היועמ
היועמ"ש הראשון שנבחר בוועדה. מני מזוז|צילום: יוסי זילברמן

הקדנציה של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה זכורה אולי כסוערת מכולן. מהמלחמה חסרת הפשרות שהכריז על השחיתות הציבורית ועד לביקורת הקשה שספג בעקבות התנהלותו בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב - קווים לדמותו של שופט העליון הנכנס.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הביוגרפיה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר שנבחר היום (ראשון) לשופט בית המשפט העליון מתחילה בתוניסיה. מזוז נולד במדינה הצפון-אפריקנית בשנת 1955, עלה ארצה עם הוריו כשהיה בן שנה וגדל בנתיבות. את לימודיו התיכוניים השלים מזוז בישיבה "מרום ציון" בירושלים. עם גיוסו לחיל השריון אימץ המועמד לעליון אורח חיים חילוני.

לאחר שסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית התמחה מזוז בבית המשפט העליון ובפרקליטות המדינה, שם החל לעבוד כעורך דין לאחר הסמכתו. מזוז שימש כפרקליט, הן כפרקליט במחלקה הפלילית והן במחלקה האזרחית של פרקליטות המדינה עד שהתמנה לממונה על מחלקת הבג"צים. בד בבד לתפקידו בפרקליטות המדינה שימש מזוז כראש הצוות המשפטי במשא ומתן עם הפלסטינים בהסכם קהיר שנחתם ב-1994 בין יצחק רבין ז"ל ויאסר ערפאת.

ספג ביקורת מהעליון עקב תיק קצב (צילום: עזרי עמרם)
ספג ביקורת מהעליון עקב תיק קצב|צילום: עזרי עמרם


בשנת 1994 מונה מזוז למשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיהן בתפקיד תחת היועצים המשפטיים מיכאל בן יאיר ואליקים רובינשטיין. בין היתר, במסגרת תפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה קידם את רפורמת בתי המשפט לעניינים מנהליים ואת ההנחיות המתירות ליטול זרע מגבר לאחר מותו.

מזוז היה היועץ המשפטי לממשלה הראשון שנבחר על פי המלצת ועדה ציבורית. המועמד לעליון מונה בשנת 2004 לתפקיד לאחר שהוועדה פסלה את מועמדיו של שר המשפטים דאז, טומי לפיד, אלי זהר ויורם טרבוביץ'. שר המשפטים העדיף את מזוז על פני שופטי המחוזי עוזי פוגלמן ודוד חשין ומונה למשרה ברוב של 20 שרים מול נמנע אחד.

מספר חסר תקדים של פרשות שחיתות

הכהונה בת שש השנים של מזוז כיועץ משפטי לממשלה הייתה ככל הנראה רוויית האירועים מכולן: אף יועץ משפטי לממשלה לפניו לא התמודד עם מספר כה רב של פרשיות שחיתות. בין ההחלטות הבולטות של מזוז כיועץ משפטי לממשלה ניתן למנות את העמדתו לדין של צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים, הגשת כתב האישום נגד השר לשעבר שלמה בניזרי בגין קבלת שוחד, הרשעתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בשוחד, הרשעתו של עמרי שרון בגין עבירות בחירות והגשת כתב האישום נגד אהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס, מעטפות הכסף ופרשת מרכז ההשקעות.

בראשית כהונתו החליט מזוז על סגירת התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, בפרשת האי היווני - החלטה שגרמה למתח רב ביחסיו עם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. בכהונתו של מזוז הורשעו גם חברי הכנסת יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי בגין פרשת ההצבעות הכפולות.

הקדנציה של מזוז הייתה עמוסה לא רק בפרשיות שחיתות שלטונית אלא גם בהתנהגות מינית אסורה של מנהיגים. בתקופת כהונתו של מזוז הורשע גם שר המשפטים לשעבר חיים רמון בביצוע מעשה מגונה בקצינה והתפוצצה פרשת האונס של משה קצב, שבעטיה זכה לקיתונות של ביקורת.

כזכור, תחילת פרשת קצב הייתה בפגישה שקיים הנשיא לשעבר עם מזוז בה התלונן על ניסיון סחיטה כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו. במהרה הפך הנשיא לחשוד בעבירות מין בעצמו וב-2007 פורסמה טיוטת כתב האישום שניסח מזוז, אשר ייחסה לקצב שורה של עבירות ובראשן עבירת אונס.

צפו בסיפורים המעניינים של 8.4 לאורך השנים (צילום: רויטרס, חדשות)
הסכים להסדר טיעון מקל|צילום: רויטרס, חדשות


במסגרת שימוע שערך מזוז לנשיא לשעבר הוסכם כי קצב יורשע בביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית ועונשו יהיה מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות בלבד. בהמשך קצב חזר בו מהסדר הטיעון והתיק הושב לפרקליטות לצורך השלמות. קצב ניהל מאבק משפטי על חפותו שבסופו הורשע בשתי עבירות אונס בגינן הוא מרצה שבע שנות מאסר. מבקריו של מזוז סברו כי הפעיל שיקול דעת שגוי שעה שהסכים להסדר הטיעון המקל עם קצב שאילו היה בוחר לקבלה היה הנשיא לשעבר חומק ללא עונש משמעותי. 

ב-2011 מתח גם בית המשפט העליון ביקורת על התנהלות של מזוז בפרשת קצב לאחר שבראיון שהעניק ניסה מזוז להגן על הסדר הטיעון שחתם עם קצב. "אנו סבורים כי לא היה זה ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יתייחס בתקשורת התייחסות מרשיעה או התייחסות המנתחת את הראיות", כתב השופט סלים ג'ובראן.

בראיון לסיכום כהונתו שהעניק בשנת 2010 התגאה מזוז בכך שבקדנציה שלו כיועמ"ש בוצעו יותר חקירות והוגשו יותר כתבי אישום בעבירות של שחיתות ציבורית. "היעד שהצבנו לעצמנו היה ניהול מאבק עקבי ושיטתי לשם השגת אפקט מצטבר של הרתעה ומסר של שינוי כללי המשחק", אמר מזוז לכתב העת "עורך הדין" והוסיף: "אין אנשים מעל החוק. הטיפול אינו רק בדגי הרקק. ראשי ממשלה, נשיא מדינה, שרים, חברי כנסת, רבנים ושופטים - כולם שווים בפני החוק".