ע' שירת במהלך שירותו הצבאי כנהג אמבולנס. בשנת 2002 הוא הוזנק לטפל בפיגוע הדקירה ביישוב איתמר שבו נרצחו ארבעה מבני משפחת שבו, קרובי משפחתו, ונחשף למראות קשים שגרמו לו נזק נפשי חמור. מאז הוא אושפז מספר פעמים במחלקות לבריאות הנפש בכמה בתי חולים בארץ, וכעת במערכת הביטחון הוחלט להכיר בו כנכה צה"ל על רקע פוסט טראומה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
מפסק הדין שהתקבל בבית משפט השלום בחיפה בחודש שעבר עולה כי ביוני 2002 שירת ע' כנהג אמבולנס צבאי בחטיבה המרחבית שומרון. הוא הוקפץ לזירת הפיגוע יחד עם הכוחות המיוחדים, כשבמהלך חילופי האש עם המחבל וניסיונות החילוץ נהרג מפקד כיתת הכוננות יוסף טויטו.
ע' סיפר כי במהלך חילוץ הילדים הנוספים שהיו בבית הוא נתקל בגופה ירויה בראשה בכניסה לבית. בהמשך מצא את אחד הילדים ששרדו, עשהאל בן ה-9, מתחבא בתוך ארון באחד מחדרי הבית כשרגלו קטועה לחלוטין. במהלך החילוץ ע' התבקש להכניס את עשהאל לאמבולנס ולפנותו מהמקום.
תחילה במשרד הביטחון דחו את תביעתו של ע' להכיר בו כסובל פוסט טראומה בטענה שהוא מתחזה. בערעור שהגיש נטען כי זמן קצר אחרי הפיגוע ע' השתחרר משירות קבע והתקשה לתפקד כרגיל באזרחות, תוך שהוא מנסה בעזרת אשתו להתגבר על הקשיים מבלי שקיבל טיפול מקצועי.
בשנת 2004 ע' התגייס בשנית לשירות קבע בצה"ל ובחודש אוגוסט אותה שנה פלט כדור מנשקו. הכדור פגע ברגלו השמאלית והוא הוכר כנכה צה"ל על בסיס פגיעתו הפיזית בלבד. לאחר שחרורו הוא עבר מספר אשפוזים במחלקות לטיפול בבריאות הנפש.
"גם כשאין אבחנה ברורה, אסור לוותר"
באחד האשפוזים ע' יצא מביתו בשעת לילה מאוחרת מתוך כוונה להגיע למקום הפיגוע באיתמר. בני משפחתו דיווח על היעלמותו למשטרה שאיתרה אותו בדרכו ליישוב.
בפסק הדין קבע השופט כי קיים קשר סיבתי בין התסמונת הפוסט טראומטית ממנה ע' סובל לבין תנאי שירותו הצבאי. בימים אלה הוא צפוי להתייצב בוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שלנו בגין הפוסט הטראומה ממנה הוא סובל וכן את גובה הפיצוי והזכויות המגיעות לו.
עורך הדין מיכאל פסקל, שמייצג את ע', אמר כי "ההצלחה בתיק מוכיחה כי גם כאשר אין הבחנה רפואית פוסט טראומתית ברורה לאורך השנים ונעשים ניסיונות לפגוע באמינות החייל, אסור לוותר ויש לפעול באפיקים המשפטיים שהחוק מאפשר על מנת לקבל הכרה מלאה ולא חלקית".
פסקל הוסיף כי "בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה יש לקבוע קשר סיבתי מלא למרות הניסיון של משרד הביטחון לטעון, כי קיימים אלמנטים נפשיים נוספים שהצדיקו לכאורה הפחתה בשיעור הקשר הסיבתי לתנאי שירותי בצבא".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il