נתוני החולים, המתים מקורונה וגם שיעור הבדיקות החיוביות ממשיכים לזנק – ואזורים רבים בישראל מוגדרים "אדומים. האפשרות לסגר כללי ברחבי ישראל עדיין נשקלת – וגם הפרויקטור גמזו הודה שהוא מתלבט בנושא. בעוד במערכת הפוליטית וגם בקרב מומחים ישנם קולות שתומכים בסגר, מעקב N12 מראה כי גם סגר לא יהווה פתרון קסם לליקויים הרבים ולא ימנע עלייה מחודשת בתחלואה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

מעקב N12 מגלה כאמור שורת ליקויים ומחדלים שלא מאפשרים לקטוע הדבקה ולמנוע את המשך התפרצות נגיף הקורונה – שכבר גבה את חייהם של יותר מאלף ישראלים והדביק יותר מ-130 אלף. מהשבועות האחרונים עולה בבירור כי הפוליטיקה מנצחת אפילו את השיקולים הבריאותיים: כך קרה רק אתמול, עם ההחלטה לבטל בינתיים את הסגרים המקומיים – בניגוד לעמדת הפרויקטור רוני גמזו.

אמש (ראשון) החליטו השרים שלא להטיל סגרים מקומיים אלא עוצר לילי ב-40 יישובים – שזהותם טרם נקבעה. גם לאחר ההחלטה על העוצר הלילה צפויים דיונים נוספים באפשרות של סגר כללי, אולי בחגים – ושר הפנים אריה דרעי אף אמר בריאיון לחדשות 12 כי הדיון יתקיים ביום חמישי ולא יהיה מנוס מהליכה לסגר כללי.

//img.mako.co.il//2020/09/07/restrictions.png

אזהרת המומחה - והביקורת מהשלטון המקומי

פרופ' יהודה אדלר, דיקאן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות קרום ושריר הלב, התריע הבוקר: "אם יש משהו שאחרי שבעה חודשים של התמודדות עם הקורונה למדנו הוא שסגר לבדו אינו פתרון".

בשיחה עם N12 הסביר: "היינו שם, עשינו את זה, אבל נראה שלא הפקנו את הלקחים. איפה תוכנית היציאה מהסגר שתבטיח נשמור על מספרים נמוכים? איפה החקירות האפידמיולוגיות הסדורות? לאחרונה פורסם שהבעיה זו של החקירות תיפתר רק בנובמבר".

פרופ' יהודה אדלר (צילום: לימור אהרון)
"לא הפקנו את הלקחים". פרופ' יהודה אדלר|צילום: לימור אהרון

פרופ' אדלר הדגיש: "מעל לכל הבעיות מתנוסס חוסר האמון הבסיסי בין האזרחים לממשלה, זה שגורם לציבור להמשיך ולקיים אירועים המונים, שמוביל לזלול בהנחיות ולחוסר לקיחת אחריות. עד שהממשלה וראשי הרשויות לא ייקחו אחריות, לא יפגינו דוגמה אישית, לא יגבירו את הפיקוח והאכיפה שום סגר כזה או אחר לא יפתור את הבעיה, בשיטה הישראלית הוא רק ידחה את ההתמודדות איתה קצת".

חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, התייחס למחדלי ניהול משבר הקורונה בשיחה עם N12. לדבריו, הממשלה טועה בחוסר שיתוף ראשי הערים ובאי מתן סמכויות. "ראש עיר יודע הכי טוב מה צריך כדי לנהל את העיר שלו. אם לא ישמעו אותם ולא ינהלו את העסק 'מעל הראש' ולא ישתפו את ראשי העיריות בתהליך - לא רק שלא תהיה התנגדות מוחלטת, אלא שזה יביא למצב שאמון הציבור בממשלה ייחלש עוד יותר", טען.

ראש העיר מודיעין חיים ביבס (צילום: החדשות‎)
"להקשיב לראשי הערים". חיים ביבס|צילום: החדשות‎

ביבס, שמכהן גם כראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, הוסיף כי נושא הסמכויות הוא אחד הלקחים מהגל הראשון שעדיין לא הושלם ויושם. "ישנם שני גופים שיכולים להיות מבצעיים  -"אופרטור" – בישראל: פיקוד העורף וראשי העיריות. צריך לתת לרמזור לעבוד, צריך לשתף יותר את ראשי הרשויות וצריך לתת להם יותר סמכויות כי הם מכירים הכי טוב את הערים שלהם יותר טוב מכל פקיד ושר בממשלה. כשממשלה מקבלת החלטות מבלי להתייעץ עם ראשי הרשויות מתקבלת התחושה הזאת של הניתוק".  

עוד התייחס ביבס להחלטה על סגרים ליליים בלבד: "אני חושב שזאת החלטה נכונה ונבונה של הממשלה. החלטה על סגר כללי הייתה גורמת אנטגוניזם מצד הציבור". על המתקפות נגד גמזו אמר: "אני מבין שיש כאלה שמנסים 'להרוג את השליח', אבל עם כל הכבוד הוא בא ועזב את תפקידו כמנהל איכילוב ונכנס מתחת לאלונקה - ואנחנו צריכים לעשות הכול ולעבוד איתו יחדיו. כל הניסיונות 'להרוג את השליח' יביאו אותנו לכאוס גדול". 

