בית הדין לענייני עבודה בתל אביב קבע היום פיצוי כספי של לא פחות מ-95 אלף שקלים לצעיר אתיופי שלא התקבל לעבודה בגלל מוצאו.
התובע, יוצא יחידה קרבית בן 27 מבת ים, היה סטודנט לתואר ראשון במכללה למנהל כשניסה להתקבל לעבודה. הצעיר בן העדה האתיופית, נענה למודעת דרושים שפרסמה חברה המפעילה מוקד שמירה פרטי. יום לאחר שיצר קשר עם החברה הוא זומן לראיון עבודה, אלא שהראיון לא התקיים, לטענת הצעיר, לאחר שמנהל המוקד ראה את צבע עורו.
לצעיר נאמר במוקד כי הם אינם מחפשים עובדים חדשים, זאת למרות שמקום היו אנשים נוספים שהתראיינו למשרה, והוא נשלח חזרה לביתו. כשהוא נסער מן המקרה, סיפר התובע על האירוע לחבריו ללימודים שאינם בני העדה האתיופית, וביקש מהם להתקשר למוקד ולהתעניין בעבודה כדי לבדוק האם הם יזכו ליחס שונה. לא פחות משלושה חברים שלו שמעו מהמוקד על הצורך שלהם בעובדים חדשים, ואחת מהן אף התקבלה לעבודה והתבקשה להתחילה באופן מיידי.
חובת ההוכחה שלא התקיימה אפליה - על המעביד
החברה סיפרה בבית הדין שבעת פניית התובע אליהם אכן לא היה צורך בעובדים חדשים ואילו כשחבריו פנו כן היה צורך. את השינוי המהיר הסבירו במוקד ב"תפקיד עם שחיקה גבוהה", ואף הגנו על עצמם באמירה כי הם מעסיקים מספר עובדים ממוצא אתיופי.
בית המשפט הסתמך בהחלטתו על חוק שיווין זכויות בעבודה ואמר כי במצבים מסוג אלה, חובת ההוכחה שלא התרחשה אפליה היא על המעסיק. בית הדין אמר כי "ניתן היה למנוע את הספק לאפליה לו היה נקבע לתובע בו במקום ראיון עבודה במועד קרוב תוך הבעת התנצלות, על מנת לכלול אותו במאגר המועמדים. צעדים שהנתבעת לא נקטה בהם".
את הפיצוי הכספי הגבוה הסבירה השופטת נטע רות בכך ש"הפיצוי אינו נועד לפצות על נזק ממוני, אלא כדי להתוות נורמות ראויות ביחסי העבודה ולפצות את העובד שכבודו נפגע עקב הפרה של אותן נורמות". מלבד דמי הפיצויים בסך של כמעט 100 אלף שקלים, חויבה החברה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.