האם הנאשמת בהרעבת בנה לא תופרד מילדיה ותורחק עמם אל מחוץ לשכונת מאה שערים, כשהיא מפוקחת במשך 24 שעות ביממה - כך קבע היום שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה רביד, בתום הדיון על תנאי מעצרה של האם.
"כל חומר הראיות ובכלל זה תסקירי המעצר מוביל למסקנה, כי האם מסוכנת לילדים וכי אין ליתן בה אמון", הדגיש השופט. "הוכח, לכאורה, כי המשיבה פגעה בילד פגיעות גופניות ונפשיות קשות, תוך תחכום והסתרה, עד כי עיני הרופאים הוכו בסנוורים".
בהחלטתו ציין השופט כי "התיעוד הרפואי של הילד ח' והילד ש' מעלים את החשש לפגיעה עתידית בילדים", אבל גורמים נוספים עמדו לנגד עיניו כשהחליט לבסוף שלא להפריד את האם מילדיה.
"במהלך הדיונים בעניינה של המשיבה, ואף לאחר מכן, וגם בעת שישבתי לכתוב את ההחלטה לא חדלו לרצד מול עיני תמונות של הילדים, שאינני מכיר אותם, הבוכים כאשר באים לקחת את המשיבה מהם", הסביר השופט את החלטתו. "אילו לא עמדו נתונים נוספים לנגד עיניי לא הייתי משנה כהוא זה מהחלטתי להפריד את הילדים מהמשיבה, כדי להגן עליהם מפניה".
השופט: הרחקה מירושלים - למנוע את מסוכנותה
עוד ציין השופט בהחלטתו כי במשך תקופה ארוכה האם נעדרה מהבית ברוב שעות היום והיתה חוזרת מאוחר בלילה מבית החולים. מי שמילא את מקומה של המשיבה וטיפל בילדים היתה אמה, סבתם. "אין דומה לידיעה של הילדים כי המשיבה תחזור בלילה והם יוכלו לראותה או לקרוא לה, לבין מקרה שבו המשיבה תיעדר מביתה בלילות, ומי מילדיה יקרא לה, אך קולו יהיה כקול קורא במדבר".
השופט הסביר כי להפחית את מסוכנותה של האם, אבל לא להסירה לחלוטין. לדבריו, שני גורמים מגבירי סיכון התפוגגו. האחד: הוסדרו הפגישות עם ח'. והשני: ההליך המשפטי המעמיד את האם באור הזרקורים, אמור להרתיע את המשיבה ולמנוע פגיעה בילדים. רכיב נוסף שיוכל אף הוא להקטין משמעותית את מסוכנותה של המשיבה, הוא הקשר הרצוף עם גורמי הרווחה.
"קשר כזה אינו יכול להתקיים כאשר המשיבה נמצאת בתוך שכונת מאה שערים", לשון ההחלטה. "לפיכך, ככל שהמשיבה רוצה להמשיך להתגורר עם הילדים, עליה למצוא דירה למגורים מחוץ לשכונת מאה שערים. מגורים בשכונת מאה שערים הם מגורים ללא פיקוח חיצוני ורציני שמטרתו לבדוק האם מתקיימים התנאים לשחרור בערובה של המשיבה".
"אני מקבל גם את דבריו של הרב יצחק קירשנבוים, כי הקהילה תעשה הכל לשמור על הילדים", הוסיף השופט. "אינני מאמין כי אמא לילדים, שהתחייבה להיות ערבה, גם אם היא משתייכת לאותה קהילה שעמה נמנית המשיבה, תתעלם, מחשש ל"דין מוסר", מפגיעות בילדים. אין לי ספק, כי חושה האימהי של כל אחת מהערבות לא יתן לה להעלים מהמשטרה פגיעות בילדים על-ידי המשיבה, גם אם יש לה היכרות עם המשיבה או שתחשוש מלחץ חברתי".
