בג"ץ: סוף להבטחת ההכנסה לאברכים. אילוסטרציה|צילום: רויטרס

החוק יבוטל: בית המשפט העליון קבע היום בפסק דין תקדימי כי החל מתקציב המדינה הבא יש לבטל את סעיף הבטחת ההכנסה המינימלית לאברכים הלומדים בכוללים. ברוב של שישה שופטים מול אחד, קבע בית המשפט כי הסעיף אינו יכול להיכלל בחוקי התקציב בעתיד - החל משנת 2011. השופט אדמונד לוי היה היחיד שהתנגד להחלטת הרכב השופטים, בראשו עמדה נשיאת העליון השופטת דורית ביניש.

חשוב לציין כי לא מדובר בכל תלמידי הישיבות, אלא בכמה אלפי אברכים המקבלים נכון להיום הבטחת הכנסה. "הוראה בחוק התקציב השנתי העומדת בסתירה להוראה מהותית בחוק יסודות התקציב אינה יכולה לעמוד", כתבו בהחלטתם הרכב השופטים.

בפסק הדין קבעה הנשיאה ביניש כי ביסוד הסעיף התקציבי עומדת תכלית כלכלית, שמטרתה מתן סיוע כלכלי לאברכי כוללים, גם אם בסיוע כאמור יש משום עידוד הלימוד התורני. "נוכח תכלית כלכלית זו", נקבע, "אין מקום להבחין בין אברכים ובין סטודנטים הלומדים במוסדות שונים".

"מדיניות חברתית המעניקה תמיכה למגזר מסוים לא כדי לקדם את דרכו לקראת שוויון...אלא כדי לשחרר את בניו מאחריות חברתית משותפת פוגעת במכנה המשותף של כלל מגזרי האוכלוסיה ומערערת אותו", לשון החלטת בג"ץ.

בית המשפט דן בתיק במשך 10 שנים

ההליך יידחה (צילום: AP)
נשיאת העליון ביניש. החלטה אחרי 10 שנים|צילום: AP

ב-10 השנים האחרונות דן בג"ץ בתיק. חבר מועצת העיר ירושלים דאז, ארנן יקותיאלי ז"ל, הגיש את העתירה - בשיאו של מאבק נגד משרד הדתות. שנה לאחר הגשת העתירה נפטר יקותיאלי. השופטים הסבירו היום בהחלטתם כי לקח 10 שנים לגבש את ההחלטה משום שנבדקו "המסגרות העובדתית והמשפטית של העתירה".

עם זאת, התנצלו השופטים על כך ש"שהמתנה זו פגעה בציפייה הלגיטימית של העותרים לכך שעתירתם תוכרע תוך פרק זמן סביר".

השופטים קראו בהחלטתם ש"לא להבחין בין אברכים לבין סטודנטים הלומדים במוסדות שונים". עד כה היו זכאים אברכים הלומדים בכוללים לתשלום הבטחת הכנסה - אך סטודנטים לא היו זכאים להטבה. כעת, הורה בית המשפט לבטל את ההחלטה שהייתה קיימת מאז קום המדינה.

השופט אדמונד לוי, היחיד מתוך הרכב השופטים שהתנגד להחלטה, קבע כי "לימוד התורה הוא ציווי מדאורייתא שהכנסת והממשלה סברו שיש מקום לממן אותו, בדרך של הטלת האחריות לפרנסתם של לומדי תורה על הציבור". עוד ציין השופט לוי כי ההבחנה בין סטודנטים ואברכי כוללים מבוססת על שונות רלוונטית, וכי אף אם היה סבור שהסעיף התקציבי פוגע בעקרון השוויון, הרי שלגישתו פגיעה זו היא מידתית.