בתאריך 18.10.22 פורסמה הנחיית פרקליט המדינה שעוסקת במדיניות הפרקליטות בהגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים ובחינת הסכמה לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני. פרקליט המדינה מציין בפתח דבריו את סעיף21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי שלפיו אחד התנאים למעצר נאשם עד תום ההליכים הוא כי בית המשפט נוכח שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות הנאשם נמוכה יותר.
על כן, במקרים שבהם ניתן להגשים את מטרות המעצר מאחורי סורג ובריח באמצעות שחרור הנאשם לחלופת מעצר - שחרור בערובה תוך קביעת תנאי שחרור או מעצר בפיקוח אלקטרוני, אשר יובילו לפגיעה פחותה יותר בחירות הנאשם, על התביעה להסכים לכך.
לפניה ישירה לעורך דין אלון ארז, לחץ/י כאן
השגת מטרת המעצר באמצעות שחרור לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני
בהנחיה צוין כי תובע שמשתכנע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמה של הנאשם וקיימת עילת מעצר בעניינו יצטרך לבחון לפני הגשת הבקשה למעצר האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור לחלופת מעצר. אם אין אפשרות כזו התובע יבחן האם אפשר להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני במקום מעצר מאחורי סורג ובריח אשר מלווה בפגיעה חמורה בחירות הנאשם.
מטרת ההנחיה היא לקבוע לפרקליטות מדיניות אחידה וסדורה בתחום המעצרים ולבחון את המקרים המתאימים שבהם התביעה תיזום הגשת בקשות לשחרור נאשמים בערובה וקביעת תנאי שחרור או מעצר בפיקוח אלקטרוני. זאת כדי להגביר את השימוש באמצעים אלו אשר נחשבים לפוגעניים פחות כלפי נאשמים. עוד צוין בהנחיה כי במצב הדברים הנוכחי רוב הבקשות המוגשות על ידי הפרקליטות מוגשות כבקשות למעצר עד תום ההליכים ובית המשפט הוא הגורם שמתווה במסגרת החלטתו את המקרים שבהם נאשם ישוחרר לחלופת מעצר או ייעצר בפיקוח אלקטרוני.
הגברת מעורבות הפרקליטות בעיצוב מדיניות משפטית בסוגיית המעצרים
גיבוש מדיניות חדשה זו נועד לאפשר לפרקליטות לאתר באופן יזום מקרים שבהם ניתן להגשים את מטרות המעצר באמצעים שפוגעים במידה פחותה בחירות הנאשם ובאופן שלא מחייב את מעצרו מאחורי סורג ובריח. כמו כן, מדיניות זו נועדה להגביר את מעורבות מערכת התביעה בעיצוב מדיניות משפטית בסוגיית המעצרים תוך ביצוע בחינה מעמיקה של מקרים שמחייבים מעצר מאחורי סורג ובריח אל מול מקרים שמאפשרים להסתפק בחלופות אחרות. לפי הנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות תסכים להסתפק באמצעי מעצר חלופי, ככל שהתנאים יאפשרו זאת.
בהנחיה צוין גם כי ככלל במקרים שקמה עילת מעצר, התביעה לא תוכל להסכים לאמצעי מעצר חלופי עד שתקבל תסקיר והמלצת שירות מבחן ותערוך בחינה מעמיקה ופרטנית של אמצעי מעצר חלופיים. במסגרת זו התביעה תבחן את טיב המפקחים, היכולת הטכנית לעצור את הנאשם בפיקוח אלקטרוני, עמדת נפגעי העבירה, טיב הערבים ועוד.
מהם השיקולים הנוגעים למעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני?
פרקליט המדינה מציין כי במקרים שבהם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור לחלופת מעצר יהיה ניתן לבחון מעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני. בית המשפט יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני אחרי ששקל את חומרת העבירה, את עמידת הנאשם בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבר ואת עברו הפלילי של הנאשם, ובכפוף לכך שהנאשם הסכים לכך ונמצא שמעצר בפיקוח אלקטרוני יאפשר להשיג את תכלית המעצר.
פרקליט המדינה מפרט בהנחיה את השיקולים הקשורים בעילת המעצר, בנסיבות ביצוע העבירות ובסוג העבירות שביצע הנאשם לצורך הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים או הסתפקות בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. במסגרת השיקולים הפרקליטות תבחן את סוג ועוצמת עילת המעצר נגד הנאשם והאם היא מחייבת מעצר מאחורי סורג ובריח או שמא ניתן להסתפק בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. נוסף על כך, ייבחן האם העבירות המיוחסות לנאשם ונסיבות ביצוען מחייבות מעצר מאחורי סורג ובריח או שניתן להסתפק בחלופה כאמור. במסגרת השיקולים הפרקליטות תבחן גם אם העבירות שמיוחסות לנאשם הן כאלו שניתן לבצע גם בתנאי שחרור בערובה או במעצר בפיקוח אלקטרוני מבלי לעזוב את הבית או שמדובר בעבירות שמחייבות לעזוב את הבית.
בחינת נסיבות ביצוע העבירה ונסיבות מיוחדות של הנאשם
בהנחיה צוין גם שהתביעה תבחן קיומם של טעמים מיוחדים שנוגעים לנסיבות מיוחדות של הנאשם או לנסיבות ביצוע העבירה, אשר מאפשרים מעצר בפיקוח אלקטרוני. במקרים שאין אפשרות לנטרל את הסיכון לביטחונו של נפגע העבירה התביעה לא תסכים לשחרור הנאשם לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני ותבקש משירות המבחן שיערוך תסקיר מעצר שייבחן את עמדת נפגע העבירה, את הסיכון שנשקף לו ואת ההשפעה של שחרור הנאשם לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני על יכולתו למסור עדות חופשית ומלאה.
בתוך כך, התביעה הונחתה לבחון גם שיקולים הקשורים ליכולת לתת אמון בנאשם כגון עברו הפלילי, התנהלות קודמת במעצר בפיקוח אלקטרוני או כאשר היה בשחרור בערובה, מאפיינים אישיים שעולים מנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לו וחשש מפני הימלטות.
האם העבירה שבוצעה מאפשרת להסתפק בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני?
כמו כן, הפרקליטות תיבחן את סוג העבירה המיוחסת לנאשם והאם מדובר בעבירה שמאפשרת להסתפק בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני דוגמת עבירת אלימות שנעשתה כלפי קורבן ספציפי אשר אינה מלמדת על מסוכנות כללית או גבוהה, בעבירת רכוש או עבירה כלכלית שאינה מלמדת על מסוכנות גבוהה. גם עבירות תעבורה מאפשרות להסתפק בחלופת מעצר למעט עבירות שנסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם.
שיקולים נוספים שהפרקליטות תצטרך לשקול בעת בחינת התאמתו של נאשם לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני כוללים את מאפייני הנאשם כפי שעולים מתסקיר שירות המבחן, עמדת שירות המבחן, הליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגע העבירה בנוגע לחלופת המעצר המוצעת וטיב המפקחים המוצעים.
אם בעת הגשת כתב אישום עמדת התביעה הייתה למעצר עד תום ההליכים או שבית המשפט החליט על מעצר מאחורי סורג ובריח, הפרקליטות תצטרך לבחון בנקודות שונות לאורך ההליך את עמדתה בנוגע לצורך בהמשך מעצר מאחורי סורג ובריח ובתוך כך לבדוק האם התרחשו התפתחויות שמצדיקות מתן הסכמה לשחרור לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני.
עורך דין פלילי אלון ארז, מומחה בייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, עבירות מין, עבירות אלימות, עבירות סמים, צבא ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין אלון ארז - 053-7428097