מחסור במידע ובבדיקות: איך חווים במגזר הערבי בישראל את מגפת הקורונה? על פי נתוני משרד הבריאות, היישובים הערביים בהם אותרו המספר הגבוה ביותר של חולי קורונה מאומתים הם אום אל-פאחם עם 16 חולים והיישוב טמרה בצפון עם 14 חולים. גם בדבוריה, ג'סר א-זרקא ושבלי אותרו מספר חולי קורונה מאומתים ויחס הכפלת ההדבקה השבועי גבוה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במערכת הבריאות ובממשלה חוששים מהתפשטות משמעותית של מחלה בייחוד על רקע צום הרמדאן ועיד אל-פיטר שיחולו בקרוב. על פי הערכת אגף המודיעין בצה"ל, מסתמן כי המוסדות המוסלמים ומנהיגי הדת במזרח התיכון, נכונים לשנות את מנהגי החגים בהתאם להנחיות הגורמים הרפואיים.
מאמון עבד אלחי, ראש עיריית טירה: "התחילו מאוחר מאוד לבצע בדיקות במגזר הערבי, ולמען האמת החלו בבדיקות לגילוי הנגיף רק בימים האחרונים. לאחרונה הקימו תחנות בדיקה של מד"א ביישובים הערביים ובקרוב יקומו גם תחנות של קופות החולים. יש המון אזרחים ערבים שרוצים להיבדק ולא מצליחים לקבל את הבדיקה והמגבלות הן קשות. להבנתי בכל המגזר הערבי בוצעו כ-6,000 בדיקות - מספר נמוך מאוד. להערכתנו יש פחות חולים מאשר במגזר היהודים, אך אני מקווה שאנו לא משלים את עצמנו. כך או כך, צריך להגביר משמעותית את מספר הבדיקות כדי לגלות מה קורה באמת עם התושבים שלנו".
ומה קורה במגזר הבדואי? על פי נתוני משרד הבריאות התגלו מקרים בודדים בלבד של הידבקות בנגיף הקורונה בכפרים הבדואיים. אלא שלדברי התושבים, הנתון הזה הוא תוצאה ישירה של היעדר בדיקה בפזורה. ג'אבר אבוקווידר, ראש ועד הכפר הבדואי אלזרנוג הסמוך לרהט, ביקר את התנהלות המדינה: "אני בספק רב אם עשו בדיקות קורונה במגזר הבדואי. בכפרים הלא מוכרים בנגב יש קרוב ל-150,000 איש שלא מקבלים שירות. בכפר שלנו אין תחנות בדיקת קורונה וחוץ מקופת חולים אחת בכפר אין לנו כלום ותמיד יש בה צפיפות. כנראה המדינה מעדיפה להמשיך להתעלם מאתנו למרות שאנחנו משלמים מסים ותורמים למדינה כמו כולם. השירות לגבי הקורונה הוא אפס - אנחנו לא מקבלים שום הסברים ומרגישים שמתייחסים כאילו שאנחנו שייכים למדינה אחרת".
במזרח ירושלים אותרו עד כה 17 חולי קורונה בלבד. ארבעה מהם תושבי עיר וארבעה תושבי בית-צפאפא. בשכונת ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים הוקמה בשבוע שעבר תחנת 'היבדק וסע' לבדיקות קורונה עבור התושבים באזור.
מוניר אבו-אשרף, יו"ר ועד שכונת כפר עקב במזרח ירושלים, טוען שזה לא מספיק: "בשביל להגיע לתחנה שהוקמה צריך לעבור את מחסום קלנדיה, כך שזה מורכב מאוד ולא עוזר לתושבים שגרים רחוק משם. כלומר קרוב ל-70,000 תושבים בארבע שכונות שאין להם מענה. התושבים מקפידים על מילוי הנחיות משרד הבריאות ומבינים שהקורונה לא תיכנס לבתיהם אם לא ייצאו מהבית. מצוקה נוספת אצלנו במזרח ירושלים זה העוני הקשה - אנשים סגרו את הבסטות ואין להם מה לאכול בבית מאז שהתחיל המשבר. אנחנו מקווים שהעירייה ומשרד הרווחה יעזרו לתושבים, זה מצב חירום".
ממטה ההסברה הלאומי נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בכתבה, אין שום מחסור או עיכוב בקבלת מידע רשמי ומוסמך בערבית אודות נגיף הקורונה ודרכי ההתגוננות ממנו. מאז תחילת המשבר, מטה ההסברה הלאומי, משרד הבריאות וגורמים ממשלתיים נוספים מנהלים קמפיין חסר תקדים בהיקפו המנגיש את כל המידע לציבור הערבי בשפתו ובזמן, בכלי התקשורת הערביים בארץ וברשתות החברתיות". עוד נמסר מהמטה כי "תשומת לב מיוחדת ניתנת גם לישובים הבדואים בנגב. במסגרת זו, מונו רופאים ערבים בכירים לשמש כדוברי משרד הבריאות לציבור הערבי והם מתראיינים מדי יום בכלי התקשורת הערביים בארץ ועונים על שאלות הציבור. בנוסף, הוכנו במסגרת הקמפיין סרטונים של רופאים ורופאות, אחים ואחיות, אנשי דת, כולם מהחברה הערבית, ועוד אשר העבירו את מסרי משרד הבריאות לציבור הערבי בארץ. מטה ההסברה הלאומי ימשיך לפעול על מנת לוודא שכלל המידע בנושא הקורונה מגיע לציבור הערבי בארץ".