רומן זדורוב ותאיר ראדה ז
רומן זדורוב ותאיר ראדה ז"ל|צילום:

האם החלטתו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לזכות את רומן זדורוב מחמת הספק תגלגל את תיק הרצח לדיון נוסף? בשל החידושים המשפטיים של השופט דנציגר, מעריכים משפטנים בכירים כי תיק זדורוב יחזור לביהמ"ש העליון - הפעם בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

לקריאת הכרעת הדין המלאה לחצו כאן

משפטנים בכירים ציינו כי החידושים המשפטיים של השופט דנציגר בדעת המיעוט מצביעים על פרטי חקירה שליליים, שעשויים להוות עילה מספיקה לערעור נוסף. ההסבר: אם נאשם או חשוד ברצח מצביע במהלך חקירתו על פרטי חקירה שהיו ידועים רק לו, כמו מיקום הדקירות ועומקן - הדבר נחשב לראייה משמעותית. עם זאת, במסגרת חקירת רצח תאיר ראדה, זדורוב חזר ואמר שדקר את הילדה כמה וכמה פעמים במותן, למרות שבפועל לא הייתה דקירה כזאת.

הגורמים המשפטיים טוענים כי העובדה שישנה דעת מיעוט בקרב שופטי בית המשפט העליון היא כשלעצמה אינה עילה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון. למרות זאת, אם בית המשפט העליון סבור שבערכאת הערעור הייתה הלכה משפטית חדשה או חידוש משפטי משמעותי - במקרה כזה מאשרים דיון נוסף בתיק.

רומן זדורוב, ארכיון (צילום: גילי יוחנן, פלאש 90)
יחזור לאולם ביהמ"ש? רומן זדורוב|צילום: גילי יוחנן, פלאש 90

דנציגר: "התשתית הראייתית בתיק אינה עשויה מקשה אחת"

השופט דנציגר תמך בקבלת ערעורו של זדורוב וזיכויו מחמת הספק והסביר כי "לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית בהתאם לרף ההוכחה הנדרש בדין הפלילי בדבר אשמתו". עם זאת, הדגיש כי הסבירות שזדורוב חף מפשע "אינה גבוהה".

"מדובר במקרה גבולי המצוי כפסע מהרשעה והאפשרות שהורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה ומחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה", נימק השופט דנציגר בפסק הדין.

בדעת מיעוט. השופט דנציגר (צילום: חדשות 2)
בדעת מיעוט. השופט דנציגר|צילום: חדשות 2

משנמצאה התוספת הראייתית הדרושה, הגיע השופט דנציגר למסקנה כי לכאורה קיימת תשתית ראייתית המאפשרת את הותרת הרשעתו של זדורוב על כנה. ואולם, בסופו של יום, לאחר התלבטות, החליט לזכות את זדורוב מחמת הספק מאחר שסבר כי נותר בכל זאת ספק סביר באשמתו.

השופט דנציגר הדגיש כי "התשתית הראייתית בתיק אינה עשויה מקשה אחת. פנים שונים לה, קוטביים לעיתים, המוליכים למסקנות שונות ומנוגדות. נותר מקונן בו החשש כי הספק העולה מהתיק אינו ספקולטיבי או תיאורטי גרידא, אלא כזה שיש לו אחיזה ממשית בראיות".