מצעד האיוולת של לימודי הרפואה: איך ישראל הפריטה את לימודי הרפואה ושולחת מאות סטודנטים ללמוד בחו"ל - כשכאן בארץ חסרים כ"כ הרבה רופאים? המחסור רק צפוי להתגבר עם הפרישה של דור הרופאים שהגיע בזמנו מברית המועצות לשעבר, ועוד לא דיברנו על הפיתוי של הסטודנטים לא לחזור לעבוד בארץ והמהלכים של הפקולטות לרפואה בארץ - שמצד אחד מתעקשות לא לקלוט עוד סטודנטים ישראלים ומצד שני מקבלות על חשבונם סטודנטים מחו"ל שמכניסים להם הרבה כסף. ומי משלם את המחיר?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדיוק כמו מחירי הדיור, גם תנאי הקבלה ללימודי רפואה בישראל ממשיכים לשבור שיאים. ציון פסיכומטרי של 735 לפחות, ממוצע בגרות משוקלל מעל 100 וגם אז יש צורך לעבור ראיונות אישיים. למרות המחסור ברופאים בישראל בשנה החולפת נפתחו רק 745 מקומות בשש פקולטות לרפואה, כולל החדשה באריאל, 2,200 מועמדים התחרו על הזכות מה שאומר ששני שליש מהם לא התקבלו וכל הדרכים כעת מובילות לרומא – וגם לערים השכנות
מדי שנה כ- 500 סטודנטים ישראלים יחלו את לימודי הרפואה שלהם בחו"ל, רובם עברו דרך אחת המכינות, כמו זו של חברת מדיקל ד"ר שמכשירה ומחברת אותם לאוניברסיטאות הזרות, מכינה שהפכה עמוסה במועמדים עקשנים, שלא נבהלו מהסכומים. האם של אחת המתעניינות הודתה: "אני מוכנה לקחת משכנתא בשביל החלום של הבת שלי".
ד"ר משה כהן, קרדיולוג בכיר בשירותי בריאות כללית, הקים את החברה בעקבות ניסיון אישי לפני עשרים שנים. למרות ציוניו הגבוהים לא הצליח להתקבל ללימודים בישראל ונאלץ לעבור את כל המסלול בהונגריה. "חשבתי שזה לא הוגן שאני צריך לטוס לחו"ל אבל היה ברור שאהיה רופא בכל מקרה" הסביר. "אין להם אלטרנטיבה מלבד חו"ל אחרת צריכים לוותר".
קורסים בעברית עדיין אין באוניברסיטת זאגרב, אבל בכל מסדרון או כיתה תשמעו את שפת הקודש ומאחוריה לא מעט סטודנטים ישראלים עם בטן מלאה על המדינה שנאלצו לעזוב, לשש השנים הקרובות: "המדינה מתלוננת על מחסור ברופאים ולא עושה דבר...יש אפליה מתקנת", "מרגיז שהמדינה לא משקיעה בנו שקל ומקבלת רופא על חשבוננו, המדינה לא מכירה בנו כסטודנטים".
באוניברסיטה עצמה מאוד מרוצים מהכוח הישראלי שהצטרף, גם בגלל שכר הלימוד הגבוה שמטפס מדי שנה, לעומת המקומיים שזוכים ללמוד בחינם, וגם בגלל שהישראלים מעט שונים בנוף הסטודנטיאלי.
בשנים האחרונות עלו טענות קשות על איכות לימודי הרפואה בכמה אוניברסיטאות במזרח אירופה, בדגש על מולדובה וארמניה. משרד הבריאות שלח נציג שיבדוק ויאשר כל אוניברסיטה שאינה ממוקמת במדינות ה-OECD. בוגרי חו"ל ששבים ארצה נדרשים גם לעבור מבחן רישוי ישראלי ויש מי שחושב שלא די בכך ושרמת הלימוד שם לא טובה.
ועדה שמינה משרד הבריאות בשנה שעברה תכננה כיצד להגדיל את מס' הסטודנטים הישראלים בעוד 300 לפחות במהלך השנים הקרובות, אבל גם כאן נוצר עימות בשאלה בסיסית - מה עדיף? איכות או כמות?
הסטודנטים הישראלים מגיעים לאירופה בגלים: בעשורים הקודמים הנהירה הייתה לאיטליה, אחר כך להונגריה וכעת מוקד המשיכה הוא אוניברסיטת צרלס בפראג עם יותר ממאתיים ישראלים בינתיים. הלימודים מתנהלים באנגלית אבל הסטודנטים מחויבים גם ללמוד צ'כית כדי שבשנות הלימוד המתקדמות יוכלו לדבר עם מטופלים מקומיים, ועל הדרך גם המרצים הרוויחו שפה חדשה – עברית.
הסטודנטים החדשים נלחמים בקשיי הקליטה, הוותיקים נלחמים בפיתוי אחר: הצעות לתנאים נוחים ושכר גבוה בבתי חולים באירופה או בארה"ב אם יסכימו לוותר על החזרה לארץ. זו גם אחת הסיבות שמשה, האיש ששלח אותם, הגיע לפראג: "בשבילי זה לא מודל כלכלי אלא מפעל חיים, רוצה שיחזרו ארצה כרופאים ושלא יחטפו אותם".
מעבר לאלו שעוזבים, המחסור ברופאים בישראל עוד צפוי להחריף בשנים הקרובות לאור הגידול באוכלוסייה והפרישה לפנסיה של אלפי רופאים שהגיעו בעלייה הגדולה מבריה"מ. וגם אם מספר הסטודנטים בארץ יגדל עדיין יחסרו רופאים שיחנכו אותם בשנות הלימוד הקליניות, אחרי כמעט עשור בו מספר התקנים לרופאים לא עלה.
בזמן שסטודנטים ישראלים עוזבים לחו"ל מתברר שבכמה פקולטות לרפואה נותר מקום אבל רק לסטודנטים אמריקנים, כאלו עם הרבה כסף. בסופו של מסע מצאנו מערכת בריאות מפולגת שלא שולטת באיכות או בכמות רופאיה ואת המחיר משלמים לא רק הסטודנטים.