מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהחליטו להטיל סגר כבר באמצע חודש מרץ. הגבלות הדוקות ומהירות הקנו לנו מקום של כבוד בהתמודדות העולמית עם הקורונה ואת שמחת הניצחון על הנגיף היה קשה לפספס. אלא שהחגיגה הייתה מוקדמת מדי ובחודש יוני מספר הנדבקים החל שוב לטפס במהירות. הפתרון שסימנו הקברניטים היה ברור - העברת ניהול המאבק לידיים מקצועיות ומינוי פרויקטור מיוחד לטיפול במגפה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע בתחילת יולי שהחליט למנות "מנהל מיוחד למערכה", אלא שזו הייתה רק תחילתה של סאגה סבוכה סביב המינוי שנמשכה זמן רב. לאחר שכמה מועמדים כמעט קיבלו לידיהם את התפקיד - אך חזרו בהם ברגע האחרון, נכנס אל הנעליים הללו לפני חודשיים בדיוק פרופסור רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב.
הציפיות מהפרויקטור הנבחר היו בשמיים. "נחתום על חוזה חדש מול האזרחים", הצהיר פרופ' גמזו עם כניסתו לתפקיד. "לא ניתן יותר הגבלות שאין בהן היגיון, נקטין את ההגבלות כמה שניתן וכל דבר בהמשך ייעשה בהרבה מאוד מקצועיות. אני נמצא, אני האחראי ואני לא אתן שיהיו כאן הגבלות שיפגעו בכלכללה ושאין בהם היגיון. זה החוזה החדש שאנחנו חותמים יחד. אבל מצד האזרחים אני זקוק להתגייסות ולציות להנחיות".
המסמוס שהוביל לסגר
עוד לפני כניסתו לתפקיד, נודע פרופ' גמזו בגישתו המתנגדת להטלת הגבלות מחמירות ולפגיעה בכלכלה. חודשיים אחר כך הוא כבר נאלץ להימנות על מקבלי ההחלטות שחתומים על הטלת סגר הדוק של שבועיים לפחות על אזרחי ישראל. את עמיתיו בבתי החולים הדהירה להגבלות חונקות לא הפתיעה. הם ראו בזמן אמת כיצד הדרג הפוליטי מסמס את תוכניותיו של מפקד המערכה והקשה על עבודתו.
"לרוני יש המון זכויות בעולם הבריאות הישראלי והוא התגייס בהתנדבות לפעילות שמראש הייתה בלתי אפשרית", אמר מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. "המציאות הבלתי אפשרית הזו הוכיחה עצמה היטב. הרעיונות שלו לגבי 'מתווה הרמזור' היו מתאימים לתקופה בה היו הבדלים בולטים בתחלואה בין היישובים, אבל במדינת ישראל כמו במדינת ישראל - קבלת החלטות בממשלה הפריטטית היא הליך סיזיפי ואין תמימות דעים בין החברים בה. כך ככל שחלף הזמן, הפכה תוכנית הרמזור ללא רלוונטית".
"רוני התגייס בהתנדבות לפעילות שמראש הייתה בלתי אפשרית"
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא וחבר הצוות המייעץ לפרופ' גמזו, התייחס לדברים: "בהתמודדות עם אירוע כמו מגפת הקורונה אנחנו צריכים שילוב כוחות של כלל הגורמים. אנשי המקצוע מגיעים עם ההמלצות שלהם ומקבלי ההחלטות צריכים לאזן תוך התחשבות בכלל השיקולים ובטובת המדינה. מה שקרה כאן זה שקצב התגובה של כלל המערכות ושיתוף הפעולה ביניהם לא היה אופטימלי".
"כל אחד מאיתנו היה עסוק בלבדוק למה האחרים לא שומרים על עקרון ההתקהלות", הוא האשים. "אף אחד לא היה מוכן לוותר על הדברים החשובים לו: תפילות, הפגנות או חתונות. התוצאה היא המספר הגדול של הנדבקים והצעדים החמורים שהממשלה נאלצה לנקוט בהם".
גמזו, תיאר פרופ' אפק, נכנס לתפקיד בגישה אחרת: "רוני הגיע חדור מוטיבציה לעשות טוב ולקדם את ההתמודדות עם המשבר. מרגע שהוא נבחר, תפקידנו היה להתגבש סביבו ולסייע לו כי ההצלחה שלו היא ההצלחה של כולנו. הציבור צריך להבין שאנחנו רצים לטווח ארוך, גם אם אנו נכנסים כעת לסגר, יש לחשוב הלאה על אסטרטגיית היציאה שמורכבת מהסברה ומערכת אכיפה קפדנית".
האיש הנכון - במקום הנכון?
