לאחר שעמד מעל דוכן העדים במהלך השבוע האחרון שעות רבות, וסיפק כותרות רבות בפרשת "הולילנד", עיתון "מעריב" מפרסם את האוטוביוגרפיה של ש"ד - בה הוא מצטייר כדמות קרה ובודדת.
"לאיש לא אכפת כיצד אני קם בבוקר ואיך אני באמת מרגיש. לאיש לא אכפת אם טוב לי או רע לי, אם חולה אני או גוסס, אם יש לי אגורה או סרטן", הוא כותב בשיר שפותח את האוטוביוגרפיה שלו. "אז מדוע כל פעם שהם פוגשים בי מבקשים שאומר להם 'מה נשמע' ו'מה שלומם'?".
הוא נולד בעיר מחוז באוקראינה על גבול פולין ב-1937, וכבר שהיה ילד קטן גורש יחד עם משפחתו למחנה הריכוז בציבולובקה - שם היה עד להרעבה עצמית למוות של אחיו הקטן - "הוא מת בגיל תשע שנים", הוא מתאר.
"חסר לי חיבוק אם ואח"
"אוכל להצטרף לאמי ולאח בשמיים, ואז לא יציק לי יותר עוד הגשם", כתב עד המדינה על התקופה בה שרד במחנה יחד עם אביו בקור העז של אוקראינה. לאורך כל הספר שפרסם ש"ד כתובים שירים בהם הוא מציג אישיות מבולבלת ומפוחדת שנוגדת את התנהלותו בפרשת "הולילנד".
לטענתו, הוא תמיד היה נחשב זר ומוזר, לא התחבר לילדים אחרים ואף בנה לעצמו עולם דמיוני. "בעת כתיבת שורות אלו אני בן שישים ועדיין חסר לי חיבוק אם ועדיין חסר לי חיבוק אח", כתב באוטוביוגרפיה, שקטעים נוספים ממנה יפורסמו במוסף "סוף שבוע" של העיתון. בשיר אחר שכתב ונקרא "בית הספר", הוא מתאר את בדידותו: "עד גיל 17 הסתובב הילד ברחובות שיחק שח כי גם הוריו לא ידעו שהילד הבודד סיים לימודיו בבית הספר השנוא עליו... בעולמו זה נשאר הוא בודד, בודד, בודד".