מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שני) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ההאקר מאשקלון בן ה-18 שזרע אימה בלמעלה מ-2000 מוסדות ברחבי העולם באמצעות התרעות שווא על פצצות וכן באיומים כלפי מספר אישים. בין היתר הפנה הצעיר איומים כלפי נמלי תעופה, חברות תעופה, בתי ספר, מוסדות יהודיים ותחנות משטרה. אתמול פורסם בחדשות 2 כי ישראל סירבה לדרישה אמריקנית להסגירו לארצות הברית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בגין מעשים אלה מיוחסות לנאשם אלפי עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, עבירות מחשב והלבנת הון שביצע במשך כשנתיים, ובאישומים נוספים מיוחסות לו עבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר, תיווך לסחר בסמים, מתן אמצעים לביצוע פשע, פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים ועוד.
בכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם ביצע שורה של פעולות איום והפחדה (המכונות לעיתים Swatting), בכך שנהג להתקשר ולפנות בכתב, באמצעים ממוחשבים מתוחכמים, לגורמים שונים ברחבי העולם - בין היתר לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, גני ילדים, קניונים, תחנות משטרה, סנאטור אמריקני, שגרירות ישראל בארה"ב, מוסדות ציבוריים שונים ועוד - ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום הומה אדם, וכי המעשים יבוצעו בדרך של פיצוץ מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד, ירי ובדרכים נוספות, ויפגעו בקרבנות רבים.
הנאשם ביצע מעשים אלה באמצעות האינטרנט והשתמש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות ולהסוואת קולו. כך, בין היתר, הוא "גלש" באמצעות נתבי אינטרנט של אנשים אחרים בסביבת מגוריו, שאליהם התחבר באמצעות אנטנה ייעודית רבת עוצמה. בנוסף, הוא השתלט באמצעים מקוונים על מחשבים זרים, ופעל מתוכם לביצוע העבירות, כך שהעקבות לפעולתו יובילו אל המחשב הנשלט ולא אליו.
מטרתו של הנאשם היתה לגרום לפאניקה ציבורית ניכרת, להזנקת כוחות חירום רבים למקום המאוים, לגרום לפינוי בהול של המקום, לעריכת חיפושים וסריקות במקום, וליצור הד תקשורתי לכל המהלך, אשר יעצים את הפגיעה הגלומה במעשיו. ואכן, כתוצאה מפעולותיו הוסבו נזקים כבדים ביותר: במספר מקרים בוטלו טיסות ומטוסים הונחתו בנחיתת חירום, ואילו במקרים אחרים פונו בתי ספר ומוסדות יהודיים והוקפצו כוחות ביטחון רבים.
"שיגר איום על מטוס אל-על"
בנוסף, הנאשם הציע ב"רשת האפלה" (דארקנט) את שירותיו בביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות מעין אלה בדואר אלקטרוני, וזאת בתמורה לתשלום, כאשר המזמינים התבקשו לשלם במטבע הווירטואלי ביטקוין, אשר מונע אפשרות לעקוב אחר "נתיב הכסף". הוא פרסם מחירון לשירותיו אלה בהתאם ליעד השיחות המבוקש (חברות תעופה, בתי ספר, תחנות משטרה ועוד). כתב האישום מייחס לנאשם רווח כספי של כ-873 אלף שקלים בביטקוין. בשלב מסוים, הוא אף שכר שני קבלני משנה שיבצעו עבורו חלק משיחות האיום.
האישום הראשון מפרט 142 מקרים בהם הנאשם התקשר לשדות תעופה, חברות תעופה ותחנות משטרה, איים והטיל עליהם אימה באומרו כי במטוסי נוסעים בטיסות מסחריות מסוימות, שבהן נקב, הוטמנו מטעני חבלה העתידים להתפוצץ בתוך זמן קצר, או שיבוצע בהם פיגוע ירי. כך למשל, מתאר כתב האישום אירוע של איום על מטוס אל-על שעשה את דרכו לישראל, והתקבל איום על פצצה באותו מטוס. כתוצאה מכך, הוקפצו מטוסי קרב צרפתים ושווייצרים כדי ללוות ולפקח על המטוס, כך שאם תהיינה אינדיקציות לריסוק המטוס מעל אדמת שוויץ, המטוס ייורט מבעוד מועד.