תרומתו של פרופ' גמזו למלחמה בקורונה החלה עוד לפני מינויו, כשעמד בראש תכנית "מגן אבות ואימהות" ששמה לה למטרה להוריד את נתוני התחלואה במוסדות הגריאטריים והוכתרה כהצלחה. הוא היה זה שקיבל את ההחלטה לבצע מדי יום בדיקות קורונה יזומות לדיירים ולאנשי הצוות במוסדות, מה שסייע לקטיעת שרשראות ההדבקה והוריד דרמטית את התחלואה בקבוצת הסיכון הזו.
פרופ' אורלי מנור, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות המקורבת לפרופ' גמזו, שיתפה: "כשהוא נבחר לתפקיד שמחתי מאוד ואמרתי: 'זה האיש הנכון במקום הנכון'. הוא אדם נמרץ וממוקד שיודע להוביל מהלכים ולסחוף אחריו אנשים. פרופסור גמזו ידען, בעל יכולות הובלה ואנרגטי, אלו תכונות החשובות לפרויקטור".
"במדינות אחרות אנשי המקצוע הובילו את הטיפול במגפה והפוליטיקאים הקשיבו להם - כאן זה לא המצב"
פרופ' אורלי מנור, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות
גם היא סבורה שתוכנית הרמזור מוסמסה: "זה היה רעיון מעולה אבל הממשלה פספסה את יישום התוכנית ונסחבה עם קבלת ההחלטה - מה שהפך אותה ללא רלוונטית כשכבר נכנסה לתוקף. במדינות אחרות אנשי המקצוע הובילו את הטיפול במגפה והפוליטיקאים הקשיבו להם - כאן זה לא המצב".
"התפקיד הכי כפוי טובה שעשיתי"
תפקידים ניהוליים במערכת הבריאות אינם זרים לפרופ' גמזו שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בזמן שביתת הרופאים והמשבר הכלכלי בהדסה, ושימש כיו"ר ועדת סל התרופות לפני כשנתיים - אך מורכבותו של התפקיד הנוכחי אינה ברת השוואה.
"זה התפקיד הכי כפוי טובה שיש במדינת ישראל היום", אמר גמזו בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות לפני כשבועיים. "אתה לא נותן שום מתנות לציבור, רק הגבלות. זה התפקיד הניהולי הכי מורכב שעשיתי - כולם צועקים עליי 'למה אני אדום והוא ירוק', אבל בסוף יש פה נגיף שימשיך לשגע את העולם עד שיימצא חיסון".
אחת המשימות המרכזיות שהוטלו על גמזו היא הקמת מערך אפקטיבי לקטיעת שרשראות ההדבקה, אך זה יפעל במלואו רק בנובמבר. "עד הרגע הזה לא נעשה כלום בעניין וזו הטרגדיה הכי גדולה שלנו", הדגיש פרופ' רוטשטיין. "בהיעדר הנחיות ברורות של משרד הבריאות לעצירת ההדבקה, ראינו את המספרים קופצים כתזזית כלפי מעלה והגענו לקטסטרופה עצומה, לסגר שהורג אותנו מבחינה כלכלית וגורם למשפחות לפשוט רגל".
"כעת מה שלא נעשה יהיה כמו טיפה בים", הוא המשיך. "הסגר הוא נורא, בעייתי ולא מבטיח לעצור את המחלה. עם זאת אני מחזיק לרוני אצבעות שיצליח וימשיך ובתפקידו. אם הוא לא יתפטר, אני מקווה שינצל את הימים של הסגר לבניית אסטרטגיית היציאה כדי שנוכל להשתחרר מהזוועה הזו".
"אם גמזו לא יתפטר, אני מקווה שינצל את ימי הסגר לבניית אסטרטגיית היציאה כדי שנוכל להשתחרר מהזוועה הזו"
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה
פעם אחת בלבד נחשף לעיני כל כיצד פקעה סבלנותו של הפרויקטור. זה קרה בסרטון שהוקלט דקות ספורות לפני מסיבת עיתונאים שבה נאם מהבידוד בביתו. גמזו, שכלל לא ידע על ההצהרה מראש, זעם על אמצעי הצילום שהוקצו לו: "מצחיקים אתם, פשוט מצחיקים. ידעתם על זה יום שלם, רק אני לא ידעתי. למה ברגע האחרון? למה לא לסדר לי חצובה? זה פריים-טיים טלוויזיה - מה אני קוסם?".
אך לא זה מה שישבור את הפרויקטור, שמצהיר פעם אחר פעם שאין בכוונתו להתפטר. "פרופסור גמזו הוא איש מאוד חזק וחדור משימה", תיאר ד"ר שוקי שמר, יו"ר אסותא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וחבר הצוות המייעץ לפרופ' גמזו. "כנראה שההחלטות שהתקבלו היו כאלו שלא הביאו אותו עדיין לכדי ייאוש. אני מניח שהרבה אחרים היו אומרים תודה רבה ומחזירים את המפתחות. אבל הוא ינסה בכל כוחו, וכמו שאני מכיר את פרופסור גמזו צריך לקרות משהו מאוד קיצוני כדי שהוא יישבר".
