היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט גיבש הנחיה הקובעת כי במקרים שבהם עולה חשד לפלילים בקרב אנשי ציבור, יש לפתוח תחילה בהליך של בדיקה מקדימה - ללא חקירה באזהרה - ולא בחקירה כפי שקורה נגד אזרחים אחרים, כך פורסם הבוקר (ראשון) ב"הארץ". בפרסום נכתב כי מנדלבליט הבהיר שהסיבה לכך היא הצורך ב"זהירות תהליכית" בתיקים שבהם מעורבים שרים או ח"כים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בפתח ההנחיה נכתב כי "פתיחה בחקירה פלילית נגד אדם, אף אם בסופה לא מוגש נגדו כתב אישום, עלולה להיות בעלת השלכות רחבות היקף על הנחקר ולפגוע במהלך חייו התקין במישור האישי, המשפחתי החברתי התעסוקתי וכיוצא בזה. לא פעם לחקירה פלילית יש גם השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר עצמו. על רקע המשמעות האמורה, הרי שמובן כי מתחייבות זהירות ובחינה טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה".
עוד נכתב בדיווח כי הליך הבדיקה המקדימה נגד אנשי ציבור ננקט בשנים האחרונות נגד כמה מהם והפך למעשה לנוהל קבוע. בפרסום צוין כי השימוש הראשון בכלי זה נעשה ב-2011 נגד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של היועמ"ש וינשטיין בפרשת "ביביטורס". בעקבות התמשכות הבדיקה, עתר ח"כ מיקי רוזנטל ("המחנה הציוני") לבג"ץ בטענה שמדובר בהליך לא שוויוני. כחלק מהדיונים גיבש משרד המשפטים את ההנחיה האמורה, ומחר צפוי להתקיים דיון נוסף בעתירה.
בהנחיה קבע מנדלבליט כי בשלב הבדיקה המקדימה לא ניתן יהיה לחקור באזהרה את נשואי הבדיקה, ואף לא לגבות מהם גרסה או לערוך להם בדיקת פוליגרף "אלא במקרים חריגים". לא ניתן יהיה לערוך חיפושים, לעמת בין מעורבים בפרשה או לבצע האזנות סתר.
הפרקליטות דחתה בתגובתה לבג"ץ את הטענה כי הבדיקות מקלות עם אנשי ציבור לעומת הציבור הרחב. לטענתה, הליך הבדיקה המקדימה "משקף גישה קפדנית יותר כלפי אנשי ציבור", כיוון שבדיקה תיפתח גם במקרים שבהם אין תשתית ראייתית נגדם.
לפי ההנחיה, בדיקה תיפתח במקרה שמתקבל נגד "נושא תפקיד בכיר" מידע שאינו ממקור ראשון ושלכאורה אין די בו כדי לבסס חשד סביר לחקירה.