רק בשבוע שעבר מונה פרופ' רוני גמזו לפרויקטור הקורונה של הממשלה, לאחר סאגה ממושכת סביב דמותו, ובעיקר – סמכויותיו של מי שיופקד על תכלול המשבר. התפקיד החדש כבר הספיק לעורר לא מעט תהיות, והיום (ראשון) התכנס פורום של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כדי לעשות סדר. הפורום שודר כאן ב-N12.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדיון עסק בתפקידו של הפרויקטור הלאומי, בתחומי אחריותו ובסמכויותיו, וגם – מה נדרש ממנו כדי להצליח בתפקיד? הנחת היסוד שממנה יצאו לדרך המומחים היא שהמשבר הבריאותי והכלכלי כאן כדי להישאר, ובמקביל – ישראל עשויה למצוא את עצמה בעיצומו של משבר ביטחוני, עם ההתחממות של התקופה האחרונה בגבול הצפון. כל אלה, עתידים להעסיק את מקבלי ההחלטות בתקופה הקרובה ולהשפיע על כל הנוגעים בדבר.
המומחים שהשתתפו בכנס ונתנו עצות לפרויקטור הקורונה מגיעים מגיעים משורה של ענפים, וכוללים בין השאר את ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי אלוף במיל' עמוס ידלין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד, אלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' מנואל טרכטנברג, מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, ומומחים נוספים.
אלוף במיל' גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, הדגיש כי מינוי פרופ' גמזו לפרויקטור הקורונה לא יפתור את בעיית ניהול המשבר. "גם כשישנן ההחלטות החכמות ביותר, אין גוף שיודע להוריד למטה מי עושה מה, מה לוחות הזמנים ואיפה הבקרה לכן אנחנו בברדק מתמשך", הסביר איילנד. "מינוי רוני גמזו הוא מינוי ראוי, אבל ההקשר של המינוי הזה הוא בריאותי בלבד. הוא אמור לעסוק בניתוק שרשרת ההדבקות. ניתוק שרשרת ההדבקות איתור ובידוד ומעבדות ובניה מלאכותית ושימוש בטכנולוגיות זאת באמת עבודה במשרה מלאה לבכיר ממערכת הבריאות".
איילנד הוסיף: "כדי לנהל את המדינה נכון נדרש להקים גוף מטה אמיתי. אי אפשר לנהל מדינה במערכת מופרדת של כל משרד בגזרתו, אי אפשר לעבוד ככה. מישהו חייב לתת הוראות מלמעלה. זה היה יכול להיות ראש המל"ל - גוף פשוט עם מפקד, כפוף לקבינט, שנותן לו הוראות. עד שאין את גוף המטה, ישראל בברדק ותמשיך להיות בברדק, בלי קשר לעבודה הנפלאה שרוני גמזו יעשה".
פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במוסד נאמן שבטכניון, התייחס לפן הכלכלי החמור של המשבר והדגיש את חומרתו של המצב הכלכלי הקש שאליו נקלעה ישראל. "פעם ראשונה במאה השנים האחרונות שמשבר כלכלי בסדר גודל שכזה לא נגרם מתהליכים כלכליים. לכן, ההתמודדות לא יכולה להיות על פי ספר המשברים הכלכליים אלא אחרת לגמרי", אמר פרופ' טרכטנברג. "המשמעות של פרויקטור הוא לקחת אחריות על בעיה מאוד ממוקדת ותחומה. זה לא המצב היום.
טרכטנבג אף העביר ביקורת על מינוי הפרויקטור. "זהו המשבר הכי גדול של מדינת ישראל והוא משלב כמעט כל תחום בחברה הישראלית. לזה ממנים פרויקטור? הפרויקטור צריך להיות ראש הממשלה", אמר.
אלוף במיל' עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, דיבר על הקושי בניהול המשבר הנוכחי: "גם אדם מוכשר מאד כמו פרופ' גמזו, יתקשה לתאם ולוודא ביצוע בכל ממדי המשבר – ואם יצליח זה יהיה בבחינת נס. אנחנו כולנו מקווים לניסים אבל זו לא תכנית עבודה. לא נכון לתחם את השינוי בניהול רק לתחום הבריאותי". בהמשך הוסיף: "חייבים 'צאר קורונה' שיתכלל את כל ההיבטים".
בהמשך דבריו, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי העביר ביקורת על אופן ניהול המשבר עד כה. "דרושה הסברה, אבל הסברה יכולה להיות רק כשיש מה להסביר. הולכים לישון עם ברבש, קמים עם גמזו, הולכים לישון עם חופים ומסעדות סגורים וקמים בבוקר לחופים ומסעדות פתוחים. כך לא מנהלים מדינה וכך לא מנהלים מגה משבר שכזה", אמר ידלין.
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שי באב"ד, דיבר על חוסר התיאום בין כל הגורמים וציין כי "חייב להיות סנכרון הרבה יותר טוב של גורמי המקצוע - כל אחד מושך לכיוונו". באב"ד ציין את החשיבות במינוי הפרויקטור שירכז את ההחלטות בידיו: "בגל הראשון היה פורום מצומצם שקיבל החלטות. ההחלטות האלו לא השתנו כל הזמן. לא היו זיגזגים בקבלת ההחלטות. בגל שני הפורום התרחב והוא כבר לא היה פורום רלוונטי של קבלת החלטות. אין סנכרון של מקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע לא שם. לתוך הדיון נכנסים גם שיקולים פוליטיים. כל זה מביא לכך שהאירוע הפך להרבה יותר מורכב והצורך בפרויקטור גדול יותר".
מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י הפועלת לצמצום פערים, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, התייחסה להזדמנויות החינוכיות שהביא איתו הנגיף. "הקורונה הציבה בפני כל המערכות אתגרים בלתי רגילים אך בה בעת מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת למערכת החינוך", ציינה כהן. "קיימת הזדמנות לקצר תהליכים שהיו יכולים לקחת שנים ארוכות".
"יש להקים תשתיות, לרשת את המדינה ברשתות wi-fi, ולוודא שלכל מי שצריך את מכשירי הקצה (מחשבים וטאבלטים), יש אותם בהישג יד. לוואקום שנוצר כתוצאה מהמהלכים המואצים נכנסות עמותות וקרנות כקרן רש"י, שנרתמה לסייע ברכישה ובחלוקה של מחשבים וטאבלטים לשכבות באוכלוסייה שלא יכולות להרשות זאת לעצמן, אך אין מדובר בתחליף למעורבותה של המדינה בנושא", הוסיפה כהן.