צה"ל הודיע היום (שלישי) על תחילת פעילותה של המפקדה לסיוע בקטיעת שרשרת ההדבקה בהובלת פיקוד העורף, משרדי הבריאות והביטחון והרשויות המקומיות. יעדה המרכזי של המפקדה הינו קיצור משמעותי של לוחות הזמנים לדגימות, תהליכי המעבדה, החקירות האפידמיולוגיות, בידוד חולים ומגעים וביצוע הערכה וניתוח של המחלה לצורך קביעת מדיניות. המפקדה תחל לפעול בהדרגה ביום חמישי הקרוב, עד לפעילותה המלאה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המפקדה החדשה תפעל ברמה הלאומית לסיוע בקטיעת שרשראות ההדבקה תוך ריכוז וחיבור כלל הגופים והמאמצים לכדי מערכת אחת. המפקדה תפעל בהתאם לצרכים, מתוך מטרה לצמצם את התפשטות הנגיף ולסייע בשמירה על ביטחון ובריאות אזרחי ישראל. בראשה יעמוד תא"ל ניסן דוידי, תחת פיקודו של מפקד פיקוד העורף.
המפקדה תכלול מרכזים, מכלולים וצוותים שונים ובהם מרכז דיגום, מרכז בידוד ומשל"ט מלונות, מכלול הערכה, מערך הסברה, מרכז בדיקות ומרכז לחקירות מגעים. בנוסף, יוקם שולחן מרכזי במסגרתו יפעלו נציגי המרכזים, המכלולים והצוותים, ארגוני החירום ומשרד הבריאות (הרגולטור), הכל במטרה ליצור מעגל שלם.
המפקדה תפעל למשך מספר חודשים ותצבור את יכולותיה, כך שמימושן יחל לפי תעדוף המשימות, החל מהשבוע ועד לפעילות מלאה בתוך כחודש. המפקדה תוקם בשני שלבים - ראשית, בטווח הקצר, בהתבסס על מפקדות ויכולות קיימות בצה"ל ובמרחב האזרחי. לאחר מכן, בטווח הארוך, המפקדה תמוסד לקראת עונת החורף וגלי תחלואה אפשריים נוספים.
אתמול אישר הרמטכ"ל אביב כוכבי, את תוכנית ההקמה של המפקדה. בימים שקדמו לכך התנהלו דיונים בראשות סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין להעמדת מפקדה חדשה בזמן קצר.
"המפקדה שאנחנו מקימים תוקם ותפעל ככל שיידרש לצמצום התחלואה ולניהול שגרת חיים ממושכת, בנוכחות הנגיף, ואנחנו לא נחסוך באמצעים", אמר סגן הרמטכ״ל, אלוף אייל זמיר. "מדובר פה במשימה לאומית, אנחנו נפעיל את מיטב הכוחות והמאמצים של צה"ל ובראשם פיקוד העורף, שיוביל את המשימה".
"פיקוד העורף פועל בחזית הקורונה מעל חצי שנה בסד״כ רחב מאוד, מעל 1,000 אנשי מילואים בכלל המחוזות. הסד"כ יוגדל בכ-2,000 משרתי מילואים, כאשר כ-1,200 מהם יגויסו בזמן הקרוב", אמר מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין.
"המפקדה הזו אמנם בהקמה מהירה ואינטנסיבית, אבל הקורונה לא תיפתר בין רגע. יש לנו אחריות גדולה על הכתפיים ודרך ארוכה לפנינו - זו עבודה לא פשוטה, מאמצת ורחבה", סיכם מפקד פיקוד העורף. "זה צעד משמעותי ואנחנו נחושים להגיע תוצאות של צמצום ובקרה על התחלואה מהר ככל האפשר".
בדרך להגבלות בערים "אדומות"? גמזו: "לעצור את ההדבקה"
עם יותר מ-500 נפטרים וכמעט 100 מונשמים, נראה שלמרות ההתייצבות בתחלואה ישראל דוהרת לעבר הטלת סגרים מקומיים ביישובים "אדומים", מרביתם חרדיים וערביים. בניסיון לרתום את ראשי המגזר החרדי לקראת ההחלטה על הטלת הגבלות, הממונה על הקורונה, פרופ' רוני גמזו, סייר היום בערים ה"אדומות" במגזר כדי לבחון מקרוב כיצד ניתן להוריד את אחוזי התחלואה. אחרי הדיון שיסתיים אמש ללא החלטות, מחר צפוי קבינט הקורונה להצביע על "תוכנית הרמזור" ולהחליט על הצעדים הבאים.
גמזו יצא היום יחד עם עם אלוף במילואים רוני נומה ונציגים מפיקוד העורף, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים וקופות החולים לסיורים ופגישות בערים אלעד, בית שמש ומודיעין עילית. הפרויקטור בחן מקרוב את תפקוד הערים, זאת על מנת לגבש יחד עמן את ההגבלות שיש להפעיל על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה בכל עיר ועיר. סיור דומה מתוכנן גם בערים האדומות במגזר הערבי.
גמזו נפגש עם ראש עיריית אלעד, הרב ישראל פורוש, ועם ראש עיריית מודיעין עילית, הרב יעקב גוטרמן, ושמע מהם על מצוקות התושבים בהתמודדות עם הקורונה. "המפתח לקטיעת שרשרת ההדבקה מתחיל בניהול של ראש הרשות המקומית יחד עם פיקוד העורף, המשטרה ולשכת הבריאות המחוזית", אמר גמזו. "הרשויות שהצליחו להפחית את ההדבקה פעלו ככה".
גמזו, שמעוניין להטיל הגבלות על ערים חרדיות וערביות שמוגדרות "אדומות", מצוי בבעיה. הדרך להימנע מסגר כללי, סבור גמזו, היא להטיל סגרים נקודתיים בערים עם תחלואה גבוהה. הח"כים החרדיים מתנגדים נחרצות וטוענים כי "היד קלה על ההדק" בכל מה שקשור אליהם.
לטענת הסיעות החרדיות, המדינה הופכת את עריהם ל"אדומות" מבלי לספק להם את הצרכים שהם זקוקים להם ומבלי לשתף את ראשי הרשויות במהלך. זו הסיבה שגמזו מנסה לרתום את ראשי הקהילות החרדיות ואת נציגי המגזר החרדי להחלטה על ההגבלות.