קבינט הקורונה החליט ללכת לסגר מלא למרות המלצתו של גמזו שלא לעשות כך. עמדתו של גמזו שהתנגד למהלך, הובילה שלושה שרים - פרקש, שי ופרץ - להתנגד לדרישתו של ראש הממשלה נתניהו. מספר מנהלי בתי חולים ששוחחו היום (חמישי) עם N12 התבטאו בחריפות נגד החלטת הממשלה. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה אמר: "הטרגדיה הכי גדולה שלנו היא שלא הצלחנו לקטוע את שרשראות ההדבקה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"ראינו את המספרים קופצים כתזזית כלפי מעלה והגענו לקטסטרופה עצומה, להחלטה על סגר שהורג אותנו מבחינה כלכלית וגורם למשפחות לפשוט רגל", הוסיף רוטשטיין. "מעל לכ-7,000 נדבקים ביממה שזה האסון הכי גדול. כעת מה שלא נעשה זה יהיה כמו טיפה בים".
לדבריו של פרופ' רוטשטיין: "הסגר הוא נורא, טקטיקה בעייתית שלא מבטיחה לעצור את המחלה. אני מקווה שפרופ' גמזו ומקבלי ההחלטות ינצלו את הימים של הסגר לבניית אסטרטגיית יציאה, כך אולי נוכל להשתחרר מהזוועה הזו שנקראת קורונה. נוסף על כך, אין שום סיבה רפואית לסגור את נמל התעופה בן גוריון. גרמנו נזקים עצומים ולא הצלחנו ממילא לבלום את המחלה על ידי סגירת שדה התעופה ובעתיד סגירתו תתברר בתחקירים לאחר המלחמה כאחת השגיאות שגרמו למשבר חריף מול הציבור ולהתקוממות אזרחית".
פרופ' יהודה אדלר, המשמש כדיקן הפקולטה למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופי למחלות קרום ושריר הלב אמר: "עצם העובדה שממשלת ישראל בוחר בהטלת סגר מצביעה על הכישלון שלה בניהול מגפת הקורונה בארץ".
"הממשלה הזו פועלת ללא אסטרטגיה וללא הבנה ולא הצליחה להכיל את האירוע הזה אפילו לדקה אחת", הוסיף פרופ' אדלר. "לכולנו יש תחושת דז'ה-וו. היינו כבר בסגר ומה יצא ממנו? כלום. מה עשתה הממשלה כדי למנוע את הסגר הבא? כלום. חוץ מאשר לא להוות דוגמה לציבור ולהחליט החלטות חסרות פשר ושאינן מעשיות. סגר הוא לא טיפול במחלה ואינו פתרון למגפה. מדינות שביצעו סגרים ארוכים וקשים ביותר כמו פרו, היום נמצאות ברמת התמותה הגבוהה ביותר בעולם".,
ד"ר אמיר שחר, מנהל המערך לרפואה דחופה ב'לניאדו' וממייסדי הרפואה הדחופה בישראל אמר: "אין מידע מדעי או מחקרי שסגר בלם, עצר או מיגר מגפה באיזה שהוא מקום. ארגון הבריאות העולמי הוציא נייר עמדה כבר ב-2006 שסגר לא יעיל ולא ישים לעצירת מגפה. בשום מדינה שהוטל בה סגר לא הסתיימה המגפה אלא הייתה הפוגה זמנית בלבד. המדינות שהטילו סגר ארוך, חמור ואכזרי כמו פרו, איטליה ואנגליה חוו תחלואה ותמותה חמורים וקיצוניים ביותר. א אחד מהתומכים בסגר כתרופה או פתרון לא הביא תימוכין ליעילותו. תופעות הלוואי שלו הן חמורות: הימנעות מקבלת טיפולים רפואיים אחרים, בדידות, דיכאון והתאבדויות".