המילון "רב מילים" מגדיר את המילה "שבוי" כ"אדם שנפל בידי אויב ובייחוד לוחם שנתפס על ידי האויב בזמן מלחמה או בקרב". את המילה חטוף מגדיר המילון כ"אדם שלקחו אותו בכוח ובאלימות בעיקר כדי לקבל תמורה עבור שחרורו". לטרמינולוגיה בעניין לכידתו של סג"מ הדר גולדין יש משמעות חברתית-תרבותית רבה, אך מעל הכל מדובר בסוגיה משפטית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מבחינה לשונית, מצד אחד, הדר נתפס במהלך קרב. מנגד, הקצין מגבעתי נלקח כדי לשמש כקלף מיקוח בידי חמאס. בדומה להגדרה המילונית, גם המומחים לדיני מלחמה מתקשים לספק הגדרה משפטית חד משמעית באשר למצבו של סג"מ גולדין.
"גם לאלו שיכנו את לכידתו של הקצין 'שבי' וגם לאלו שיכנו אותה 'חטיפה' יש טיעונים טובים", מסביר עו"ד אלעד גיל, מומחה לדיני טרור ולמשפט חוקתי. "המונח שבוי נועד לתאר מציאות מאוד ספציפית - לכידת חיילים בשדה קרב במטרה לגרום להם להפסיק להילחם. לא מדובר בהחזקת מישהו כקלף מיקוח, או כאקט שנועד להשיג רווח מדיני".
עו"ד גיל מציין עוד כי "לקיחה בשבי נועדה אך ורק כדי להוציא חייל משדה הקרב, ולכן על פי דיני המלחמה כשנפסקת האלימות הצד השובה מחויב לשחרר את מי שנלקח".
"שבי מטיל חובות משפטיות"
לדברי המומחה, דיני המלחמה ואמנת ז'נבה מטילים חובות משפטיות על השובים. "מבחינה משפטית השובים מחוייבים להתייחס לשבוי בכבוד, לא לענות אותו, להעניק לו סיוע רפואי ואף לאפשר לגורמים מהצלב האדום לבקר אותו. אין ספק שלצערנו הדר לא ייהנה מכל הזכויות הללו ולכן יש קושי גדול בלהגדיר אותו כשבוי".
לדברי עו"ד גיל, העובדה שסביר שחמאס ימשיך להחזיק בסג"מ גולדין, גם לאחר תום הלחימה, חותרת תחת הגדרתו כשבוי.
מנגד המומחה מתאר כי גם המונח חטוף לא תואם את המצב לחלוטין. "מבחינה משפטית חטוף מתייחס בדרך כלל לאזרחים. האמנות המשפטיות מתייחסות לבני ערובה כעל אוכלוסייה אזרחית שנלקחה בידי האויב. מנקודת מבט משפטית יש קושי גדול יותר להגדיר את הדר כחטוף".
פרופ' עמנואל גרוס, מרצה לדיני טרור מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, יותר פסקני לגבי המונח שבו ראוי להשתמש כשמדברים על סג"מ הדר גולדין. "מבחינת המונחים המושג שבוי שמור לאיש צבא שנפל בידי האויב, ואילו המושג חטוף, או Hostage בלעז, שמור בעיקרון לאזרחים. אם הייתי צריך לפסוק ההגדרה 'שבוי' מתאימה יותר לתיאור המצב בו נתון הדר מבחינה משפטית".