עם תום החקירה המשטרתית, תיק החקירה של החשוד אשר כולל בין היתר את כל העדויות והראיות שנאספו בעניינו, מועבר לידי רשויות התביעה לצורך בחינתו וגיבוש הכרעה ביחס להגשת כתב אישום נגד החשוד. סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בעבירות מסוג פשע שהעונש בגינן הוא יותר משלוש שנות מאסר, מוטלת על רשויות התביעה חובה ליידע את החשוד בביצוע העבירה על כך שהוא זכאי לשימוע. תכליתה של החובה המוטלת על רשויות התביעה היא לאפשר לחשוד לפנות אליהן תוך 30 יום ולהסביר מדוע מוצדק להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
משלוח מכתב היידוע לחשוד מאפשר לו ולסנגורו להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה עוד לפני תחילת ההליכים בבית המשפט. מכיוון שהגשת כתב אישום נגד אדם מלווה בהשלכות משמעותיות עבורו וגורמת לפגיעה משמעותית בו, ניתנת לו אפשרות להביא את טיעוניו בפני התביעה לפני שמעמדו משתנה מחשוד בביצוע עבירה לנאשם בפלילים.
מכוח החוק, רשות התביעה נדרשת להודיע לחשוד שקיבלה את חומר החקירה בעניינו ושהתיק שלו הועבר לעיונה. עם זאת, חובה זו אינה מוחלטת ולכן במקרים שראש יחידת התביעות או פרקליט המחוז החליטו שיש מניעה לשלוח לחשוד מכתב יידוע בעניינו, לא תישלח לו הודעה.
כאשר החשוד מקבל את מכתב היידוע הוא רשאי לפנות לרשויות התביעה על ידי משלוח בקשה מנומקת ולבקש במסגרתה שיימנעו מהגשת כתב אישום נגדו. יובהר כי במצבים שבהם ראש יחידת התביעות או פרקליט המחוז סבורים שנסיבות המקרה מצדיקות זאת, הם יוכלו להגיש כתב אישום נגד החשוד עוד לפני שחלפו 30 יום ממועד קבלת התיק ולפני שהחשוד העביר את בקשתו כאמור.
יש לך שאלה בנושא כתב אישום במשפט הפלילי? לחץ/י כאן
הפרת חובת השימוע
הסמכות של רשויות התביעה להגשת כתב אישום נגד חשוב, מתגבשת לאחר שנערך לחשוד שימוע. לפיכך, כתב אישום שהוגש נגד חשוד מבלי שנערך קודם לו שימוע ייחשב לבטל. על כן, כאשר הוגש נגד החשוד כתב אישום מבלי שערכו לו שימוע, הוא יוכל לטעון באופן מקדמי בתחילת משפטו, קרי, ביום הקראת כתב האישום, כי כתב האישום פסול ותוך כך לבקש מבית המשפט להכריז על בטלותו.
יודגש כי חשוד שמימש את זכותו שלא לענות על שאלות עובדתיות שנשאל בחקירה, לא יוכל להציג את העובדות האלה במהלך השימוע. מאחר שהחובה להציג את חומר הראיות שמצוי בידי התביעה בפני החשוד מתגבשת רק עם הגשת כתב האישום נגדו, אין כל חובה להציג לו את חומר הראיות בעת השימוע.
התנהלות נבונה במהלך השימוע
לצורך התנהלות נבונה ושקולה במסגרת הליך השימוע כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה שמכיר לעומק את צורת התנהלות ההליך. הסנגור ילווה את החשוד לכל אורך הליך ויסייע לו בבחירת טקטיקת פעולה מתאימה. חשוב לציין כי במקרים מסוימים העלאת טענה כלשהי במהלך השימוע עלולה לפגוע בחשוד ואף לסייע לתביעה לגבש את כתב האישום נגדו. במקרים אחרים לא יהיה כלל טעם לקיים את השימוע עקב חשש שחשיפת ראיות ההגנה בפני התביעה כבר בשלב השימוע תפגע בחשוד בהמשך ההליך הפלילי.
אפשרויות החשוד לאחר הליך שימוע
לאחר שהתקיים השימוע ובמסגרתו נשמעו טענותיהם של החשוד ושל סנגורו, התביעה יכולה להורות למשטרה להמשיך בחקירת המקרה או לבחור באחת מתוך שלוש האפשרויות הבאות:
- אפשרות אחת אחרי הליך השימוע היא סגירה של התיק הפלילי בהסדר מותנה. בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי, רשויות התביעה רשאיות לסגור תיק פלילי נגד חשוד שנמצאו נגדו מספיק ראיות לצורך העמדתו לדין בעבירות מסוג עוון או חטא. סגירת התיק תיעשה בכפוף להודאתו של החשוד במעשה ובכך שהתחייב לא לבצע את העבירה בעתיד, וזאת תוך פיקוח של שירות המבחן או תשלום פיצויים.
- האפשרות השנייה היא הגשת כתב אישום נגד החשוד והעמדתו לדין פלילי על בסיס העובדה שחומר החקירה נגדו כולל מספיק ראיות לצורך גיבוש אישום פלילי. במקרה כזה, התביעה תגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לצורך דיון בעבירה.
- אפשרות נוספת היא החלטה על גניזת התיק עקב אחת משלוש עילות. עילה אחת לסגירת התיק היא היעדר אשמה כאשר התיק נסגר מכיוון שאין בידי התביעה ראיות שקושרות את החשוד לביצוע העבירה, ולפיכך לא ניתן להאשימו בביצועה. תיק שנסגר עקב חוסר אשמה נמחק לגמרי מרישומי המשטרה. עילה נוספת לסגירת התיק היא היעדר תשתית ראייתית מספיקה לצורך הרשעתו של החשוד.
לחילופין, התביעה יכולה להחליט לסגור את התיק הפלילי בשל חוסר עניין לציבור או כאשר נסיבות המקרה לא מצדיקות העמדה לדין. סגירת התיק במקרים כאלה תתאפשר במצבים שבהם התביעה תחליט שמבחינה ערכית אין תועלת ציבורית בהעמדת החשוד לדין פלילי. לרוב, אלו מקרים שבהם קיימות ראיות לכך שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו, אך האינטרס הציבורי שלא להעמידו לדין גובר בנסיבות המקרה.
כיצד לנהוג לאחר קבלת מכתב יידוע?
לאחר שהחשוד קיבל את מכתב היידוע עומדים לרשותו 30 יום בלבד לצורך פנייה לרשויות התביעה כדי לבקש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. על כן, במקרה כזה ישנה חשיבות גבוהה להיוועצות עם סנגור מנוסה ומקצועי מוקדם ככל האפשר לאחר קבלת מכתב היידוע כדי שייצג את החשוד במסגרת הליך השימוע. קבלת ייצוג משפטי מקצועי בהליך השימוע תאפשר לסנגור לבחון לעומק את נסיבות המקרה, לגבש טקטיקת פעולה יעילה וזאת תוך העלאת טענות שייתכן וימנעו את העמדתו של החשוד לדין.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להסדר מותנה LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.