הרכב מיוחד של שלושה שופטי בית המשפט העליון - השופטים עדנה ארבל, סלים ג'ובראן ומרים נאור - ידון בערעור שהגישו פרקליטיו של משה קצב, ויכריע אחת ולתמיד: האם הנשיא לשעבר אכן אשם באונס וירצה את העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי, 7 שנות מאסר בפועל.
בשבוע שעבר קבע השופט העליון דנציגר כי הוא מעכב את ריצוי עונשו של קצב בעוון מעשי האונס בהם הורשע, אולם הוסיף כי הדיון בעניינו של הנשיא לשעבר יוקדם. היום מודיעה הנהלת בתי המשפט כי הערעור יישמע בבית המשפט העליון בחודש אוגוסט, כשהדיון הראשון ייערך ב-8 בחודש, כלומר בעוד כחודשיים וחצי.
השופטים שנקבעו לדיון בערעור לא ישבו בהרכב השופטים שדן ב-2007 בעתירות בעניין הסדר הטיעון של קצב. גם השופט יורם דנציגר, שהחליט בשבוע שעבר לעכב את תחילת מאסרו של קצב עד להכרעה בערעורו, לא ייכלל בהרכב השופטים שידון בערעור.
ביומן בית המשפט העליון הוקצבו 3 ימי דיונים לערעורו של קצב, בין 8 ל-11 באוגוסט, ושוריינו יומיים נוספים, במקרה שהטיעונים בעל-פה יתארכו מעבר לכך. סנגוריו של קצב ופרקליטות המדינה יגישו בחודשים יוני ויולי את עיקרי הטיעון בכתב לקראת הדיון בערעור.
"לבחון המקרה כמו כל מקרה אחר"
סניגוריו של קצב עתרו לבית המשפט העליון בבקשה למנוע את כניסת מרשם לבית הכלא מעשיהו משום שהוא אמור לנהל את הליכי הערעור בעניינו. בדיון האחרון בבית המשפט ציין עורך דינו של קצב אביגדור פלדמן כי "פגיעה במשה קצב היא טקס משפיל, הוא דמותה של מדינת ישראל".
השופט דנציגר התייחס בהחלטתו בשבוע שעבר לסיכויי הערעור של קצב: "נוכח האמור באשר למשקל הנימוקים העומדים ביסוד דחיית טענת האליבי ונוכח משמעות אפשרות קבלתה של טענת אליבי כאמור לעניין אי היתכנות אירוע האינוס בבית המלון, אף בעניין זה מצאתי כי טענות המבקש אינן משוללות יסוד לכאורה".
באשר לחלק אחר של האישומים והסיכוי לערער עליהם, כתב דנציגר: "מבלי לקבוע מסמרות בנדון, סבורני כי סיכויי ערעורו של המבקש בהתייחס להרשעתו בעבירות שיוחסו לו באישומים 4-2, ככל שהגשת נימוקי ערעור ביחס לאישורים אלו תותר, אינם גבוהים במיוחד...בנסיבות אלה והגם שסיכויי הערעור באישומים אלו אינם גבוהים לכאורה, ישנה הצדקה לעיכוב ביצוע גזר הדין בשים לב לטענותיו של המבקש כנגד הרשעתו בעבירות מושא האישום הראשון שלא ניתן לומר לגביהן כי הן מופרכות או חסרות בסיס".
השופט התייחס גם לטענות כי יש להעניק לקצב יחס שווה כפי שניתן ליתר הנאשמים בפני החוק. "לא יכול להיות משפט צדק ללא שוויון שהינו אחד מהערכים הדמוקרטיים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה כזכות חוקתית וכנשמת אפה של שיטת המשפט הישראלית. מקבל אני את עמדתה של המשיבה כי אין מקום ליתן משקל לעובדת כהונתו של המבקש כנשיא המדינה השמיני של מדינת ישראל, שעה שמתברר עניינו בפני הערכאות".
"מקרהו של המבקש צריך שיהיה כמו כל מקרה אחר בו בוחן בית משפט שלערעור את אפשרות עיכוב ביצוע העונש והשיקולים צריך שיהיו זהים. המבקש אינו זכאי אמנם ליהנות בשלב זה, לאחר שהורשע בביצוען של העבירות שיוחסו לו ודינו נגזר, מזכות יתר ביחס לכל אזרח מן השורה שהועמד לדין, נמצא אשם, הורשע ונגזר דינו. ואולם, אין זה ראוי לגרוע מזכויותיו של המבקש אך בשל התפקיד הרם שאותו הוא מילא בשעתו".
