שלשום, ערב יום השואה, הלך לעולמו השופט בדימוס משה לנדוי, שכיהן כנשיא בית המשפט העליון. אתמול הוא הובא למנוחות ובין המשתתפים בהלוויה הייתה נשיאת בית המשפט העליון המכהנת, דורית ביניש. השופטת העניקה ראיון מיוחד על חייו ופועלו של לנדוי בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל ברשת ב'.
"לנדוי היה שייך לדור המייסד, שהניח את התשתית לבניין המשפט הישראלי", מספרת ביניש, "ב-30 שנות כהונתו היה ממניחי היסודות האלה". ביניש הוסיפה: "הדבר המרכזי הוא שבזכות שפיטה של לנדוי וחבריו, הפך בית המשפט העליון למבצרו של האדם בהגנה של זכויותיו".
ביניש סיפרה כי: "בימים קשים של המדינה, שנות ה-50, הוא הגן על האזרח מפני המדינה. הוא שמר על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל". לנדוי אמר בחייו שמשפט אייכמן היה שיא הקריירה שלו, אך הוא היה פעיל במשך 30 שנה. לדברי ביניש: "התרומה הגדולה שלו למשפט הישראלי, היא שבזכותו ישראל שמרה על הצביון הדמוקרטי שלה".
חסיד של בית המשפט כאמצעי ביקורת על השלטון
לדוי היה גם חסיד של זכויות האזרח במדינה. הוא ביסס את ההגנה על האזרח בזכויות "אשר אינן כתובות עלי ספר", לדבריו. ביניש מספרת כי הוא היה קפדן בצורה בלתי רגילה וגם ענייני. "לפני כל הופעה בפניו הרגשתי את ההתרגשות בבטן", מספרת השופטת, "היה איתו 'פינג פונג' משפטי טוב", לדבריה, "הוא תמיד שאל את השאלות הנכונות".
כחלק מפועלו למען זכויות האדם, הקפיד לנדוי מאוד על זכויות העצורים. הוא היה נגד שימוש בכוח מופרז בחקירות, למרות שעד היום מושמעת לעברו ביקורת, כמי שהכשיר את השימוש בעינויים לחקירת עצורים ביטחוניים על ידי השב"כ. ביניש מספרת שלנדוי היה נפגע מהאמירה הזו, משום שתמיד התעקש שכללי ההתנהלות בחקירה שקבע, היו בהתאם לחוק.
במשך כל שנות פועלו, היה השופט לנדוי חסיד של בית המשפט כאמצעי לביקורת על השלטון. "האישיות שלו הייתה מעוררת השתאות", מספרת ביניש, "חלף זמן רב מפרישתו ועד שהתבטא בדעותיו הפוליטיות". במבט לאחור, בחלק מפסיקותיו שם את החוק לפני השקפותיו. כך למשל, הוא פסק פעם נגד הפקעת קרקעות מפלסטיני לשם הקמת היישוב "אילון מורה", אפילו שהדבר נגד את השקפתו הפוליטית. "מחובתי לפסוק על פי הדין", אמר בהכרעה.
בערב יום השואה: הלך השופט במשפט אייכמן לעולמו
אחד השופטים הבכירים, המנוסים והמוערכים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל הלך שלשום לעולמו. השופט משה לנדוי, אב בית הדין וראש הרכב השופטים במשפט אייכמן, והנשיא החמישי של בית המשפט העליון, נפטר שלשום, ערב יום השואה, בגיל 99 בביתו בירושלים. לנדוי חגג רק לפני שלושה ימים את יום הולדתו ה-99. השופט לנדוי הותיר אחריו מכתב בו ביקש שצוותים רפואיים לא יילחמו על חייו ויחיו אותו באמצעים מלאכותיים. הוא הובא למנוחות אתמול בשעה 16:30, בהר המנוחות בירושלים.
השופט משה לנדוי נולד בעיר דנציג, כיום בפולין, בשנת 1912. בשנת 1933 עלה ארצה, לאחר קבלת תואר במשפטים באוניברסיטת לונדון. הוא מונה לשופט שלום עוד בתקופת המנדט הבריטי, בהיותו בן 29 בלבד, ובשנת 1953 מונה לשופט בית המשפט העליון.
בין השנים 1963-1970 עמד השופט לנדוי בראש הוועדה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם". ב-1961, בהיותו שופט בבית המשפט העליון, כיהן כאב בית הדין בהרכב השופטים ששפט את הפושע הנאצי אדולף אייכמן למוות. בשנת 1973 השתתף לנדוי כחבר בוועדת אגרנט, שבחנה את אירועי מלחמת יום הכיפורים, ובשנת 1987 עמד בראש "ועדת לנדוי", שבדקה את נהלי העבודה בשב"כ בעקבות מותו של העציר עיזאת נאפסו.
השופט משה לנדוי זכה בפרס ישראל בתחום המשפט בשנת 1991. היום הוא הלך לעולמו, והוא בן 99 שנה.
ממערכת בתי המשפט נמסר כי "נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט משה לנדוי, מגדולי שופטי ישראל, ישב על כס המשפט למעלה מ-40 שנה. הוא מונה לכהונת שופט של בית משפט השלום בחיפה בשנת 1940. מאז 1953 ועד לפרישתו בשנת 1982, כיהן השופט לנדוי בבית המשפט העליון. בין השנים 1980-1982 כיהן כנשיא החמישי של בית המשפט העליון. הנשיא לנדוי ייטמן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, כחלוף חמישים שנה ממשפט אייכמן , שהוא כיהן כאב בית הדין במשפטו".