בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (שני) את העתירה נגד גירוש מסתננים בהסכמה למדינה שלישית וקבע כי המדינה תוכל לעשות זאת. עם זאת, השופטים סייגו וקבעו כי מסתנן שיסרב להתפנות לא ייכלא לתקופה ממושכת של יותר מ-60 ימים. שרת המשפטים איילת שקד אמרה בתגובה כי בכוונתה לחוקק חוק שיאפשר את גירוש המסתננים גם ללא הסכמתם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ההחלטה התקבלה בהרכב שופטים מורחב שכלל את הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אמנון רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר. חמשת השופטים דחו פה אחד את העתירה שהגישו מסתננים ועמותות נגד שר הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, היומע"ש ושר החוץ.
בפסק הדין נכתב כי "לא הוכח שמדינה זו (השלישית) אינה בטוחה וכי התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לצורך הנהגתו של הסדר ההרחקה. עוד נקבע כי המנגנונים שהנהיגה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים בעת הנוכחית".
השופטים הזכירו כי המדינה מרחיקה רק את המסתננים המסכימים לכך ולפיכך הם לא מגורשים בכפייה. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי לא ניתן לראות באי-הסכמתם של מסתננים להרחקה למדינה השלישית כ"היעדר שיתוף פעולה" ועל כן לא יהיה ניתן "להעניש" אותם ולכלוא אותם מעבר ל-60 ימים.
המדינות השלישיות - ללא סכנת חיים למסתננים
ההחלטה לגרש מבקשי מקלט למדינה שלישית ולעודד את הרחקתם מרצון התקבלה בממשלה עוד ב-2011, אז משרדי הממשלה הונחו למצוא מדינות שונות שהרחקה אליהן לא תסכן את חיי המסתננים. במקביל החלה המדינה לפעול להשגת הסדרים עם מדינות שלישיות שיסכימו לקבל את המסתננים לשטחן.
ב-2013 חתמה המדינה על הסכמים עם שתי מדינות שלישיות הממוקמות באפריקה. במסגרתם הסכימו המדינות לקלוט את המסתננים "שלא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם". בחירת המדינות התקבלה על בסיס העובדות כי לא מתנהלות בהן מלחמה או מהומות, אין חוות דעת של האו"ם לפיהן אסור להרחיק אליהן פליטים, לא נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם של מבקשי המקלט וכי ניתן לבקש במדינות הללו הגנה זמנית.
העתירה שהוגשה על ידי מבקשי מקלט והעמותות להגנה עליהם התייחסה לעצם מהות ההרחקה למדינה שלישית אך בג"ץ כאמור קבע כי מדובר באפשרות לגיטימית כל עוד מדובר בהרחקה בהסכמה ועל כן דחה את העתירה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטת בג"ץ ואמר כי יש לחזק את סוגיית האכיפה בנושא המסתננים. "המדיניות נשענת על שלוש רגליים: הגדר שהקמנו בדרום ובלמה לחלוטין את המסתננים, ההסכם עם מדינות אפריקניות להעברת מסתננים אליהן וסוגיית האכיפה - נצטרך להביא תיקון חקיקה כדי לאפשר מימוש הסכמים אלה".
שרת המשפטים איילת שקד התבטאה אף היא בחריפות לפסק הדין של בג"ץ ואמרה כי בכוונתה לעבוד יחד עם שר הפנים על תיקון חקיקה שיאפשר את ההרחקה גם ללא הסכמתם. לדבריה, "בית המשפט העליון לקח מידי המדינה את מנוף הלחץ ששימש בידה להרחקת מסתננים בלתי חוקיים והפך את חוסר שיתוף הפעולה למתגמל. את המלחמה הזו נילחם עד שנשיג את התוצאות הדרושות".
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן תקף את החלטת בג"ץ מפני שלטענתו היא "מרוקנת מתוכן את מדיניותה ההרחקה ומותירה את המדינה ללא כלי אפקטיבי להוצאת המסתננים". בציוץ בטוויטר הוסיף ארדן כי "על פי פסק הדין, המדיניות לא תהיה אפקטיבית שכן המסתנן יעדיף לשבת 60 יום בכלא ולהישאר בישראל מאשר לעבור לגור ברואנדה או אוגנדה. במצב המשפטי שנוצר עלינו לקדם תיקון חקיקה דחוף שייתן כלים בידי המדינה להמשיך בתהליך הוצאת המסתננים".