במקרה אחר איים הנאשם על שדה תעופה בקנדה, וכתוצאה מאיומיו הוסט מטוס נוסעים לשדה תעופה אחר, והנוסעים הוצאו מהמטוס במהרה בהליך של פינוי חירום באמצעות מגלשות, וכתוצאה מכך נפצעו 6 נוסעים. אירוע נוסף נגע לאיום על טיסת וירג'ין אוסטרליה, שהובילה להסטת המטוס לשדה תעופה אחר, עקב האיום, ולהשלכת כ-8 טון דלק מעל האוקיינוס טרם הנחיתה. במקרה אחר, הוא איים על המטוס ששימש את קבוצת הבוסטון סלטיקס מה-NBA, בעת שהיתה בדרכה למשחק, דבר שהוביל לעריכת סריקות במטוס. במקרה נוסף הוא איים שהוטמנה פצצה בטיסה פנימית של אמריקן איירליינס בארה"ב, מה שהוביל להנחתת המטוס ולפינוי הנוסעים שנאלצו להתאכסן בבתי מלון באזור למשך הלילה.
באישום השני נאמר, שבמשך אותן שנתיים הנאשם התקשר לכ-2,000 גופים שונים, ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים שונים ועוד, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות להסוואת זהותו, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע באותם מקומות. כך למשל, הוא איים על הקונוסוליה הישראלית במיאמי, וכתוצאה מאיומיו הוזעקו כוחות משטרה אשר פינו את אנשי הקונסוליה. במקרה אחר איים הנאשם על בית חולים בניו ג'רזי, וכתוצאה מאיומיו הגיעו כוחות משטרה רבים למקום ומטופלים פונו מבית החולים.
לפי האישום השלישי, הנאשם התקשר בכ-48 מקרים לתחנות משטרה, תוך שימוש בדרכים מתוחכמות להסוואת זהותו, איים על השוטרים וטען בפניהם בכזב כי הוא מחזיק בילדים קטנים או בבני משפחה כבני ערובה, בכתובת מסויימת שמסר לשוטרים, וכי בכוונתו להוציאם להורג בתוך זמן קצר וכן לירות בשוטרים שיגיעו לכתובת. בחלק מהמקרים הזניקו השוטרים כוחות משטרה לכתובת שמסר הנאשם, מפני האיום והטלת האימה. כך למשל, הנאשם התקשר ואיים על משטרת ניו ג'רזי שהוא חמוש ומחזיק שלושה ילדים כבני ערובה ובכוונתו לירות בראשם ובשוטרים שיגיעו למקום.
באישום נוסף מתואר כיצד הנאשם איים ואף ניסה לסחוט כספים באיומים מארנסטו לופז, סנאטור של מדינת דלוור בארה"ב, וזאת על רקע הודעת גינוי פומבית שפרסם לופז כנגד מעשים קודמים שביצע הנאשם. בנוסף, הוא התקשר והטריד מספר פעמים את ג'ורג' ליטל, בכיר לשעבר במשרד ההגנה של ארה"ב, בין היתר כשאמר לו שיחטוף את ילדיו ויהרוג אותם.
"סחר בסמים בדארקנט"
הנאשם נהג לתעד חלק ממעשי ההפחדה במחשבים שברשותו, תוך סידור פעולות ה-swatting לפי תאריכים, סוגי המוסדות שאוימו, וכן תיעד חלק מהדיווחים החדשותיים על הפאניקה שגרמו מעשיו. כאמור, בגין מסכת המעשים הנוגעת לפעולות האיום וההפחדה מיוחסות לנאשם עשרות עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, עבירות מחשב והלבנת הון.
באישום החמישי הצעיר מואשם בעבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר במהלך מעצרו הראשוני בביתו באשקלון, תוך כדי עריכת חיפוש בבית ותפיסת מחשביו, הנאשם השתלט על אקדח של אחת השוטרות שהיו במקום. השוטרים השתלטו עליו וחילצו את האקדח המשטרתי מידיו.
האישום השישי מייחס לו עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע ב"רשת האפלה", ומתאר כיצד הנאשם הציע למכירה מדריכים וערכות ממוחשבות ואמצעים לזיוף תעודות זהות ומסמכים רשמיים, לייצור רעלים, לייצור סמים, להפצת וירוסים במחשב, לפריצה לחשבונות פייסבוק ו-וואטסאפ, ואף לייצור חומרי נפץ ומטעני חבלה.
אישום שביעי מייחס לו תיווך לסחר בסמים ב"רשת האפלה", בכך שתיווך בין מוכר סמים מקנדה לבין רוכשי סמים ב"רשת האפלה", ונטל עמלה מסכום המכירה של הסמים. באישום האחרון הוא מואשם בעבירות של פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים, שנמצאו במחשבו.
במקביל להגשת כתב האישום מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. חקירת הפרשה ביחידת הסייבר בלהב 433 התפרשה מקצה העולם עד קצהו (מאוסטרליה ועד ארה"ב), ונערכה בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, באמצעות המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, לבין רשויות החקירה והתביעה הזרות (FBI, משרד המשפטים האמריקני, רשויות חקירה באוסטרליה ובמדינות נוספות).