אם אתם הורים לילדים בין גן חובה לכיתה ד', כנראה שהשיחות הקבוצתיות הערות ביותר בוואטסאפ שלכם נראות ככה: "כל משפחה מתבקשת לסמן איזה כיבוד היא מביאה", "שכל אחד יביא 4 קרשים" ו-"האחריות על ההורים בלבד". כן, עונת המדורות החלה השבוע וחוץ מהלחץ על האם לא נשכח שיפודים למרשמלו, ההורים בלחץ על האחריות הבטיחותית לאירוע. גייסנו את עו"ד דן בן שבת, המתמחה בתביעות נזיקין ממשרד מרקמן את טומשין כדי לעזור לנו להבין.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האם מורים וגננות יכולים לארגן מדורות?
בעיקרון – כן. אבל בשנים האחרונות הנחה משרד החינוך את המורים והגננות כי בכל אירוע כזה שבו הם נוכחים האחריות מוטלת עליהם, ואף הנחה בדיוק מה הם הכללים הבטיחותיים המחייבים. כתוצאה מכך נוצר המצב, ההגיוני, שהם מוותרים על נוכחותם. כך האחריות לארגון עברה בשנים האחרונות להורים.
ועד ההורים מארגן מדורה – האחריות הבטיחותית חלה על חברי הוועד?
בקצרה – כן. על כל אדם מוטלת אחריות למעשיו, בוודאי כשמארגנים מדורה. בית המשפט עשוי לקבוע, אם תוגש לפתחו תביעה על אירוע בטיחותי במדורה, כי על המארגן חלה חובת זהירות לשמירת ביטחונם של המשתתפים בפעילות שארגן. אחריות זו גוברת כשמארגנים פעילות שיש בה סיכון מוגבר וצפוי מראש שיש לקחת אותו בחשבון בזמן הארגון.
ועד הורים אינו מוגדר כיישות משפטית אלא כשליח ונציג של הורי הכיתה. לכן אם תוגש תביעה כנגד הוועד - משמעותה תביעה אישית נגד כל אחד מחברי הוועד.
את המדורה מארגנים הורים שאינם בוועד – גם עליהם חלה אחריות?
כן. מבחינה משפטית אין כל משמעות אם מארגן המדורה הוא חבר ועד או לא. על כל אדם המארגן פעילות כלשהי, וודאי פעילות הכרוכה בשימוש באש, חלה חובת זהירות.
איך מתבטאת אחריות המארגן?
על מנת שניתן יהיה להטיל אחריות משפטית על מארגן המדורה, יש צורך להצביע על מעשה ו/או מחדל מצידו אשר גרמו לנזק כמו אי הרחקת ילדים מהאש או אי דאגה למטף כיבוי אש.
למה חשוף הורה שמארגן מדורה כיתתית?
המארגן חשוף לתביעה נזיקית בכל מקרה של נזק לגוף ו/או לרכוש ואף חשוף לאחריות פלילית בכל מקרה של רשלנות חמורה אשר גרמה לנזק. העונשים משתנים על פי חומרת המעשים ותוצאתם.
מה ההבדל באחריות בין הורה שמארגן מדורה כיתתית להורה שמארגן טיול בשבת עם כמה משפחות חברים?
ההבדל הראשון הוא הסיכונים הצפויים בכל פעילות: מדורה כיתתית טומנת בחובה סיכונים ברורים, מידיים וצפויים לעומת טיול. הבדל נוסף טמון באינטרס ההסתמכות – לרוב, מי שמגיע למדורה שארגן אדם מסוים עלול להסתמך על כך שהמארגן מכיר ופעל בהתאם לכל הוראות הבטיחות על לצמצם ולמנוע סכנה. ציפייה כזו לא קיימת לרוב בטיול של חברים בשבת.
הגעתי עד לפה ולקחתי אחריות לארגן מדורה. איך אני מצמצם את הסיכון לתביעה נגדי?
1. ניתן לנסח הבהרה משפטית להורים ואפילו להחתים אותם על כתב ויתור לפיו האחריות לשלום הילדים מוטלת על הוריהם בלבד וכי אין כל אחריות של הוועד ו/או ההורה המארגן על משתתף. עם זאת חשוב לזכור כי מסמך זה אינו מעניק חסינות משפטית מוחלטת.
2. חשוב להכיר את הוראות הבטיחות של הרשות הארצית לכבאות והצלה ושל הרשות המקומית ולקיים את הפעילות בהתאם להוראות. מומלץ להתייעץ עם נציג רשות הכבאות וההצלה לשם צמצום הסיכונים והבטחת קיום פעילות בטוחה.
את הוראות הבטיחות באש של שירותי הכבאות תמצאו כאן.
3. חברות הביטוח מציעות פוליסות ביטוח צד ג' שאמורות לכסות מקרים מעין אלה. החיסרון הוא בעלותן הגבוהה של הפוליסות וגובה ההשתתפות העצמית.
4. ניתן להיעזר בחברת הפקה מנוסה ומבוטחת לשם ארגון הפעילות – ואז האחריות עליה. החיסרון הוא בעלות הגבוהה של ההפקה.
ואחרי כל אלה, חשוב לזכור כי כל התלמידים במדינת ישראל מבוטחים בביטוח תאונות אישיות 24 שעות ביממה – גם במדורת ל"ג בעומר בשעות הערב.
בקצב הזה עוד נגיע למצב שאף הורה לא יסכים לארגן מדורה. האם מדורות הילדים בסכנת ביטול?
מצד אחד יש היגיון בהטלת אחריות אישית על מארגני המהדורה - לטובת הילדים ולטובת הכלל. אי אפשר שעשייה התנדבותית תהיה ללא אחריות שכן אנחנו עלולים להגיע לארגון פעילויות בצורה רשלנית ומסוכנת.
מצד שני חשוב לזכור כי מדורות ל"ג בעומר היא פעילות מסורתית רבת שנים. מעבר להיותה חשובה, אנחנו לא רוצים להפוך את המושג "לקיחת אחריות" לדבר שלילי שכל אחד מנער את ידיו ומעדיף לא לקיים פעילות כדי לא להיות חשוף לתביעה. זו גישה מסוכנת עוד יותר שעלולה לגרום לכולנו לוותר על המון דברים חשובים בחיים הכרוכים בסיכון כלשהו רק בגלל הפחד מלקיחת האחריות.