צוות מומחים מומחים בריטי מזהיר מתקוות שווא ומדגיש: "גם כשיהיה חיסון מוצלח נגד הקורונה – הוא לבדו לא יספיק כדי להתגבר על הנגיף". במאמר שפורסם היום (שישי) מציינים החוקרים כי בתרחיש חיובי חיסון עשוי להיות מוכן באביב של השנה הבאה – אלא שגם אז הוא לא יספיק כדי למגר את מגפת הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
קבוצת המומחים שכונסה על ידי החברה המלכותית הבריטית להערכת נתונים ולמידת מגפות נגיפיות טוענת גם כי אתגרים משמעותיים צפויים בדרך לייצור החיסון. בין היתר פירטו המומחים כי מכשולים עשויים לעלות בייצור החיסון ובאחסונו, וכן סביב שאלת יעילותו של החיסון ואמון הציבור בו.
פרופ' ניליי שאה, ראש המחלקה להנדסת כימיה באימפריאל קולג' בלונדון ומחברת הדוח, אמרה לגרדיאן הבריטי כי לדעתה חיסונים יושלמו כבר בחודש מארס. אלא שלדבריה, השאלה שתישאר פתוחה היא האם הוכח שהחיסונים אכן יעילים, גם אם הם עברו תהליכי רגולציה.
"גם אם נעבור את זה והחומר יהיה זמין והחיסון אכן יצא לדרך באביב - זה ייקח הרבה זמן. תחילה זה יגיע לקבוצות בעלות עדיפות, כמו קשישים, חולים, חיילים ושוטרים, ואז לאוכלוסייה הרחבה יותר", אמרה שאה והוסיפה כי ייתכן שהתהליך יימשך שנה ויותר.
פרופ' צ'רלס באנגהאם, יו"ר מחלקת אימונולוגיה באימפריאל קולג' בלונדון ושותף לחיבור הדוח, אמר: "גם אם הוא יהיה יעיל, לא סביר שנצליח לחזור למצב נורמלי לחלוטין. אנו נראה תחלואה ואף מוות גם לאחר הכנסת חיסון שאנו יודעים שהוא יעיל. נצטרך להרפות מחלק מההגבלות האחרות בהדרגה".
לדברי באנגהם, מעטים החיסונים שחוסמים לחלוטין זיהומים, אך הם כן יכולים להפחית - הן את חומרת המחלה והן את הסיכוי להעביר אותה הלאה לנדבקים נוספים. עם זאת, במקרה של החיסונים המפותחים נגד הקורונה, נותר עדיין מספר עצום של שאלות. בין היתר - החשש כי החיסונים עשויים להיות יעילים פחות בקרב מבוגרים מאשר בקבוצות אחרות. בעיה פוטנציאלית נוספת היא אספקה מוגבלת שלהם - ויש לתעדף את החיסונים לאותן קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה להידבקות.
הצוות אומר כי מדיניות של חיסון נרחב עשויה להיתקל בקשיים גם כן. לכל תוכנית חיסון המונית יש מכשולי ייצור ואספקה, הסביר פרופ' באנגהאם: "עלינו לוודא שיהיו לנו כל המרכיבים לכמה מיליארדי חיסונים ברחבי העולם". הוא ציין בעיות נוספות שנראות לא מורכבות, כמו זמינות הכימיקלים או הכנסתם לבקבוקוני זכוכית, כשחלקם צריכים להישמר בטמפרטורות נמוכות במיוחד.
המומחים טוענים שתוכנית החיסון תצטרך להתבצע במהירות גדולה פי 10 מקצב הפצת החיסונים נגד שפעת עונתית. "לשם כך נדרשים אלפים רבים של עובדי בריאות, אנשים שעברו הסבה מקצועית, המסורים אך ורק למתן חיסונים".
אמון הציבור בחיסון עשוי להוות מכשול נוסף. ד"ר זאניה סטמטאקי, חוקרת אימונולוגיה נגיפית מאוניברסיטת בירמינגהם, אמרה: "עד לשחרור החיסונים הראשונים, עלינו לעשות כמיטב יכולתנו להפיג כל מיתוס סביב החיסון ולהבטיח לאנשים ולמשפחות שהם בטוחים". במדינות רבות כבר החלו בעבודה - גיוס עובדים והכשרתם, הכנת מערך ההפצה ועוד.
פרופ' צביקה גרנות מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מומחה לאימונולוגיה, אמר ל-N12 בהתייחס לדוח: "תלוי כמה יעיל החיסון יהיה. אם הוא יהיה כמו החיסון לפוליו, מה שפחות סביר, אז מתן החיסון כן יכול לחסל את המחלה. אבל אם זה יהיה כמו החיסון לשפעת, סיכוי יותר סביר, היעילות תהיה חלקית - וגם כשיהיה חיסון, בכל כמה זמן נצטרך לקבל חיסון נוסף".