לקראת מבצע החיסונים נגד קורונה שצפוי להתחיל בשבוע הבא רבים שואלים את עצמם מדוע אנשים שכבר יש להם נוגדנים לנגיף, לאחר שהבריאו ממנו, צריכים להתחסן. אולי הם יכולים לוותר על החיסון? נוסף על כך, בגלל שמספר החיסונים גם כך מצומצם, האם לא עדיף למשרד הבריאות לבצע בדיקות סרולוגיות לכלל האוכלוסייה ולחסן רק את אלו שאין להם נוגדנים? פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא תל-השומר, הסביר מדוע כולם צריכים להתחסן מפני הנגיף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אנחנו יודעים להגיד שאצל חלק מהנדבקים בקורונה שפיתחו נוגדנים נמצא לאחר מספר חודשים שהנוגדנים ירדו", אמר פרופ' לשם. "לכן ראשית ההגדרה של חיסונים כפי שהם נבדקו הם לספק חסינות ארוכת טווח. הבדיקה הסרולוגית מלמדת אותנו אם מישהו נדבק או לא. גם אם יש לו נוגדנים, זה לא אומר שהוא לא צריך לקחת את החיסון - כי יכול להיות שהנוגדנים ירדו והחיסון יחזק את החסינות".
עוד הוסיף לשם: "מניסיוננו מחיסונים קודמים אנחנו אף פעם לא בודקים סרולוגית לפני שעושים חיסון. חיסון מומלץ לאוכלוסייה מבלי לבדוק אם יש או אין נוגנדים. כשאנחנו עושים מחקר קליני אנחנו לא בודקים נוגדנים אנחנו נותנים לפי אוכלוסייה. השאלה היא בעצם למה בחר משרד הבריאות או האמריקאים לתת את החיסון מבלי לעשות סרולוגיה? והתשובה היא כי אנחנו בדרך כלל לא עושים את זה, ועד עכשיו זה עובד טוב".
90% מהאוכלוסייה לא נדבקה
פרופ' לשם נתן סיבה נוספת מדוע עדיף לחסן את כל האוכלוסייה ללא כל הבחנה. לדבריו, 90% מהאכולוסייה בישראל לא נדבקה, ולכן אין טעם לבדוק לתושבים נוגדנים. "אם אנחנו נשלח 9 מיליון ישראלים למרפאות וקופות החולים, ישנו סיכון גבוה יותר שיקרה משהו בדרך ובתהליך, מאשר סיכון שלאחד למיליון יהיו תופעות לוואי מהחיסון", הוא הסביר.
למרות דבריו עד כה, פרופ' לשם הדגיש: "מי שעשה כבר בדיקה סרולוגית וגילה שיש לו נוגדנים, מוזמן להתייעץ עם הרופא שלו ולקבל החלטה רפואית אם לעשות את החיסון או לא".