ביטול הישיבה שבה הממשלה הייתה אמורה לאשר את תכנית הרכש של חיסוני הקורונה בסכום של 3.5 מיליארד שקל ממשיך לעורר תגובות והאשמות. בקרב מומחים הדעות חלוקות אם יש טעם ברכישה כבר כעת של חיסונים נוספים, שכלל לא ברור אם יהיה בהם צורך – או שיהיו בתוקף. בידי מדינת ישראל כרגע 17 מיליון חיסונים של כמה חברות ולפי תוכנית ההצטיידות הכוונה היא לרכוש עוד יותר מ-30 מיליון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חמישה מיליון ומאתיים אלף ישראלים כבר התחסנו לנגיף קורונה באמצעות 9 מיליון ו-900 אלף מנות חיסון. בכך נותר במלאי של מדינת ישראל כ-17 מיליון חיסונים, בעקבות ההסכמים עם החברות "פייזר" (אספקה קבועה בהתאם לצורכי המדינה כפי שנקבע בהסכם מול החברה), "מודרנה" ו"אסטרהזניקה" (כ-10 מיליון מנות). עלות הזמנת החיסונים למדינה עד היום עמדה על כ-2.6 מיליארד שקלים.
כעת מבקש משרד הבריאות להגדיל את תקציב הזמנת החיסונים ב-3.5 מיליארד שקלים נוספים - ולפי החישוב של הסכום שהשקיעה המדינה בחיסונים שכבר ניתנו -מדובר בכ-36 מיליון חיסונים חדשים. לפי החישוב הזה, מדובר במספיק מנות חיסון שיספיקו עד סוף שנת 2022 במידה שיהיה צורך להתחסן אחת לחצי שנה. זהו גם המספר שנתניהו החל להשתמש בו לפני כחודש.
עם זאת, ישנם הטוענים שכלל לא בטוח שנזדקק לכמות חיסונים כזאת. "אף אחד לא יודע עדיין האם ניאלץ להתחסן בכל שנה או בכל חצי שנה והאם יהיה צורך לעדכן את הרכב החיסון", אמר גורם המעורה בפרטי הסכם החיסונים. "כחלק מניהול סיכונים יש להכריע האם לקנות חיסונים כעת למרות שייתכן שלא ניאלץ להשתמש בהם. אין ויכוח האם חיסונים הם דבר משתלם או האם צריך לשריין חיסונים לשנת 2022, בהחלט כדאי שיהיו כאן חיסונים, השאלה היא באיזו כמות?"
במשרד הבריאות ביקשו להניח החלטת ממשלה להגדלת תקציב ההסכמים מול חברות החיסונים ב-3.5 מיליארד שקלים. במשרד האוצר דרשו לעדכן את ההסכמים באופן כזה שישראל תוכל לבטל או לדחות את הגעת החיסונים לארץ במידת הצורך אלא שנכון לכתיבת מילים אלו, התיקונים הללו בהסכמים לא נעשו. "אם יתברר שהחיסון עמיד לשנתיים, לא נרצה שכל מה שקנינו יילך לפח אלא שניתן יהיה לדחות את קבלת החיסון", אומר גורם המעורה בפרטים, "כדי שלא נזרוק כסף לפח, יש לוודא שהעסקאות מאפשרות לבטל ולדחות קדימה את המנות כדי שלא ניתקע במאי 2022 עם חיסונים פגי תוקף".
ד"ר טל ברוש, מרכז הצוות המייעץ לועדת חיסוני הקורונה של משרד הבריאות מבית החולים 'אסותא אשדוד' תיאר: "אנחנו לא יודעים אם נזדקק לעוד חיסונים, כרגע מדובר בהערכות תיאורטית. נזדקק למנות נוספות אם יתקיים אחד משני תרחישים: שינויים מהותיים בנגיף שיגרמו לכך שאנשים מחוסנים עלולים להידבק בשנית במחלה קשה. בינתיים זה לא קרה אבל זה בהחלט סיכון עתידי כפי שהתרחש עם נגיף השפעת. אפשרות נוספת היא דעיכה עם הזמן של יעילות החיסון, דבר שגם כן קורה רבות בחיסונים".
לדבריו של ד"ר ברוש שני התרחישים הללו אכן דורשים ממדינת ישראל היערכות לרכישת חיסונים: "מכל הדברים שנעשו עד היום כחלק מהמאבק בקורונה ההשקעה הכי משתלמת שהייתה מבחינה כספית היא ללא כל צל של ספק רכישת החיסונים. המחיר שאנחנו משלמים בכל פעם שאנחנו עוצרים את המשק, הוא לאין ערוך יותר מעלות של חיסונים".
עם זאת, ייתכן כי הרכב החיסון יתעדכן בעקבות השתנות של הנגיף ובמקרה כזה יש צורך להזמין חיסונים בסמוך לעונת המגיפה. "חיסוני השפעת למשל בכל שנה משנים את הזנים שבתוכם וכמעט אף פעם לא משתמשים באותו ההרכב של החיסון בשנה שעברה", מסביר ד"ר ברוש, "לכן גם פה הגיוני שהחיסון שיינתן ב-2022 יכלול זנים שהם לא הזן הסיני המקורי".
