סביבת עבודה קשה והתעמורת מצד מנהל בחברה להפקות דפוס הוכרו כתאונת עבודה שזיכתה את העובד המתלונן בפיצוי של מיליון שקל מהביטוח הלאומי. היחס של המנהל כלל בין היתר גם מעקבים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הסיפור התחיל כחצי שנה לאחר תחילת העסקתו של העובד כגרפיקאי בחברה. הוא ביקש לדון מחדש בתנאי השכר שלו כפי שהובטח אך נדחה פעם אחר פעם, עד שפוטר על ידי מנהלו. ימים אחדים לאחר פיטוריו, המנהל הציע הצעת פשרה לפיה יחזור לעבודה ויקבל העלאה. ואולם, כשהגיע זמנו לקבל את ההעלאה השנייה, התגלתה מחלוקת על רקע מקצועי בינו לבין מנהלו הישיר, ובמקום שיחה עניינית הוא מצא את עצמו מותקף באופן חריף תוך רמיזה כי מוטב שיתפטר.
באותו היום חש העובד ברע, ולימים התברר כי הוא חווה התקף חרדה קשה שנבע כתוצאה מהמתח הנפשי אליו נקלע במקום עבודתו. ימים אחר כך הגרפיקאי קיבל הודעה במייל לפיה השיחה המקצועית הייתה למעשה הליך שימוע. בשלב זה כבר לא יכול היה לשאת את המצב, עזב לביתו ובאותו יום חווה מספר התקפי חרדה נוספים וחריפים יותר, ובמהלכם נזקק לטיפול רפואי באמצע הלילה והופנה לחדר מיון.
בהמשך קיבל חופשת מחלה לחצי שנה, ולא שב לעבודתו. ההתעמרות, ההשפעה וההצקות כללו רדיפה במסדרונות הבניין מצד מעסיקו תוך שהוא צועק עליו מול עובדי משרדים אחרים. בין יתר הדברים שעולל לו: מעקב אחרי שעות העבודה, ציתות לשיחות הטלפון ולגלוג על בת זוגו שהכיר במקום.
עו"ד בנו גליקמן טען בתביעה כי "המעביד ומנהלו הישיר של התובע, נהגו בו באופן מחפיר ומשפיל והביאו להתמוטטותו. הביטוח הלאומי הכיר בכך שמצבו הנפשי של א' הוא תוצאה של תאונת עבודה וזאת למרות שמעסיקו לא היה מוכן לחתום על טפסי התביעה לביטוח הלאומי. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו תחילה נכות בשיעור של 10% ולאחר ערעור נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 27 אחוזים, מה שיקנה לו קצבה לכל ימי חייו בסכום כולל של כמיליון שקלים".
"אני שמח שהצלחנו לשכנע את הביטוח הלאומי כי "אירוע תאונתי" יכול לפגוע גם בנפשו של עובד. חשוב שהמעסיקים יפנימו שלאף מעסיק אין זכות קניינית על נפשו וגופו של עובד", הוסיף עו"ד גליקמן. "צריך לנהוג בכבוד הדדי בכל מערכת יחסים ואחת הדרכים להבטיח זאת היא לצערי באמצעות בית המשפט".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il