הליקויים שלא תוקנו

אישור תוכנית הרמזור נדחה שוב ושוב

שלושה שבועות ארוכים לקחו לפרופ' גמזו לאשר בקבינט הקורונה את תוכנית הרמזור שלו. בכל שלושת השבועות האלו התקיימו 4 ישיבות בלבד, ובמהלכן תקפו השרים את ההצעה. גם אחרי שאושרה התוכנית העקרונית, החל המאבק על סימון הערים ברשימה: מי בפנים ומי בחוץ. הנציגים החרדים בממשלה לחצו שלא להפעיל סגרים נקודתיים על הערים החרדיות האדומות, דבר שלבסוף נמנע.

ה"חורים" בתוכנית הרמזור

לאחר ש"רוכך", המתווה של פרופ' גמזו אינו קובע במפורש כי עיר אדומה תיכנס לסגר או שמסגרות החינוך בה ייסגרו. הנוסח שאושר בקבינט הקורונה נוגע בעיקר להגבלת כמות המשתתפים. המשמעות היא שכל החלטה על הגבלה כתוצאה מסיווג הערים כ"אדומות" תדרוש אישור של השרים בקבינט הקורונה או בוועדה מיוחדת.

בלבול בהנחיות

הפרויקטור גמזו הצהיר עם כניסתו לתפקיד לפני כחודש וחצי כי ברצונו לגבש קריטריון אחיד להתקהלויות – בין אם מדובר בתפילה, אירוע תרבות או חתונה. למרות זאת, כשמתווה הרמזור אושר – הוחלט כי הוא לא יחול על מסגרות החינוך, הפעלת התחבורה והתעופה, מקומות עבודה ושורה של גופים נוספים. גם לנושא התפילות גובש מתווה נפרד 

הפער בין ההקלות להגבלות

מאז היציאה מהסגר הראשון, השרים החליטו על הקלות רבות – בעוד מספרי החולים המשיכו לזנק. השמיים נפתחו לטיסות, המסעדות נפתחו לסועדים, בחדרי הכושר חזרו להתאמן ובבתי הספר לומדים כמעט כרגיל, גם אם בקפסולות. גם ההחלטה לסגור בית ספר במקרה של התפרצות "רוככה" וכעת רק כיתות או שכבות ספציפיות נסגרות. פרופ' גמזו הודה כי פתיחת מערכת החינוך נעשית "בלב כבד". 

מנגד, בפועל כמעט ואין הגבלות משמעותיות (למעט העוצר הלילי שעוד לא נכנס לתוקף).  חתונות ממשיכות להתקיים עם המוני משתתפים – גם בקרב בכירים במשטרה, ובלי שמירה על הכללים, המשטרה לא אוכפת באופן מספק וגם את הקנסות המזעריים שכבר מוטלים הזוגות ובעלי האולמות סופגים כחלק מההוצאה.

יכולת קטיעת שרשראות ההדבקה

המערך לקטיעת שרשראות ההדבקה, שהועבר אחרי תחנונים לידי צה"ל, עדיין לא משוכלל מספיק. גמזו הודה בדיון סוער בוועדת החוקה כי המערך יהיה מוכן רק בתחילת חודש נובמבר – אחרי שהסגר, אם ייצא לפועל, כבר ייגמר.

"עדיין אין את מלוא האפקטיביות בקטיעת שרשראות ההדבקה", לדבריו. חוסר היכולת לקטוע הדבקות באופן אפקטיבי פוגעת ביעילות של סגר, שיגבה מחיר כלכלי כבד אך לא בהכרח יוביל לבלימת קצב התפשטות הנגיף. גם אסטרטגיית יציאה ברורה מהסגר עדיין אין.

בדיון בוועדת החוקה אמר גמזו: "אני מתעורר כל בוקר עם השאלה אם עליי לעשות סגר כללי. ב-10.9 אחזור לממשלה עם שיקול דעת של התפשטות התחלואה".

האם חלק מהנתונים לא מהימנים?

בעוד השרים דנים מדי כמה ימים בהגבלות ובהקלות, עולה ומתחדדת השאלה: האם חלק מהנתונים שעל פיהם מתקבלות החלטות הם לא מהימנים? מחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד שהתפרסם לאחרונה גילה כי בדיקות קורונה חיוביות עלולות להתבסס על שרידי נגיף מת – שאינו מדביק. מהמחקר עולה כי חלק מהמוגדרים כנשאים כבר אינם מהווים סכנה להתפשטות המגפה.

ההערכה היא שחולי ונשאי קורונה יכולים להדביק רק כשבוע עד 10 ימים מרגע שנדבקו, והבדיקה עצמה יכולה לאבחן אותם כחיוביים גם שבועות לאחר מכן. יש מומחים שמסבירים כי לא בטוח שניתן בכלל לייצר בדיקה אמינה, שלא תייצר סיכון בהחסרת מקרים חיוביים אמיתיים.

הקרב הסוער על אומן

גם בחזית אחרת ספג גמזו ביקורת חריפה, כאשר ניסה לבלום את הגעת חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה. גמזו החליט לשלוח מכתב לנשיא אוקראינה, ובו הפציר בנשיא שלא לאפשר לטיסות מישראל לנחות באומן מחשש להדבקה המונית. בממשלה המהלך זכה לביקורת רבה ואף הושמעו טענות שהמכתב גרם לתקריות אנטישמיות. לבסוף הוחלט להקים צוות בראשות השר אלקין, שכבר גיבש מתווה – שסותר את המהלך שגמזו ניסה לקדם. 

השתתפו בהכנת הידיעה: עידן סימון, אור רביד, ענבר טויזר, ירון אברהם.