בימים אלה הכריז נשיא המדינה על מתווה חנינות מקל שייכנס לפועל בשנת 2024 עם ציון 75 שנים למדינת ישראל. מושאי רישום פלילי נתונים להשלכות שליליות כבדות המשפיעות בעיקר על יכולתם להשתלב בשוק העבודה. לפיכך מתווה שנועד להקל על אוכלוסייה זו מבורך תמיד. לצד זאת מוצע להחיל את המתווה על אוכלוסייה נוספת: מושאי רישום פלילי בודד שאינם מהווים סכנה לציבור.
שנת 2024 נמצאת מעבר לפינה ובהתחשב בעומס הצפוי על בית הנשיא, מוצע לאלו המבקשים להיכנס למתווה להתחיל לפעול כבר עכשיו.
בשנת 2024 מדינת ישראל תציין 75 שנות עצמאות. כפי שפורסם בתקשורת נשיא המדינה הכריז על מדיניות חנינות מיוחדת, כך שהשימוש בחנינה יהיה רחב יותר ביחס לאוכלוסיות הבאות: מבקשי חנינה שגילם מעל 75, נכי צה"ל והלומי קרב, אזרחים שתרמו תרומה ייחודית לביטחון המדינה, וכן יינתן משקל מיוחד לתהליכי שיקום של צעירים ובגירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים ומאז עלו על דרך הישר.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני, לחץ/י כאן
מושא רישום פלילי שאינו מהווה עוד סכנה לחברה, לא צריך לשאת עוד את כתם עברו הפלילי
אכן חגיגות ה- 75 הן עיתוי חגיגי ומיוחד המהווה הזדמנות משפטית לשילוב מחדש של אזרחים בעלי רישום פלילי. אלא שביחס למושאי רישום פלילי, חמלה היא רק אחד השיקולים. לדעתי שיקול חשוב יותר ביחס לנושא של רישום פלילי בכלל, ובעיצוב מתווה חנינות בפרט, הוא שיקול המסוכנות. משמע מושא רישום פלילי שאינו מהווה עוד סכנה לחברה, לא צריך לשאת עוד את כתם עברו הפלילי.
מתוך שיקול זה, לצד האוכלוסיות עליהן יחול המתווה כפי שפורסם אני מציעה להוסיף אוכלוסייה חשובה נוספת: אלה הנושאים רישום פלילי חד פעמי ושאינם מהווים סכנה לציבור.
מושאי רישום פלילי נושאים על כתפיהם השלכות שליליות בעיקר בתחום התעסוקה, המונעות מהם באופן אמיתי להשתלב מחדש בחיים הנורמטיביים. עוצמת הקשיים באה לכדי ביטוי ברור במאות ואלפי הבקשות המובאות בפני הנשיא מדי שנה בניסיון להסיר את עול המגבלות.
בספרי העוסק בתחום, "המרשם הפלילי", תיארתי את מצבם של מושאי רישום פלילי כמי שמצויים ב"לימבו": אמנם הם סיימו לרצות את עונשם אך בו זמנית משמשים כ"צופים מבחוץ" על החיים הנורמטיביים המתחוללים מולם, מבלי שתהא להם יכולת אמיתית להוות חלק מהם.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה
הקושי מתחדד שעה שמדובר במי שמעדו באופן חד-פעמי ולגביהם אין חשש ממשי למסוכנות עתידית. בשנת 2008 הוקמה ועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981. מסקנותיה שימשו ביסוד החוק החדש שחוקק: חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט – 2019. לא בכדי בחוק החדש נקבעו תקופות התיישנות ומחיקה קצרות יותר מבעבר, לבעלי רישום פלילי בודד שלא הוטל עליהם עונש מאסר.
נתונים שהוצגו בפני הוועדה הצביעו על כך שכ- 70% מבעלי הרישום הפלילי אוחזים ברישום אחד, ומתוכם לכ- 70% אין רישומים משטרתיים. מדובר בנתון מרשים אשר משמעותו כי לגבי אותם אנשים, הרישום הפלילי מהווה ענישה נוספת ונמשכת ובד בבד אינו משיג כל תועלת חברתית. לפיכך מוצע להרחיב את מדיניות החנינה המקלה ולכלול בה גם בעלי רישום פלילי בודד, אפילו אם הוטל עליהם עונש מאסר. שכן השאלה לא צריכה להיות איזה עונש הוטל בעבר, אלא אם אותם אנשים מהווים סכנה לציבור בהווה.
מהו היתרון במחיקת הרישום הפלילי לאוכלוסיית בעלי רישום פלילי בודד?
היתרון במחיקת הרישום הפלילי לאוכלוסייה זו אינו מוסרי בלבד, אלא גם כלכלי. ככל שיותר אזרחים בעלי רישום פלילי חד פעמי יצליחו להשתלב מחדש בחברה ובשוק תעסוקה, המדינה תגדיל את הכנסותיה ותמנע מצבים בהם אזרחים מורשעים רבים הופכים לנטל כלכלי על המדינה ובני משפחתם. ברמה הפסיכולוגית האישית, אזרחים אלו ירגישו חלק מהחברה וימנעו מתחושת נידוי.
הוספת האוכלוסייה המוצעת דורשת זיהוי של אלו הנושאים רישום פלילי בודד ואינם מועדים להמשיך ולבצע עבירות. כלי מרכזי לכך הוא בחינה של פרק הזמן שחלף מאז ההרשעה. ככלל חלוף תקופה ממשית מהווה בסיס טוב למסקנה שאכן מדובר במעידה חד פעמית: מחקרים מראים כי רמת המסוכנות הולכת ופוחתת עם חלוף הזמן וכן כי עיקר החשש לביצוע עבירות נוספות הוא בשנים הראשונות שלאחר ההרשעה. לאחר תקופות קצרות יחסית ונקיות מעבירות, מושאי רישום פלילי אינם מועדים לבצע עבירות יותר מאשר בעלי עבר פלילי נקי.
לצד האמור אני מציעה לאפשר גם לבעלי רישום חד פעמי "טרי" יחסית להיות חלק מהמתווה המוצע. לגביהם נדרשת הערכת מסוכנות, באמצעות איתור נתונים המשותפים להם ולבעלי רישום בודד שלא שבו לבצע עבירות, ומבחינה סטטיסטית מהווים מנבאים טובים להיעדר מועדות. יש לשער שנתונים כגון גיל, חיי משפחה ותעסוקה יציבים – אשר ככלל מהווים מנבאים טובים להיעדר מועדות – ישמשו גם כאן לעזר.
לסיכום, מי שמעד מעידה בודדת שאינה מעידה על סיכון מתמשך, ראוי להזדמנות נוספת.
הכותבת היא עורכת דין ודוקטור למשפטים, בעלת משרד עו"ד העוסק במרשם פלילי, משפט מנהלי ודיני נזיקין. שימשה כרכזת "ועדת קנאי" ומחברת הספר "המרשם הפלילי". הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד ד"ר רותי קמיני - 053-9370254