עם פתיחת הדיון בשבוע שעבר העלה הסניגור טענות נגד הפרקליטות ואמר כי היא זו שהעלתה את העניין בהסדר הטיעון של ניצול מרות - ולא של אונס. "הגבול ביניהם נזיל ומטושטש", ציינו בצוות ההגנה של קצב והוסיפו כי לא הספיקו לכתוב ערעור שימצה את כל העבירות ולכן בקשתם נוגעת לעבירות האונס בלבד: "אנו מקווים שכאשר הערעור ייתקבל הפרקליטות בהגינותה לא תדרוש לדחות את ביצוע העיכוב".
הערעור: למה שקלו לסגור את התיק
לפני כשבועיים התיר בית המשפט העליון לפרסם את בקשת הערעור המלאה שהגישו פרקליטיו של הנשיא לשעבר משה קצב, על הרשעתו באונס ובעבירות מין וכן על העונש שנגזר עליו. בנוסף, התיר בית המשפט לפרסם גם את בקשת עיכוב ביצוע העונש.
מעיון בבקשת הערעור המלאה עולה כי פרקליטיו של קצב מבססים את טענותיהם לקשיים ראיתיים במשפט בעיקר על דברי נציגי הפרקליטות בעבר, ובראשם המגעים להסדר טיעון עם הנשיא לשעבר - שבוטל ברגע האחרון. כחלק מההגנה על הסדרה הטיעון פירטו אז אנשי הפרקליטות את רשימת הקשיים המשפטיים בתיק, שהיו עלולים למנוע הרשעה. "יש לשקול את העובדה שבכירים במערכת התביעה שקלו לסגור את התיק", טוענים כעת עורכי דינו של קצב.
בפתיחת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש, כפי שעולה מעיון במסמך המלא, מבקשים עורכי הדין לתת את הדעת למעמדו של קצב. "במהלך המשפט לא ביקשנו קמצוץ של משקל למעמדו של המבקש וביקשנו כי ינהגו בו כבכל נאשם", כתבו עורכי הדין, "אלא שעתה מתבקש עיכוב ביצוע של גזר הדין".
עוד מוסיפים הפרקליטים בפנייה לעליון: "יש לתת את הדעת לאפשרות כי המבקש ייכנס לבית האסורים לפני שיתברר דינו בבית משפט נכבד זה. שער בנפשך כי יימצא זכאי בדין. אוי לאותה בושה ולאותה כלימה שתכסה את פנינו על שאסרנו וכלאנו את מי שהיה נשיא מדינה על לא עוול בכפו".
"כיצד ניתן לטעון שאין סיכוי לערעור?"
במהלך 16 העמודים של בקשת הערעור, מרבים פרקליטיו של קצב לצטט את תשובת המדינה לבג"ץ בעניין הסדר הטיעון שניסתה לגבש עם קצב, הסדר שלבסוף נדחה על ידו ברגע האחרון.
"כדי להגיש כתב אישום בפרשה זו אין די אפוא בהוכחת קשה אינטימי תוך ניצול יחסי מרות, אלא נדרשת תשתית ראיתית מספקת לקביעה כי מעשי הבעילה והמעשים המגונים נעשו תוך כדי שימוש בכוח", נכתב בתשובת המדינה.
מתשובת הפרקליטות עוד עולה כי נציגי התביעה חזרו על דבריה של א' שטענה כי "אינה זוכרת" עובדות רבות מתוך האירועים. "גם העובדה שא' לא סיפרה לאיש משך שנים ארוכות על מעשי האונס מוסיפה לקשיים האמורים", נכתב בתשובת הפרקליטות.
באשר למכתב ה"שנה טובה" ששלחה א' לקצב, טוענים עורכי דינו בערעור, "הרי שמעבר לתוכנו חשיבותו הרבה לעניין נובעת גם מכך שהוא מהווה ראיה אובייקטיבית שיכולה לשפוך אור על מערכת היחסים".
"העובדה כי קורבן לעבירת אונס חוזרת ונשנית כותבת למבצע האונס מכתב אישי וכה חם, זמן קצר מאוד לאחר אירועי האונס, יוצרת קושי לא מבוטל וספק באשר למהימנותה", נכתב אז בתשובת המדינה לבג"ץ, כפי שזו מצוטטת בבקשת הערעור.
עוד מדגישים הפרקליטים במהלך הערעור את השגות המדינה באשר לגרסאות החלקיות שמסרה א' במהלך עדויותיה, רצונה לכאורה לנקום בשל פיטוריה, עדותה המתמשכת והמשתנה ואף באשר להתנהגותה של א'.
"במצב דברים זה", מסכמים פרקליטיו של קצב את הערעור, "כיצד תטען המשיבה כי אין סיכוי לערעור?". נזכיר כי בקשת עיכוב ביצוע העונש התקבלה על ידי בית המשפט העליון, אך טרם הוחלט לגבי בקשת הערעור.