10 ימים ללא הכרה: יוחאי אדרי בן ה-37 לא סובל ממחלות רקע. למרות זאת, אחרי שנדבק בקורונה, חווה אשפוז טראומתי שכלל הרדמה והנשמה. כעת הוא משחזר את הימים בבית החולים, את הרגעים שבהם הורדם - וגם מבקש להעביר מסר לצעירים שמזלזלים במחלה: "אני אומר להם - חבר'ה, זו לא מחלה של זקנים בלבד".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הייתי מורדם ומונשם בבית החולים רמב"ם במחלקת קורונה", סיפר אדרי בשיחה עם רפי רשף. "לפני כן הגעתי לבית החולים במצב שהיה לא כל כך טוב. הייתי עם מכונת חמצן, אחרי זה העבירו אותי למכונת חמצן קצת יותר משוכללת, והייתה הידרדרות מהירה. 3 ימים אחרי שהגעתי לבית החולים מצאתי את עצמי מורדם ומונשם".
אדרי שיחזר את הרגעים לפני שהורדם: "הייתה שם אחות מקסימה, שעד היום אני לא יודע מי היא. היא החזיקה לי את היד ואמרה: 'יוחאי, אנחנו רוצים להרדים אותך כדי לעזור לריאות שלך להחלים'. אני פשוט הנהנתי לעברה, כי הייתי עם מכונת חמצן ולא יכולתי לדבר. לא היו לי הרבה ברירות אלא להסכים, כי כך בעצם הם הצילו את חיי".
אדרי הודה כי באותו זמן חשב שייתכן שאלו רגעיו האחרונים. "זאת חוויה מאוד טראומטית. בטח כשכמה ימים לפני כן עבדתי, חייתי את חיי כרגיל. אדם פעיל, בריא, עובד - ופתאום אתה מוצא את עצמך במצב שאתה פשוט לא יכול לנשום. נאבק בכל נשימה. וגם מכשיר החמצן שנתנו לך לא מסייע".
"אתה מבין שאתה נמצא ממש בסכנת חיים", תיאר אדרי. "רק לאחר מכן, כשרופא הטיפול הנמרץ הגיע אליי למיטה אחרי שהתעוררתי וסיפר לי מה שהיה - נדהמתי לדעת כמה המצב באמת היה קשה. זה לא משהו שאתה מצפה באמצע החיים לחוות משום מקום".
אדרי סיים וביקש להעביר מסר לציבור – ובייחוד לצעירים: "הכוונה היא באמת להזהיר את הציבור, במיוחד חבר'ה צעירים - שחלקם חברים אישיים שלי - ודיי מזלזלים בהנחיות. לא מקפידים על מסכה, על ריחוק חברתי, על שטיפת ידיים. אני אומר להם – חבר'ה זו לא מחלה של זקנים בלבד".