שופט בית משפט השלום בתל אביב מתח ביקורת קשה על שוטר, לאחר שהפעיל כוח מוגזם, לדבריו, נגד אזרח. "מפגש בין ברכו של השוטר ובין אשכיו של אזרח הוא בלתי נתפס ובלתי נסבל", כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב שמאי בקר בפסק הדין במשפט שהתנהל דווקא נגד האזרח.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השופט החליט לזכות אדם שהואשם בהפרעה לשוטרים במילוי תפקידים. על פי כתב האישום, האזרח התערב בוויכוח שהתפתח בין שוטרים לבין נהג שנחשד לדבריהם בנהיגה באופן מסוכן. על פי כתב האישום הוא הפנה אצבע מורה לעבר פניו של אחד השוטרים בצורה מאיימת, ולאחר מכן הכה בו בחוזקה בזרועו. אלא שמעדויות המעורבים בפרשה עולה כי קיים פער בין העדויות , ובכלל זה של השוטרים, לבין המפורט בכתב האישום.
כך במהלך חקירתם של השוטרים התעורר חשד כי אחד מהם תקף את הנאשם באשכיו באמצעות ברכו. השוטרים לא הכחישו את הדברים בעקבות טענותיו של הנאשם להפעלת כוח מוגזם כלפיו ולהפשטתו מאוחר יותר במהלך מעצרו. בשל כך השופט בקר הורה על ביטול כתב האישום שיוחס לאיש ומתח ביקורת חריפה ביותר על שני השוטרים שהיו מעורבים בתקרית.
"פגיעה באשכי אזרח-בלתי מידתית"
בין נימוקיו לביטול כתב האישום, ציין השופט את אלימות השוטרים כבלתי מחויבת המציאות ובלתי מידתית. "אין מנוס מלקבוע כי הברכיה (כך כתב השופט) אותה ספג הנאשם היתה בלתי מחויבת המציאות ובלתי מידתית, אם לא למעלה מכך", כתב בקר. הוא אף ציין כי על פי תיאור העובדות - האזרח לא היה חמוש וחטאו הסתכם בעמידה סמוך לשוטר ובהתרסתו.
השופט המשיך ותקף את התנהלות המשטרה בפרשה. "לא ניתן להעלות על הדעת מצב בו יהא שוטר 'מחוייב' במתן ברכיה באזרח, במצב שבו לא נשקפת סכנה ממשית, מיידית ומחשית לחיי השוטר", כתב. "המפגש בין ברכו של השוטר לבין אשכיו של אזרח הוא בלתי נסבל ובלתי נתפס".
בהמשך ציין כי הוא אינו עיוור לקשיים אותם חווים השוטרים בעת הצורך בהפעלת כוח להשלטת הסדר ברחובות. יחד עם זאת הבהיר: "בית המשפט אינו יכול לקבל או להצדיק מפגש כה אלים ואכזרי בין ברכו של שוטר לאשכיו של אזרח".
השופט מתח לאחר מכן ביקורת על הליך מעצרו של האיש, אשר הובא לתחנת המשטרה, שם הופשט לצורכי חקירה, בהסכמתו יש לציין. "השוטרים מצדם הבהירו כי הפשטת חשוד היא נוהג על מנת לוודא שאין בכליו כלי משחית", תיאר השופט. "אני סבור ככלל כי מדובר בנוהג נפסד וחשוב מכך - נסיבות המקרה לא חייבו מהלך שכזה כלל".
"על התביעה היה להסכים לזיכוי"
השופט בקר לא חסך בביקורתו מהפרקליטות ששימשה כתובעת בסוגייה. לדבריו, בעת שנשמעו הערות בית המשפט ביחס לראיות שהובאו בתיק, הוצע לתביעה לשקול מחדש את עתידו של כתב האישום. בתחילה, הסכימה התביעה לוותר על האישום, זאת רק בתנאי שהנאשם עצמו יסכים לכך. אולם בשלב זה ביקש הנאשם לעמוד על זיכויו וכך נדחה התיק לשמיעת סיכומי הצדדים.
אלא שבשל צעדים אלו תהה השופט על מהלכיה של הפרקליטות. "אם התביעה הבינה בעצמה כי התיק לא יסתיים בהרשעה, הרי שמן הסתם יסתיים בזיכויו. לכן היה עליה, לאחר שמיעת כל הראיות בתיק להסכים לזיכוי בתיק", הסביר השופט ואף ציין כי המדינה המשיכה בהערמת קשיים נוספים להביא לסיום ההליך.