בעניין הזמנת עשרות מיליוני חיסונים כאשר במלאי של ישראל ישנם כ-17 מיליון אומר ד"ר ברוש: "בישראל ישנה כמות ידועה של ילדים כך שאין כאן הפתעות גדולות, ייתכן שצריך להתאים את הזמנת החיסונים לגודל האוכלוסיה ולא להפריז בכמויות".
פרופ' גליה רהב, חברה בצוות המייעץ לרכש חיסוני הקורונה ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא אמרה: "אנחנו עוד לא יודעים במדויק האם נצטרך או לא נצטרך לבצע חיסון מדי שנה או חצי שנה. בשלב זה אנחנו לא כל כך רואים הדבקות חוזרות אצל מחלימים ומחוסנים וגם ההתפשטות של המוטנט הדרום-אפריקני די נבלמה בשלב זה, כך שכרגע אי אפשר לקבוע מתי ומה".
לדבריה של פרופ' רהב השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיננו ברכש החיסונים הוא תאריך התפוגה שלהם והאם יש טעם להזמין זמן ארוך מראש: "התנהלות עם שוק ההון: אנחנו קונים כדי שיהיה לנו לאחר-כך, שלא נעמוד במצוקה. צריך לראות מה תאריך התפוגה של החיסונים האלה. כרגע אנחנו עוד לא יודעים אבל סביר להניח שמדובר בשנה - אולי בעתיד יתגלה שתאריך התפוגה הוא לזמן ארוך יותר. יחד עם זאת לאור ההיסטוריה, הטראומות וההצלחה של החיסונים - הכף כן מכריעה כרגע לכיוון הרכישה. עדיף שיהיה לנו עודפי חיסון ומקסימום נוכל להעביר את זה הלאה על ידי מכירה או נתינה למדינות אחרות או לרשות הפלסטינית זו שאלה שנעמוד בפניה".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, התייחס לצורך בהרחבת ההשקעה: "באירופה נעשים מאמצים למנוע שיווק של חיסונים לישראל וביטול הדיון על אישור תקציבי רכישת החיסונים - עלול לפגוע ביכולת להצטייד בחיסונים נוספים לשנים הבאות".
"אנחנו לא יודעים אם האפקטיביות של החיסון מספיקה לחצי שנה או לשנה", הוסיף פרופ' לוי, "לכן התו הירוק הוא עד יוני ואם נדע שזה תקף לזמן ארוך יותר, נאריך את התו. אנחנו לא יודעים את זה עדיין ולכן רוצים להיערך לאפשרות שנצטרך לתת מנת חיסון פעמיים בשנה - אחת בכל חצי שנה. כרגע הדברים עדיין אינם ברורים".
מועצת החירום הציבורית למשבר הקורנה במכתב לשר הביטחון וראש הממשלה החליפי , בני גנץ בעקבות כוונת משרד הבריאות לרכוש עוד 30 מליון חיסונים בעלות של 3.5 מיליארד ש"ח תחת מעטה של סודיות:
"הצורך ברכש העצום הזה איננו ברור מקצועית, ולכן חייב להיות מוצג בשקיפות מלאה לציבור משלמי המיסים ואנשי המקצוע . אם יש מידע מקצועי המנחה את ההחלטה, ומצדיק רכש במיליארדים בתקופה של משבר כלכלי חמור מאין כמותו – יש לשתף אותו עם הציבור".
יצוין גם כי הוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה לא הייתה מעורבת בדיונים וקבלת ההחלטה על רכש 36 מיליון חיסונים לשנת 2022 ב-3.5 מיליארד ש"ח. גורמים בוועדה: "לא מבינים את השיקולים מאחורי המספרים".
משרד הבריאות הוציא הבוקר הודעה רשמית בה התייחס לסוגייה: "בעקבות דיווחים כוזבים על כמויות החיסונים שיש בישראל, אנחנו מבקשים להבהיר, תוך שמירה על הסכמי הסודיות של ישראל עם חברות החיסונים, שבישראל קיים מלאי רק עבור סבב החיסונים הנוכחי.
קיים צורך חשוב ברכש מיליוני חיסונים נוספים כדי להתכונן לתרחישים שונים כמו מנת דחף, חיסון ילדים מעל גיל 12 (לאחר שהמחקרים וה FDA יאשרו זאת), וכן מתן אפשרות לחיסונים עמידים לווריאנטים שעשויים להגיע. בזכות החיסונים ישראל הראשונה לצאת ממשבר הקורונה. בזכות הרכש שאנחנו מבקשים לעשות ישראל תמשיך להיות המדינה המוגנת בעולם מקורונה. אין להקל ראש באחת הרכישות החשובות שמדינה יכולה לעשות בעת הזאת".