עובד שהתפטר בשל הטרדה מינית במקום העבודה זכאי לקבל פיצויי פיטורין כאילו פוטר - כך קבע הבוקר (שלישי) בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ שקיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. "אם עובד הוטרד מינית במקום עבודתו - אין לדרוש ממנו להישאר במקום העבודה ולכן הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין", נכתב בפסק הדין.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בג"ץ נאלץ להכריע בסוגיה לאחר שבית הדין האזורי דן בתביעה שהגישה עובדת זרה מהפיליפינים נגד בני זוג שבביתם עבדה בתחום הסיעוד. העובדת טענה, שפוטרה ודרשה שישולמו לה רכיבי שכר שונים וכן פיצוי בלא הוכחת נזק בשל הטרדה מינית שחוותה מהבעל. בנוסף, תבעה שישולמו לה פיצויי פיטורים. בני הזוג טענו מנגד, כי העובדת התפטרה ללא הודעה מוקדמת וללא סיבה מוצדקת וכי שולמו כל הכספים המגיעים לה בדין. בתביעה שהגישו כנגד, טענו בני הזוג כי העובדת היא שהטרידה מינית את הבעל.
בית הדין האזורי פסק לעובדת פיצוי בסך 75 אלף שקלים בגין ההטרדה המינית: "בהתחשב בחומרת ההטרדות, משך ההטרדות ויתר נסיבות העניין הוחלט לפסוק לטובת המתלוננת". בהקשר לנסיבות הפיטורים - נקבע שהנסיבות נבעו ממחלוקת שלה עם המעסיק, ולכן מדובר במעשה פיטורים המזכה את העובדת בפיצויי פיטורים על פי החוק: "אין ספק שאלה נסיבות המזכות בפיצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים".
בג"ץ הפך פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה
בני הזוג ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שהותיר את קביעת בית הדין האזורי בדבר תשלום הפיצוי בגין ההטרדה המינית על כנה, אך ביטל את הקביעה ביחס לתשלום פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת. "המסקנה העובדתית הייתה צריכה להיות כי העובדת, היא זו שהייתה צריכה להתפטר ולא שהמעסיק יגרום לפיטוריה", נכתב בפסק הדין הארצי. "מהתכתובות עולה כי המעסיק ביקש להמשיך את העסקת המשיבה ואילו היא לא תבעה אפילו פיצויי פיטורין. קביעתנו העובדתית בנסיבות המקרה הינה כי העובדת התפטרה ולכן אין היא זכאית לפיצויי פיטורים".
העובדת הגישה עתירה לבג"ץ שהציע ליועץ המשפטי לממשלה לשקול את התייצבותו להליך. היועמ"ש החליט להתייצב והגיש את עמדתו בשאלה המשפטית: האם התפטרות עובד עקב הטרדה מינית אותה חווה במקום העבודה, נכנסת בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו".
עמדתו הוגשה באמצעות עו"ד אודליה גליק מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה. בעמדתו הובהר כי המסקנה המשפטית היא שהתפטרות עובד בעקבות הטרדה מינית שחווה מצד המעסיק, היא אכן בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". מסקנה זו אף מתיישבת עם הערכים החברתיים, אשר המחוקק בחר לקבוע כעקרון נורמטיבי באמצעות החוק למניעת הטרדה מינית והפסיקה.
עוד צוין בעמדתו, כי על מנת לקבוע האם עובד כאמור זכאי לפיצויי פיטורים, יש לבחון את יתר מבחני המשנה של סעיף זה. כלומר, האם העובד התפטר עקב הטרדה מינית שחווה - זכאי העובד להכרה של "מתפטר בדין מפוטר" ולפיצויי פיטורים כתוצאה מכך.
בתום הדיון בבג"ץ, החליטו השופטים - בהסכמת הצדדים - לבטל את פסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה. באת-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה הסבירה בפני מהשופטים את עיקרי עמדת היועץ המשפטי. "מצאנו לנכון להבהיר כי נימוקי בית הדין הארצי לעבודה אינם מקובלים עלינו", טענה.
"יש לקבוע כי הטרדה מינית של עובדת במקום העבודה היא סיבה שבגינה אין לדרוש מעובד להמשיך בעבדותו", הסבירה. "לפיכך, יש להוסיף ולבחון גם את יתר התנאים הנדרשים לשם קביעת התפטרות - כשאין בידי המעסיק אפשרות לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק על שהוא הולך להתפטר".