אמה של הנערה שנספתה באסון הנחל תוקפת את מנהל המכינה לשעבר שהוגש נגדו כתב אישום בגין הריגת בתה: יעל כהן, אמה של רומי ז"ל, שנספתה באסון בנחל צפית לפני כשנה, תוקפת היום (שישי) בחריפות את מנהל מכינת בני ציון לשעבר, יובל כאהן, שהשבוע הוגש נגדו כתב אישום בעבירת הריגה בכפוף לשימוע.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
כהן הגיבה לפוסט שכתב כאהן הבוקר, בו הביע הזדהות עם ראש הממשלה נתניהו, וכתב כי הפכנו ל"חברה של תליינים" - ותקפה אותו בחריפות: "אני אמא של רומי, רומילוש שלי, ששלחת אל מותה בחוסר אחריות משווע. עד רגע זה הייתה בי עוד מעט תקווה שאתה הולך להרכין ראשך ולקחת אחריות. לצערי אתה ממשיך בקו בו הלכת כל השנים - יהירות וגאווה".
"היהירות והגאווה הם שהובילו את הילדים לנחל. הם שעיוורו את עיניך מלראות ולשמוע את חניכיך שלא רצו לצאת, את ההורים המודאגים - ויותר מהכל את הגורמים המקצועיים. במשך שנים ניהלת את מכינת בני ציון בחוסר אחריות. נס שלא מתו קודם. גם בטיול הזה יכלו למות 25, אם השיטפון היה מקדים מעט - ותופס אתכם על הסולמות של נחל תמר", הוסיפה האם הכואבת.
"המנהיגות שלך כשלה", תקפה כהן, "היה מוטב לו הרכנת ראשך ושתקת. אני מקווה שתורשע - וכשתרצה את עונשך לא תפספס את ההזדמנות לחשבון נפש. ולחברים שמגנים עליך אני רוצה להגיד: אם הבן שלי היה פושע, הייתי מגנה עליו והייתי אומרת לו שהוא חייב לשלם על הטעויות שעשה ולא עוזרת לו 'לצאת מזה בכמה שפחות'".
"התשתית של המנהיגות שלך מבוססת על הערצה עיוורת", הוסיפה, "כזו שגם למתנגדים לך לא היה את העוז לעצור אותך. זה נקרא בשפה פשוטה: 'המלך עירום'. צר לי שאתה בוחר להמשיך באותה דרך, לא למדת כנראה כלום".
"מזדהה עם ראש הממשלה, הפכנו לחבורה של תליינים"
כהן הגיבה לפוסט שכתב הבוקר כאהן, בו התייחס באריכות לאסון השיטפון: "אקדים ואומר - שום דבר לא עומד ביחס לאסון הנורא שקרה. ילדים שנהרגו. משפחות ששכלו את בנותיהן ובנן. אחרי אסון כזה, ובמיוחד שקורה במוסד שאתה מנהל ומוביל ובמעורבות שלך, באמת צריך רק לשתוק".
"עם הפרסומים אתמול הפכתי באופן רשמי לדמון ציבורי", הוסיף כאהן, "אנשים שהכירו אותי, קוראים כתב חשדות (שפורסם בתקשורת לפני שהועבר אלי), וממנו מסיקים מסקנות נחרצות בלי לטרוח לשאול אותי, לפנות אלי. מאז האסון, פורסמו מאות כתבות ומאמרים בתקשורת, חלקם של עיתונאים רציניים רובם הגדול למעט בודדים לא פנה אלי לקבל תגובה".
"כשהטענות באות מהמשפחות - אין לי שום תלונה או כעס. הצעתי להן להיפגש כמה פעמים, הן לא מעוניינות וזה מובן לי לגמרי. אני עצוב על זה, ומצטער על זה, אבל מבין את זה. אבל לדוגמא, כשאדם שיותר מילד אחד שלו למד אצלי במכינה ומכיר אותי היטב, משמיץ אותי בפייסבוק שבוע אחרי האסון בלי לטרוח אפילו להרים אלי טלפון אחד לשאול, לשמוע מה יש לי להגיד. זה פחות מובן לי".
בהמשך תקף ראש המכינה לשעבר את ההתנהלות המשפטית נגדו וקבל על כך שהיא מתנהלת לכאורה בתקשורת. "פעם זה היה עונג שהיה שמור לפוליטיקאים. היום זה מתנהל מול כל אדם. אם יש בזה עניין לציבור צריך לספק אותו. מוזר שכתב החשדות מגיע אלי בווצאפ מתלמיד שלי דקות אחרי שהגיע אלי מעורך הדין שלי. מוזר שעורך הדין שלי כותב לי הודעה מהרכבת בבוקר, שהוא הבין מהפניות של התקשורת שהוחלט להגיש נגדי כתב אישום על הריגה".
"עשרה חודשים לקחה החקירה, וכשהגיעה ההחלטה אי אפשר להעביר אותה לנאשם שלושה ימים או שלוש שעות לפני התקשורת. אני לא מדבר על חזקת החפות וגם לא על כבוד האדם ועל הזכות לפרטיות המעוגנים בחוק יסוד. לא ציפיתי. חשבתי רק על האנושיות הפשוטה לאפשר להורים המבוגרים והילדים של נאשם לשמוע ממנו ולא בחדשות שהוא מועמד לדין", הוסיף כאהן.
כאהן הדגיש שהוא לא כועס על כתב החשדות שהוגש נגדו: "התביעה עושה את העבודה שלה וזה רצוי וראוי. עדיין, קשה לי רגשית כשאני קורא כתב חשדות שמביא חלקי עובדות, חלקי משפטים ושיחות, משבץ על שרשרת האישום חוליות חוליות מנותקות מההקשר ומהמציאות, מתעלם לחלוטין מהעמדה שלי, מההסברים שלי שנאמרו מהחקירה הראשונה ועד האחרונה ומעמידים באופן אחר לחלוטין את כל האירועים".
עם זאת הוא הדגיש כי כתב החשדות לא מדייק בתיאור המציאות: "המציאות שונה מאד מהמתואר בכתב החשדות. כדי שמשהו יהיה שונה בצורה מהותית הוא לא צריך להיות הפוך. מספיק שהוא יהיה שונה. ההבדלים ה"קטנים" הם מה שיוצרים את ההבדל בין טוב לרע, בין אמת ושקר בין חייב וזכאי".