בית המשפט הדגיש כי בדירה מחוץ לשכונת מאה שערים יוכלו המשטרה ושירותי הרווחה לבדוק אם המשיבה מקיימת את התנאים של מעצר הבית. "אינני סבור כי ניתן להשאיר את המשיבה לנפשה למספר שעות, כאשר הילדים נמצאים במסגרות חינוכיות, זאת מחשש של פגיעה בהם בדרכים שונות ומשונות כאשר יחזרו הביתה".
פיקוח על "המרעיבה" 24 שעות ביממה
בית המשפט קבע תנאים מגבילים להחלטתו שהאם תישאר עם ילדיה. האם והילדים יתגוררו בדירה מחוץ לשכונת מאה שערים, ותהייה עליהם שמירה במשך 24 שעות. אחות מקצועית תשהה בבית מגורי המשפחה ועליה לדווח על כל דבר חריג לרשויות הרווחה.
האם ובעלה יחתמו על התחייבות, לפיה עליהם לאפשר קשר של שירותי הרווחה עם הילדים, ובנוסף תפעל האם לקבלת טיפול משפחתי, לה ולמשפחתה. בשל ראיות המצביעות על חשש כבד כי האם לוקה בתסמונת מינכהאוזן, עליה להתחיל לקבל טיפול פסיכיאטרי. כמן כן, על האם להביא את הילדים לרופא לצורך מעקב רפואי אחר מצבם, ונאסר עליה לצאת מהארץ.
השופט: עד היום המשיבה לא סתרה את הראיות
השופט סיים את החלטתו בנימה אישית. "קשה להיות אדיש ושווה נפש לכל מה שמתחולל סביב התיק הזה, שיצא מכל פרופורציה. מי שהוציא את התיק מכל פרופורציה הם אלה התומכים המשיבה, שהפכו אותה לצדקת".
"המשיבה לא הציגה עד היום ראיה או בדל ראיה לסתור את ראיות התביעה. הדבר לא מנע מאנשים, פורצי גדר ובריונים, שלא קראו את חומר הראיות, להטיל בוץ ורפש בצוות הרפואי של הדסה, הרופאים והאחיות, שטיפלו במסירות בח', להניח חפצים במקומות שונים במטרה להטיל אימה על מי מהצוות הרפואי בהדסה, לאיים על עובדות הרווחה, שאף "זכו" לקיתונות של קללות, לשרוף את אחת מלשכות הרווחה, ולהתפרעויות שגרמו לפגיעה בגוף וברכוש. רוב המהומות התרחשו בחודש שבו חרב בית המקדש", סיים השופט את דבריו.
האישום: התעללות בקטין חסר ישע
לפני מספר שבועות נפתח משפטה של האם המרעיבה, עם הקראת כתב האישום נגדה. אלא שבגלל שינויים פרסונליים בפרקליטי האם הסכים השופט לדחות בשבועיים את ההקראה. בחודש אוגוסט הוגש כתב אישום חמור נגד האם הכולל בתוכו סעיף "התעללות בקטין בידי אחראי". העונש המרבי שעלול להיגזר על האם מירושלים הוא תשע שנות מאסר.
כתב האישום נגד האם מגולל, עמוד אחר עמוד, מסכת של תיאורים מזעזעים שהאם כביכול ביצעה. כתב האישום קובע חד משמעית כי "עקב התנהגותה האמורה של הנאשמת נעצר תהליך גדילתו של ח', ובשלב מסוים אף חלה ירידה ממשית במשקלו עד שנשקפה סכנה לחייו".
הנושא המרכזי שהאם מואשמת בו הוא הרעבה. כתב האישום מפרט כיצד נהגה האם, פעם אחר פעם, לעשות הכל כדי להכשיל את ניסיונות הזנת הילד. בין היתר נכתב בכתב האישום כי "בכמה מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מנעה הנאשמת מח' (בנה המורעב) מזון, חרף תחנוניו".