"אני חושב שיש גופים מקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה - והפוליטיקה היא פוליטיקה", הסביר ד"ר שמר. "מי שנכנס למעגל הזה שיש בו גם היבטים פוליטיים צריך לדעת שאלו דברים שיכולים לקרות. אין ספק שסגר מהודק כפי שהוחלט עליו כעת ניתן לאכיפה, אבל אני מודאג מהיום שאחרי כי גם אם נצליח להוריד את התחלואה, אם ההכחשה שקיימת בציבור תימשך ואמון הציבור לא יתחזק, אנחנו עלולים להגיע שוב לאותו המצב".
"כמו שאני מכיר את פרופסור גמזו, צריך לקרות משהו מאוד קיצוני כדי שהוא יישבר"
ד"ר שוקי שמר, יו"ר אסותא
"לא אהבתי את דברי נתניהו על גמזו"
דו-שיח שנערך השבוע בקבינט הקורונה מלמד, אולי יותר מכל, כיצד הפוליטיקאים מבקשים לעשות שימוש בפונקציית "הממונה על הקורונה" כשק חבטות ציבורי. פרופ' גמזו אמר בקבינט: "ההמלצה שלי הייתה יותר מתונה, ללכת ל-50% פעילות במשק". ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב לו בטון מאשים: "אנחנו מקבלים החלטות בתוקף האחריות שלנו ולא רק לפי ההמלצות. ההמלצות שקיבלנו הביאו אותנו לעלייה מ-2,000 חולים ביום ל-5,000".
העקיצה של נתניהו לא מצאה חן בעיני פרופ' רוטשטיין: "לא אהבתי את ההתייחסות של ראש הממשלה לפרופ' גמזו. זה נכון שהממשלה היא האחראית ורוני הוא רק הפרויקטור - תפקיד ביניים בין יועץ לבין מחליט. בניגוד לפרופ' ברבש, הוא לא התעקש לקבל סמכויות החלטה לפני מינויו ובדיון הקבינט ראש הממשלה הכה אותו ואמר 'אני בעל האחריות, ולכן אני מקבל את ההחלטה ולא אתה'. יש בדברים הללו טעם לפגם".
גם חברי הצוות המייעץ של פרופ' גמזו חשים על בשרם את התסכול מכך שלרוב המלצותיהם לא מיושמות כלשונן על ידי חברי הממשלה. "התרענו שקצב התחלואה הגובר יחייב נקיטת צעדים מהיום הראשון שהצוות מונה", אמר ד"ר איתי פסח, חבר ב"צוות הברומטר" של פרופ' גמזו ומנהל בית החולים לילדים בשיבא. "מקבלי ההחלטות קיבלו החלטות אחרות ואני מכבד את זה - הם רואים מכלול של נתונים כמו הכלכלה ומרכיבים אחרים".
"זה מתסכל לעמוד מהצד ולראות שלמרות ההתרעות שלך ולמרות שאתה רואה את התחלואה הגוברת - לא נעשה מספיק כדי שנראה את האפקט", הוא המשיך. "מה שהפוליטיקאים בוחרים לעשות עם האינפורמציה שמציגים המומחים זו הבחירה שלהם ואנחנו חייבים להישאר נקיים מפוליטיקה כדי שהאינפורמציה שאנחנו מביאים - שהיא קריטית ועל בסיסה מתקבלות ההחלטות - תהיה נטולת הטיות".
"זה מתסכל לראות שלמרות התחלואה הגוברת לא נעשה מספיק, אבל אנחנו חייבים להישאר נקיים מפוליטיקה"
ד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים בשיבא
איך בכל זאת מתנתק צוות המומחים של גמזו מהפוליטיקה? מדבריו של ד"ר פסח עולה כי המלחמה בנגיף לא מותירה די זמן פנוי לעיסוק בנושאים שאינם מקצועיים: "תפקידנו לא לעסוק רק באיזה סגר יוטל ואיך הוא ינוהל - יש פעילות רבה שעשינו מאז כניסתו של הפרויקטור לתפקיד כמו יצירת תחזיות של התחלואה, שחרור חולים קלים והעברתם לטיפול בקהילה, חיזוק שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף וצה"ל ועוד".
"עדיין יש פערים משמעותיים בתחומים שלא מאורגנים באופן מיטבי, כמו נושא וויסות המטופלים בין בתי החולים בארץ שעדיין רחוק מלהיות אידיאלי", הוא הדגיש. "יש בינינו לעיתים חילוקי דעות והמקום שבאמת קשה לכולנו זה החלק שבו הפוליטיקה מתערבבת בתוך מה שאנחנו עושים, אבל הצלחנו גם במקומות האלה להישאר נאמנים לאמת המקצועית שלנו".