ארבעה ימים חלפו מאז יצאו אל הפועל ההקלות הראשונות של הסגר השני, כשבוע מאז ההחלטה עליהן, וכחודש מאז ההגבלות חזרו לחיינו - ואל תופתעו אם הגלגל יסתובב לו שוב. אומנם מערך החקירות האפידמיולוגיות השתפר, יש יותר בדיקות קורונה והצוותים כבר די מתורגלים, אבל אם קיווינו שהברדק הישראלי מאחורינו והפעם מה שהיה הוא לא מה שיהיה, לצערנו, כרגע לפחות, זה עוד נראה רחוק מכך.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הוויכוחים בקבינט ובממשלה, הריבים בין משרדי הממשלה והמתווים ששוב ושוב משתנים מצביעים על בלגן שהוא כמעט תמיד מתכון לכישלון. אז הנה, על קצה המזלג, הנקודות שחשוב לשים אליהן לב ומהר מהר לתת עליהן את הדעת כדי לנסות להציל את המצב:

1. כניעה ללחץ חרדי בפתיחת גנים בערים אדומות ותלמודי תורה ברחבי הארץ: באשר לגני הילדים, הסביר משרד הבריאות כי יהיה קושי רב באכיפה, שכן הורים ישלחו את ילדיהם למסגרות פיראטיות, והחלטה כזאת תהווה עוד תמריץ לפרימת ההנחיות בכללותן. משום כך, הסבירו הגורמים המקצועיים, שמבחינה אפידמיולוגית, עדיף שהילדים יהיו במסגרות מפוקחות מאשר שיעברו בין שמרטפיות ומסגרות לא מפוקחות. ההסבר הזה תמוה למדי שכן ייתכן שכך הדביקו ילדים שהגיעו מהערים האדומות ילדים אחרים בסביבתם. נשאלת השאלה - איך יוכל משרד הבריאות לכפות סגירה של גנים בפעם הבאה שעיר חרדית תהפוך לאדומה? ואיזה מסר זה מעביר ליתר ההורים בשאר חלקי הארץ? באשר לתלמודי התורה, עצימת העין בשיאה. כבר עכשיו ברור שלא רק גורמי שוליים במגזר החרדי פתחו את התלמודים, ושהתופעה רווחת כמעט לאורך כל המגזר. לפתיחה הזאת, מתריעים גורמים בכירים במערכת הבריאות, תהיה השפעה על נתוני התחלואה בתוך שבוע עד שבועיים מהיום.

תלמוד תורה
תלמוד תורה "ברכת אברהם" סלונים|צילום: n12

2. חוסר יכולת לאכוף את רוב ההפרות במוסדות חינוך ובאירועים רבי משתתפים: כאן הבעיה היא אקוטית. המשטרה לא רוצה לחלק קנסות בהיקף נרחב, במיוחד אם מדובר על העלאת גובהם באופן משמעותי. לדעת המשטרה, השוטר בקצה לא צריך לחלק קנסות בגובה כזה ויש לפנות להליך מנהלי אחר. בנוסף נדמה שהחוק מאפשר לשלושה גורמים לבצע את האכיפה - למשטרה, לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך. אף אחד משלושת הגורמים לא מעוניין לקחת על עצמו את נושא האכיפה באופן בלעדי, וריבוי השחקנים בזירה רק שוחק את ההרתעה ומביא לזריקת אחריות הדדית ביניהם. בתווך, משרד המשפטים בכלל מעדיף לפנות להליכים פליליים, אלא שלצורך כך יש לקדם חקיקה מסובכת שתיקח זמן ולא בטוח שתצלח את כלל המכשולים, הפוליטיים והמשפטיים גם יחד.

בניגוד להנחיות: שוטרים חגגו בחתונה המונית (צילום: לפי סעיף 27 א')
בניגוד להנחיות: שוטרים חגגו בחתונה המונית|צילום: לפי סעיף 27 א'

3. אין עדיין מתווה יציאה ברור מהסגר: לכאורה יש כזה, אבל רק לכאורה. משרד הבריאות והפרויקטור גמזו מודעים לכך ש-9 שלבי יציאה הם נטל שהציבור לא יכול לעמוד בו וסבלנותו פוקעת. אבל מתברר שעוד לפני כן, יש מחלוקות בצוותים המקצועיים ובקרב הדרג הפוליטי מה נכון לעשות - האם לפתוח את כלל כיתות היסודי? אולי להקדים את פתיחת המסחר ולהמתין עם חזרת הילדים? המתווה, אם כן, שנוי במחלוקת ולא "נעול" הרמטית, וזה עוד לפני שהוזכרה סוגיית העמידה ביעדים. לזה כדאי להוסיף את הלחצים הכבירים של שרים בממשלה וסקטורים רבים להקלות נוספות, החל מצימרים ובתי מלון, ועד למוזיאונים והופעות קטנות. כולנו זוכרים איך זה נגמר ביציאה מהסגר הקודם.

