שימוש בשיק כאמצעי תשלום במגזר הפרטי הצטמצם בעשורים האחרונים באופן משמעותי. יחד עם זאת, במגזר העסקי, עוסקים וחברות ממשיכים לעשות שימוש בשיקים כאמצעי תשלום מרכזי.
מעשה שהיה כך היה: ראובן רוכש משמעון סחורה. זמן אספקה נקבע על 30 ימים. במעמד ההזמנה ראובן משלם לשמעון תמורת הסחורה באמצעות שיק "סחיר", "דחוי" לעוד 60 ימים. כעבור 30 ימים הסחורה לא מסופקת. ראובן פונה לשמעון פעם אחר פעם לספק הסחורה שהתחייב, שמעון מבטיח שיספק הסחורה, בפועל הסחורה לא מסופקת.
בדיעבד נודע לראובן ששמעון נקלע לקשיים ולא יוכל לספק הסחורה שהתחייב. טרם מועד פירעון השיק, ראובן מזדרז לגשת לבנק ונותן הוראה לביטול השיק שנמסר לשמעון. זמן קצר לאחר מכן, מקבל ראובן מכתב דרישה מתאגיד בנקאי לתשלום סכום השיק שנמסר לשמעון. ראובן שלא קיבל את הסחורה משמעון, מסרב לשלם לבנק את סכום השיק. הבנק פותח נגד ראובן ושמעון תיק הוצאה לפועל ומבקש להיפרע מהם יחד את סכום השיק.
לפניה ישירה אל עו"ד אבי עמור, לחץ/י כאן
האם יש בסיס לדרישת הבנק להיפרע השיק מראובן למרות שהשיק ניתן לשמעון? האם הבנק רשאי בכלל לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד ראובן?
התשובה הפשוטה היא כן. נסביר. פקודת השטרות קובעת דין ייחודי לשיקים לפיו האוחז בשיק "סחיר", רשאי להעבירו לצד שלישי. העברת שיק לאדם אחר, המכונה "סיחור", נעשית בדרך של חתימת האוחז (בדוגמא שלנו שמעון) בגב השיק ומסירתו לצד שלישי (במקרה שלנו הבנק). סיחור השיק לצד שלישי, יוצר יריבות בין ראובן לבין הצד השלישי, על אף שלא הייתה ביניהם עסקה.
כיצד יודעים אם מדובר בשיק "סחיר"? ובכלל מה ההבדל בין שיק "סחיר" לבין שיק ש"אינו סחיר" וכיצד ניתן להגביל סחרות שיק?
ככלל, שיק "סחיר" הינו שיק שלא מופיע עליו הכיתוב "למוטב בלבד" – ולהיפך. הגבלת סחרות שוללת את היכולת להעביר השיק לאדם או גוף אחר, ומבטיחה כי רק מי שקיבל השיק – בדוגמא שלנו שמעון - יהיה רשאי להיפרע ממנו. הדרך המקובלת ביותר (אך לא היחידה) להגבלת סחרותו של שיק הינה בדרך של הוספת המילים "למוטב בלבד" על גבי השיק.
מה בעצם קרה בדוגמא שלנו?
שמעון שקיבל מראובן שיק "סחיר" "דחוי", חיפש דרך להפוך את השיק ה"דחוי" לכסף מזומן היום. אחת הדרכים הנפוצות היא לבצע פעולה שנקראת "ניכיון".
מה היתרון בביצוע ניכיון לשיק?
ניכיון השיק מאפשר לשמעון לקבל את סכום השיק (בניכוי עמלת ניכיון) מיד מאת הבנק. הבנק שהסכים לנכות לשמעון השיק, משלם, כאמור, לשמעון את תמורתו מיד, כאשר שמעון מצידו "מסחר" השיק לבנק. התוצאה היא שלאחר הסיחור הבנק אוחז בשיק במקום שמעון.
כיצד יפעל הבנק במקרה זה?
הבנק ידרוש את פירעון השיק, גם מראובן וגם משמעון. ראובן, למרבה הצער, יידרש לנהל הליך משפטי, שבסופו, ייתכן ויידרש לשלם תמורת השיק בצירוף הוצאות, הפרשי הצמדה וריבית על אף שלא קיבל תמורה עבורו.
האם פעולות ניכיון שיקים הן דבר נפוץ?
הדוגמא המתוארת לעיל מדגימה תאונה משפטית נפוצה מאוד בחיי המסחר. חשוב לציין כי מרבית הבנקים מאפשרים ללקוחות עסקיים לנכות שיקים, בנוסף לנותני אשראי חוץ בנקאיים המעניקים שירות דומה.
כיצד ניתן היה למנוע התאונה המשפטית?
ראשית, מומלץ לעשות שימוש בשיקים הנושאים כיתוב "למוטב בלבד", אותם לא ניתן לסחר. הזמנתם שיקים מהבנק ללא הכיתוב "למוטב בלבד", אין צורך להזמין שיקים חדשים, הוסיפו הכיתוב "למוטב בלבד" בכתב יד על גבי השיק. מסרתם, בכל זאת, שיק סחיר, הקפידו לערוך הסכם המעגן את התנאים המסחריים של העסקה, וכן סעיף לפיו הספק מתחייב להשיב השיק, ככל והסחורה לא תסופק במועד. הספק מסרב להשיב לכם השיק, מסרו לבנק הודעה על ביטול השיק עקב אי קבלת תמורה. ככל ואתם יודעים שהשיק סוחר לצד שלישי, מסרו גם לו הודעה על ביטול השיק, ופנו מיד לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין המתמחה בדיני שטרות.
עו"ד ונוטריון אבי עמור מומחה בדיני שטרות עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עוסק, בין היתר, בהוצאה לפועל, כינוסי נכסים, גביית חובות, ייצוג חייבים וזוכים, ביטול הגבלות, הסדרי חובות, הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אבי עמור - 053-7428202