נשיאת העליון יוצאת להגנת השופטים: בטקס השבעת שופטים חדשים שנערך היום (חמישי) במשכן נשיא המדינה, הדפה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, את חיצי הביקורת החריפים שהופנו כלפי בית המשפט לאחר ההחלטה לשלוח לשישה חודשי עבודות שירות בלבד את יניב נחמן, שהורשע בעבירת אונס.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הביקורת היא רצויה וחשובה, עשויה להצביע על טעות ולחשוף נקודות תורפה, אולם ביקורת צריכה להיות ראויה ועניינית ולהיעשות בהתאם לכללי השיח הדמוקרטי, הן מבחינת סגנונה והן מבחינת תכנה", אמר השופטת נאור.
"יש להבחין בין ביקורת עניינית ראויה, לבין דברי הסתה ואיומים במסווה של ביקורת - אותם אין לקבל. ביקורת שאינה מבוססת, שנעשית בלשון משתלחת ובלתי מרוסנת, אינה ביקורת ראויה", הדגישה נשיאת בית המשפט העליון.
"אנו עדים היום, למרבה הצער, לתופעות של השמצות אישיות, "שיימינג", של שופטים. לא פעם הן מתבססות על הוצאת דברים מהקשרם", סיפרה נאור - והזכירה את פרשת נחמן שחוללה סערה.
"במקרה אחד, בעקבות גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי לגבי עבירת מין, הוכפש שמו של שופט באינטרנט ובדפוס תוך שנקראו קריאות לפטר את חברי ההרכב בעקבות גזר הדין ונעשה שימוש בשמות גנאי שלא אחזור עליהם כאן", חידדה נאור.
"לא מפטרים שופט בשל הכרעה שיפוטית, גם אם היא שגויה"
עוד ביקשה הנשיאה נאור לצאת נגד הקוראים לפיטוריו של השופט ציון קאפח, שהיה בין השופטים שהחליטו על מתן העונש השנוי במחלוקת לנחמן. "אני מבקשת להביע עמדה נחרצת כנגד ההשמצות האישיות המופנות כלפי שופטים בישראל וכנגד קריאה לפטר שופט בגין עונש שגזר", הבהירה.
"בישראל אין מפטרים שופט בשל הכרעה שיפוטית שנתן, אפילו נמצא שהיא שגויה. זהו חלק מהעצמאות השיפוטית, שהיא תנאי בל יעבור לתפקודם של בתי המשפט ומרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי. אם שופט שגה בפסיקתו - ניתן לערער עליה. ניתן כאמור גם למתוח עליה ביקורת עניינית".
"באותו עניין שהזכרתי נטען במספר כתבות כי על העבריין שהורשע לא הוטל כל עונש מאסר בפועל, אף שריצה עובר למתן גזר הדין חצי שנת מעצר. ניתן, כמובן להביע עמדה שאין די בחצי שנת מעצר שנראה כחלק מתקופת המאסר שאחריה עבודות שירות, אך כתיבה הטוענת כי לא הוטל כל עונש מאסר בפועל אינה משקפת הדברים לאשורם", המשיכה נאור.
"גם ביקורת על כך שבית המשפט התעלם מעבירות שנמחקו במסגרת הסדר הטיעון אינה במקומה", הדגישה. "אסור לשופט לתת עונש על עבירה שלא הייתה הרשעה בגינה, והדברים ברורים. אין לקבל הוצאת דברים מהקשרם, וודאי שאין לקבל שימוש בשפה בוטה שאינה ראויה לדפוס. זוהי אינה ביקורת ראויה".
הפרסום הנרחב אודות הפרשה הוביל את השופטים להקל בעונשו של נחמן
ביקורת חריפה נמתחה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בסוף החודש שעבר, לאחר שהשופטים הכריעו בגזר דינם כי נסיבות מעצרו של נחמן והפרסום הנרחב אודות הפרשה הובילו אותם להקל באופן יחסי בעונשו.
השופטים ציינו כי אמנם העבירות בגינן הורשע נחמן חמורות וכי החוק קובע שמתחם הענישה נע בין ארבע לשש שנות מאסר, אך הם מבדילים בהחלטתם בין "שנות מאסר" לבין שנות "מאסר בפועל". לבסוף הוחלט לגזור על נחמן עונש של חצי שנת עבודות שירות ומאסר על תנאי.
"בגזירת העונש יילקחו בחשבון גם נסיבות מעצרו של הנאשם", הסבירו השופטים בגזר הדין. "הנאשם שהה במעצר במשך שישה חודשים כשתנאי המעצר קשים יותר מתנאי הכליאה", כתבו. "חוסר ההתאמה שבין הפרסום שנעשה לבין העבירות שבסופו של יום הורשע בהן הוא רב ומשמעותי והוא מהווה פקטור בעל משקל במסגרת שיקולי הענישה".
בתחילה הוגש נגד נחמן כתב אישום שכלל מעשי אונס, מעשים מגונים והטרדות מיניות של מספר נשים, אך לאחר שהושגה עסקת טיעון בעניינו, הוגש כתב אישום מתוקן ומרוכך בהרבה נגד נחמן. לפי כתב האישום המתוקן, נחמן הואשם כי בשנת 2009 אנס צעירה עמה היה בקשר.