגירת מערכת החינוך בכל המדינה לתקופה ארוכה", הוא הדגיש. "המתווים לפתיחת הלימודים שניסח משרד הבריאות היו רחוקים מאוד ממה שקרה בשטח. נכון היה לתת לרשויות המקומיות ולמנהלי החינוך המקומיים לפעול בדרך שהכי מתאימה לאותו האזור ביחס לרמת התחלואה. יש מקומות רבים בארץ שבהם אפשר היה לקיים את הלימודים אבל ברגע שהוחלט לסגור הכול – גם הם שילמו את המחיר".
מערך נוסף שהוזנח בתקופת הקורונה הוא החינוך הבלתי-פורמלי: "תנועות הנוער, חוגים ופעילויות חוץ בית-ספריות הופסקו לחלוטין. אלה דברים שהחשיבות שלהם לילדים ובני נוער היא לא פחותה מהלימודים בבית הספר ומבחינות מסוימות חשובים אפילו יותר. היה ניתן לקיים את הפעילויות האלו באוויר הפתוח שבו הסכנה להדבקה פחותה. במקום זה, כלאנו את הילדים למשך חודשים, מה שהוביל לנזקים כמו עלייה גדולה בתופעות פסיכולוגיות שליליות אצל ילדים: דיכאון, ייאוש, נשירה מהלימודים והתמכרויות. מבחינה זו לחינוך בלתי פורמלי יש תפקיד חשוב, אך הוא הוזנח לחלוטין בעקבות התעלמות מוחלטת של משרד החינוך והמדינה. כעת מה שחשוב זה להשקיע מחשבה בבניית תוכנית מסודרת לתיקון הנזקים שנגרמו".
זינוק בדיכאון: המגפה הנפשית
בשנת הקורונה חלה עלייה של 30% בפניות למרפאות הפסיכיאטריות וזינוק בדיווחים על דיכאון ומצוקה נפשית. לדבריו של ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ישנם צעדים שהיו יכולים לסייע לצמצם את הנזק הנפשי: "מתחילת הדרך היה צריך להבין שלמגפת הקורונה צפויות להיות השפעות נפשיות, להתייחס למצוקה שנגרמת ולנהל תקשורת עם הציבור בצורה שאיננה מעודדת חרדה. הדבר הנכון היה לאפשר הרחבה של המערכת הפסיכיאטרית כבר בשלבים מוקדמים כדי למנוע חלקים נרחבים מהמצוקה".
ד"ר פישל ציין: "לרכיב הנפשי יש משמעות בכל דבר שקורה לנו ובוודאי כאשר הוא מתרגם את ההחלטות וההתנהלות לכיוון של חוסר ציות לחוק או לבעיות בתוך המשפחה. חוסר ההתייחסות לרכיב הנפשי החל מקבלת ההחלטה דרך העברתן לציבור והקצאת משאבים לטיפול בבעיות הנפשיות, מביאות את מדינת ישראל לציון נכשל בטיפול של הממשלה במגפת הקורונה".