כשנתניהו הצהיר מול הציבור הישראלי על חזרה לשגרה, בתחילת מאי, הוא סימן שלושה קווים אדומים: הראשון - 100 חולים חדשים ביום שאינם מתוך מוקדי ההתפרצות, כלומר מחוץ לבתי האבות והיישובים האדומים; השני - קצב הדבקה שבו כמות החולים מוכפלת בכל 10 ימים; והשלישי - הגעה ל-250 חולים קשים. עם העלייה בתחלואה והחשש מגל שני, רבים תוהים אם לא עברנו כבר את הנקודות האלו. אז איפה אנחנו עומדים היום? בדיקת N12.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בימים האחרונים ישראל הגיעה אל תמרור האזהרה הראשון - תחילה עברנו רף 100 החולים החדשים ליום ואתמול כבר עלינו ל-226 חולים חדשים. עם זאת, עדיין נשאלת השאלה מאיפה מגיעים החולים החדשים, ובפרט - האם הם מתוך מוקדי התפרצות מוכרים?  

תמרורי אזהרה המחייבים הערכת מצב
תמרורי אזהרה המחייבים הערכת מצב

במשרד הבריאות מזהים מספר ערים כמוקדי ריכוז התחלואה הנוכחיים: רהט, חורה וערערה בנגב מוגדרות כ"אזורים אדומים" והן דורשות טיפול ממוקד והגברת אכיפה, ולצידן גם תל-אביב, בני-ברק, ירושלים וצפת עם נתוני תחלואה גבוהים.

מתוך כלל החולים שהתגלו ביממה האחרונה רק 60 הגיעו מיישובים עם תחלואה גבוהה ידועה.

לא פחות מ-133 חולים התגלו ביממה ביישובים אחרים, שאינם מסומנים כבעייתיים. נתון זה מעיד על התפשטות רחבה של הנגיף בקהילה וכמובן על חציית הקו האדום הראשון.

בדיקת קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
התחלואה עולה - אך גם כמות הבדיקות|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

על אף הנתון המדאיג, חשוב לזכור שב-31 למאי הודיע שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין, על שינוי במדיניות בדיקות הקורונה. מאז ההצהרה, נבדקים גם כאלו שלא גילו תסמינים, אך היו בסביבת אדם שזוהה כחולה מאומת. הרחבת מדיניות ביצוע הבדיקות, לצד העובדה כי מאז תחילת חודש יוני נצפה גידול במספר הבדיקות היומי שנע בין 10,000 ל17,000 בדיקות קורונה ביום, גורמת באופן טבעי לעלייה במספר המקרים החיוביים שהתגלו.

קצב ההדבקה הולך ועולה - מספר החולים הקשים נשאר יציב 

תמרור האזהרה השני של נתניהו היה קצב ההדבקה, וגם בנושא זה אין בשורות מעודדות. ראש הממשלה הבהיר אז שאם קצב הדבקת החולים המאומתים יגיע להכפלה ב-10 ימים הממשלה תצטרך לשקול את צעדיה. קצב ההכפלה הלך והאיץ ככל שהתקדמו הימים, ב-11 ביוני הגענו ל-17 ימים והיום אנו כבר בקצב הכפלה של 10 ימים.

אם כך נותר רק הקו האחרון - מעל 250 חולים קשים. בנקודה זו דווקא אפשר להיות אופטימיים - כיום ישנם 34 חולים קשים בלבד, מתוכם רק 25 מונשמים. נתון זה מעודד את בכירי מערכת הבריאות, ועל זה מתווספת העובדה שעל פי נתוני המשרד, החולים החדשים שהתגלו צעירים. כחמישית מהחולים החדשים (21.8%) הם בגילאי 20 עד 29, בעוד שרק 7% מהנדבקים כיום הם בני 70 ומעלה.

החזרת עסקים לשגרת קורונה‎ (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
שוק מחנה יהודה בזמן הסגר|צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

ניסים אלון, מנכ"ל קופת חולים לאומית סיפר ל-N12: "מרבית מהחולים החדשים שמתגלים הם תלמידי בתי ספר ולעומת זאת - התחלואה הקשה ומספר המונשמים נמוך באופן משמעותי מהמצב בשיא המגיפה. הפעם מערכת הבריאות הישראלית הרבה יותר מוכנה ומאורגנת להתמודדות עם המחלה וגם הציבור הישראלי הרבה יותר מוגן: יש מסיכות לכל אזרח ורמת המשמעת טובה".

"אני באופן אישי חושב שלא צריך לחזור למגבלות עם צעדים מרחיקי לכת", טען אלון. "הטראומה הכלכלית מהאירוע הקודם היא גדולה מדי. זה לא אומר שאין מה להיות מודאגים: יש לשמור על עירנות ודריכות". 

רה
ראש הממשלה בהצהרה לציבור|צילום: n12

בהתאם לדבריו של אלון, ראוי לציין שבמסיבת העיתונאים שקיים נתניהו, תמרורי האזהרה שציין לא נועדו לסמן מתי יחזרו ההגבלות אלא מתי תצטרך הממשלה לקיים "הערכת מצב להחמרת ההנחיות". כלומר כבר אז השאיר ראש הממשלה פתח לשיקול הדעת המקצועי של הגורמים במשרד הבריאות וחברי הממשלה, ולא קבע כי שלבים אלו יחייבו חזרה למגבלות האדוקות ביותר שאפיינו את שיא המגיפה בחודשי מרץ ואפריל.