4. מי יחליף את גמזו? לא ברור: הפרויקטור לא שולל הישארות של מספר ימים נוספים בתפקיד, אבל הבהיר שברצונו לחזור בחודש נובמבר לבית החולים איכילוב שאותו הוא מנהל. לפי שעה, אין מגעים עם מחליף פוטנציאלי. האם יהיה זה פרופ' ברבש? נדמה שהאחרון לא שש לכך. גם שמות אחרים שאוזכרו מודעים לקשיים הפוליטיים שיעיבו על תפקודם האפשרי, ומתחמקים מזה כמו מאש.

 

פרופסור רוני גמזו (צילום: לעמ)
פרופסור רוני גמזו|צילום: לעמ

5. הסברה לקויה: ‏אחד הכישלונות הכי מרכזיים של המאבק בקורונה הוא תת-ההסברה לציבור לגבי ההבדל בין שטח פתוח לחלל סגור. בשל חוסר ההפנמה הזאת ובלבול המושגים, והעובדה שלא מספיק הושקע כדי להסביר לציבור את הבסיס של הבסיס, אנחנו נחשפים לטיעונים שהם על גבול ההזויים. ההסברים לציבור אמורים להיות, על פניו, די פשוטים.

אז בואו נעשה רגע סדר באמצעות כמה כללי אצבע (בנוסף כמובן לעטיית מסכות, מרחק חברתי ושמירה על היגיינה). ראשית, התקהלויות זה דבר רע. יחד עם זאת, התקהלות באוויר הפתוח והתקהלות בחלל סגור שונות דרמטית במידת מסוכנותן. לכן, זאת הסיבה שיש היגיון (אפידמיולוגי ובריאותי) בסגירה של תלמודי תורה, אבל אין היגיון במניעת הגעה לחוף הים, לפארקים או לגנים ציבוריים. ‏כשנערכות השוואות בין חללים סגורים לפתוחים, אפשר להבין עד כמה המסר הכי פשוט של המאבק בקורונה לא הופנם. אגב, זה כמובן משרת פוליטיקאים שהרי איך אחר כך יהיה אפשר להשוות בין תפילות להפגנות? אז זהו, שההשוואה מקורה בבלבול רעיוני בסיסי, כל עוד התפילות במקום סגור וההפגנות במקום פתוח. ‏זה לא אומר שאין הדבקות בהפגנות (אפשר להניח שיש, אם כי אין נתונים) - זה רק אומר בהכרח שבאוויר הפתוח סכנת ההדבקה פחותה משמעותית.

 

פקחים, חוף ים, ים, חוף, שוטר בים, שוטרים (צילום: פז בר )
פקחים בחופים|צילום: פז בר

בקיצור, אין דין תלמודי תורה ובתי כנסת כדין ההפגנות או הרחצה בים. מי שנמנע להסביר את זה עד עכשיו לציבור מטעמו שלו - לא יכול לבוא בטענות לציבור שהוא לא מבין. ואכן, חוסר הבנה ובעיקר חוסר אמון שכזה בהחלטות שלא על בסיס "פתוח וסגור" עלולים להביא את הציבור להפרה של ההנחיות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לגבי פתיחת גני הילדים, הנחת היסוד בשאלה שגויה: הדבר נעשה תוך הסכמה מלאה של אנשי המקצוע במשרד הבריאות, מתוך מחשבה שהאלטרנטיבה של לימוד בגנים פיראטיים תהיה מסוכנת.

"לגבי תלמודי התורה - חל איסור מוחלט להפעילם, בדומה לבתי ספר במגזר הכללי. שר הבריאות רואה את פתיחתם בצורה חמורה ובכוונתו להעלות בקבינט היום דרישה להגדיל באופן משמעותי את גובה הקנסות של מפרי ההנחיות.

"בנוגע לאכיפה: כמו כל אכיפת חוק, גם נושא זה נמצא באחריות המשטרה. עמדת משרד הבריאות היא כי יש להגביר את האכיפה באופן מקיף ומשמעותי ביותר. לגבי מתווה היציאה מהסגר - הטענה משוללת כל יסוד: מתווה היציאה מהסגר פורסם בצורה ברורה ונהירה, גם באמצעות תדרוכים פתוחים לתקשורת וגם באמצעות ראיונות של אנשי משרד הבריאות. המתווה כולל 9 שלבים, כאשר המדדים לעבור משלב לשלב ברורים לכל. דווקא פרסום עובדות שאינן נכונות הוא הגורם לבלבול הציבור מקום שצריך להביא מידע ברור.

"פרופסור רוני גמזו יישאר בתפקידו עד למציאת מחליף. בימים אלו שר הבריאות בודק שמות למחליפו. בנוגע להסברה - לצערנו גם הנחת יסוד זו פשוט לא נכונה: אין אדם בישראל המתקשה להבחין בין חלל פתוח למקום סגור. הכללים פורסמו בצורה ברורה ושקופה לציבור. שלושת העיקריים שבהם, שעולה מכל פרסומת, תשדיר, קמפיין, או ריאיון: עטיית מסכה, מרחק והיגיינה".

תגובות משרד ראש הממשלה ולשכת ראש הממשלה החליפי לא התקבלו.