אולמרט שב לבית המשפט להילחם על חפותו: בית המשפט העליון דן הבוקר (שני) בערעור שהגישו שמונה ממורשעי פרשת הולילנד, בהם ראש הממשלה לשעבר. הרכב של חמישה שופטי העליון דן בשאלה האם יש לשנות את עצם ההרשעה או את גזר הדין שניתן לשמונה. במקביל לערעור בפרשת הולילנד, מתנהלים בימים אלו הליכים גם במשפט טלנסקי - בו זוכה אולמרט - לאחר שנשמעה עדותה של שולה זקן והקלטות הסתר שביצעה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לבית המשפט העליון עתרו שמונה ממורשעי המשפט - אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר שהגיע לבית המשפט הבוקר לבוש במדי אסיר כתומים, סגנו של לופוליאנסקי לשעבר אלי שמחיוף, מהנדס העיר ירושלים לשעבר אורי שטרית ואנשי העסקים הלל צ'רני, מאיר רבין ואביגדור קלנר. השמונה יטענו כנגד עדותו של שמואל דכנר ז"ל, עד המדינה בפרשה, וינסו להקל על עונשם - אם לא לבטלו לגמרי.
לעומתם שולה זקן לא הגישה ערעור, בעקבות הסכם עד המדינה שחתמה, וכך גם אברהם פיינר - שנשלח לעבודות שירות בשל מצבו הרפואי. כניסתו של אולמרט לכלא נדחתה עד לשמיעת הערעור, לבקשת פרקליטיו, וכך גם תחילת ריצוי העונש של המורשעים האחרים שערערו. כזכור, על אולמרט נגזרו שש שנות מאסר בפועל לצד קנס כספי, חילוט ומאסר על תנאי.
השופט: "הערעורים אינם ערעורי סרק"
שופט העליון נועם סולברג קבע בחודש ספטמבר כי יש לחכות עם ריצוי העונש: "עלינו למנוע חשש שמא יסתבר בדיעבד - אחרי פסק הדין בערעורים - כי מי מן המערערים ישב בבית הסוהר לחינם". לדברי השופט, לא נשקפת מסוכנות לציבור מצד המורשעים.
"הציבור מצפה כי מי שהואשם, הורשע, ונשלח לרצות את עונשו בבית הסוהר, אכן יימצא לאלתר מאחורי סורג ובריח. ברם, אמון הציבור מותנה גם בהקפדה על זכויותיהם של נאשמים ומורשעים בפלילים. מאסר שמתברר בדיעבד כבלתי-מוצדק פוגע בפרט וגורע מאמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת המשפט", ציין השופט סולברג, שקבע עם זאת כי רוב הנאשמים יחלו בתשלום הקנסות הכספיים משום שאותם - בניגוד לימי מאסר - ניתן להשיב גם אם יזוכו הנאשמים.
לאחר מכן התייחס השופט לנסיבות הערעורים ולטיעונים שהציגו המורשעים: "הערעורים אינם ערעורי-סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, ישנן בפי המערערים כמה טענות - כלליות ופרטניות - הראויות להישמע", טען, והדגיש כדוגמאות בולטות לכך את הבעיות בעדותו של דכנר ואת סוגיית ההבדל בין תרומה לשוחד.
אילו עונשים קיבלו המורשעים האחרים?
אורי לופוליאנסקי, ראש העיר ירושלים שעבר, הורשע בקבלת שוחד. למרות מצבו הרפואי, נגזרו עליו שש שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. על הלל צ'רני, אחד מיזמי פרויקט הולילנד ובעלי הזכויות בקרקע, נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי בפועל וקנס של שני מיליון שקלים. בנוסף למאסר בפועל, נגזרו על צ'רני שנה וחצי של מאסר על תנאי וחילוט בסך מיליון שקלים.
על אביגדור קלנר, ממקימי חברת "הולילנד פארק", שותפו של צ'רני בפרויקט הולילנד ובעלי חברת הזרע, נגזרו שלוש שנות מאסר בפועל וקנס של מיליון שקלים. רוזן הרשיע את קלנר בתיווך בשוחד והלבנת הון והטיל עליו שנתיים מאסר על תנאי וחילוט כספים בסך 500 אלף שקלים.
מאיר רבין, עוזרו האישי לשעבר של עד המדינה שמואל דכנר ז"ל, הורשע בתיווך בשוחד. השופט רוזן דן אותו לחמש שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקלים.
על אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר, נגזרו שבע שנות מאסר בפועל וקנס בסך מיליון שקלים. רוזן הרשיע אותו בעשר עבירות של לקיחת שוחד בסך כולל של יותר מ-1.7 מיליון שקלים, וגזר עליו גם שנתיים מאסר על תנאי וחילוט כספים בסך חצי מיליון שקלים.
דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון חברת תעשיות המלח לישראל ויו"ר בנק הפועלים לשעבר, נשלח לשלוש שנות מאסר וחצי בפועל ונגזר עליו קנס בסך 500 אלף שקלים. רוזן הטיל על דנקנר, שנכנס לכלא בשל עבירה אחרת, מאסר על תנאי בגובה שנה וחצי וחילוט כספים בסך מיליון שקלים.
אליעזר שמחיוף, חבר מועצת העיר של ירושלים, נשלח לשלוש שנות מאסר וחצי בפועל ונגזר עליו קנס של 300 אלף שקלים. שמחיוף הורשע בלקיחת שוחד ובעבירת הלבנת הון, בגינן קיבל גם שנה וחצי של מאסר על תנאי וחילוט של 165 אלף שקלים.
