שירות הביטחון הכללי החליט למנוע ייעוץ עם עורך דין מדוברו של ראש הממשלה אלי פלדשטיין, שנעצר בחשד להדלפה וגנבה של מסמכים מסווגים. החלטה זו הציתה מחדש את הדיון על המידתיות והמוסריות של השימוש בכלי זה, שנפוץ בחקירות שב"כ בתחום של עבירות ממניע לאומני ומחשש לפגיעה בביטחון המדינה.

מה קובע החוק בנוגע להתייעצות עם עורך דין?

הזכות להליך הוגן, שממנה נגזרת הזכות לייצוג משפטי ומפגש עם עורך דין, מעוגנת בישראל משנת 1992 עם חקיקתם של חוקי היסוד. שלוש שנים לאחר מכן, אושר חוק הסנגוריה הציבורית שלפיו "הסנגוריה תעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים לזכאים לכך לפי חוק זה". כלומר גם מי שלא יכול לממן מכיסו עורך דין, יזכה לייצוג מטעם המדינה.

אלא שבמדינת ישראל לזכות למפגש עם עורך דין קיים יוצא מן הכלל, שמודגש בתקנות סדר הדין הפלילי: "ראש צוות חוקרים או ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי יכול למנוע פגישה של עצור עם עורך דין לתקופה של עד שישה ימים". בכלי זה, אכן נעשה שימוש תדיר בחקירות של עבירות לאומניות או במקרים שיש בהם חשש לפגיעה בביטחון המדינה.

אליעזר פלדשטיין (צילום: דובר צה
אלי פלדשטיין, דוברו של ראש הממשלה שנחקר |צילום: דובר צה"ל

מי מקבל את ההחלטה למנוע מחשוד מפגש עם עורך דין?

על פי התקנות לסדר הדין הפלילי, מי שיכול למנוע מעצור מפגש עם עורך דין לתקופה של עד שישה ימים הם ראש צוות חוקרים או ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, שהוסמכו על ידי ראש השב"כ, קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוסמך על ידי המפכ"ל, או קצין צה"ל בדרגת סא"ל ומעלה שהוסמך על ידי ראש אמ"ן. "כל חקירת שב"כ מלווה על ידי ייעוץ משפטי בהתאם לחוק השב"כ ובשיתוף פעולה מלא עם הפרקליטות", הסביר עדי כרמי, בכיר לשעבר בשב"כ. "כך פועל השב"כ בפעילותו נגד הטרור הפלסטיני וכך פעל גם במקרה זה".

מדוע דוברו של ראש הממשלה נחקר דווקא בשב"כ?

שירות הביטחון הכללי אמון בין היתר על אבטחת מידע ביטחוני ומדיני והגנת סייבר. חוק השב"כ משנת 1998 מפרט את סמכויותיו: "עריכת חקירות, איסוף וקבלת מידע, סמכויות מעצר וחיפוש, סמכויות חיפוש למטרות מודיעין ועוד". כרמי הסביר: "בשב"כ יש ייעוץ משפטי פנימי וכל החקירות נעשות בשיתוף פעולה מלא עם הפרקליטות, בהתאם לחוק ולנהלים. במקרה כמו חקירתו של דובר ראש הממשלה, לחוקר יש ליווי ברמה המשפטית. כלומר, ההחלטה למניעת עורך דין לא התקבלה ברמת החוקר האמון על החקירה".

ראש השב
ראש השב"כ רונן בר|צילום: תקשורת שב״כ

האם מניעת מפגש עם עורך דין היא אירוע נדיר?

התנועה לחופש המידע הגישה עתירה ובה ביקשה לחשוף נתונים בנוגע למקרים שבהם נמנע מפגש עם עורך דין. המדינה התנגדה בטענה לפגיעה בביטחון המדינה ובג"ץ קיבל את עמדתה ודחה את העתירה, כך שהנתונים הללו לא פורסמו. "הנושא של מניעת מפגש עם עורך דין קיים ואינו חריג", הבהיר כרמי. "זה אחד הכלים שיש לשב"כ בהתאם לחוק".

לפי כרמי, ברגע שהשב"כ מזהה מידע מודיעיני מקורי שהוצא מליבת הסוד, שיש לו השפעה על חיי אדם ועל מהלך המלחמה - הוא מחויב לחקור. "כשהשב"כ איתר את הדלפת המידע יחד עם צה"ל הוא לא ידע שהמקור הוא במשרד ראש הממשלה. החקירה היא זו שהובילה למשרד ראש הממשלה". הסביר כרמי. "בנוסף, נעשתה חקירה שהובילה להדלפה מעובדת השב"כ, הוא חשף את זה והיא תועמד לדין".

עדי כרמי - לשעבר בכיר בשב
עדי כרמי, בכיר לשעבר בשב"כ|צילום: חדשות 12

כרמי פירט על תהליך החקירה של הדלפות: "כשנכנסים לחקירה המטרה היא לאתר את מקור הדליפה, לעצור את הדלף ולמנוע את ההדלפה הבאה. אם לא תגיע לשורש הבעיה, זה ימשיך להתבצע וייתכן שבפעם הבאה זה יהיה יותר חמור. לכן כל הניסיון לקורא לחקירה זו חקירה בררנית הוא להוסיף חטא על פשע. הפוליטיקאים צריכים לעודד את השב"כ לחשוף ולמנוע הדלפות מסוג זה".

באילו מקרים נמנע מפגש עם עורך דין?

ניתן למנוע מפגש עם עורך דין מחשודים בעבירות ביטחוניות, עבירות טרור חמורות של ניסיון לבצע ירי, עבירות מעשה חבלה, חברות בארגון טרור ואחזקה בנשק ללא רישיון. במהלך מלחמת חרבות ברזל, אושר להרחיב את מניעת המפגש עם עורך דין ל-30 ימים, על תקנה זו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עו"ד נתי רום מארגון "חוננו", מרבה לייצג חשודים בעבירות ביטחון מקרב פעילי ימין ונתקל במצבים שבהם נמנע מהם מפגש עם עורך דין. "החוק מסמיך את ראש צוות החקירה להוציא צו מניעת מפגש עם עורך דין אבל לצערי הרב במקרים רבים השב"כ עושה שימוש בכלי הזה בצורה שאינה הולמת כלל את התכלית שלו", אמר עו"ד רום. "הרציונל הוא למנוע שיבוש חקירה בעניינים של ביטחון המדינה באמצעות עורכי דין המשתפים פעולה עם הלקוחות העבריינים שלהם".

עו
עו"ד נתי רום מארגון חוננו|צילום: אישי חזני, סטודיו מירקם

לטענת רום, "יש בכך היגיון אבל השב"כ בקלות רבה מדי נוטה להכניס נחקרים למסגרת שחייבת להישמר למקרים קיצוניים ביותר. זכות ההיוועצות עם עורך דין היא מזכויות היסוד של המשפט הפלילי בכל העולם והעובדה שבקלות רבה הזכות הזו נרמסת כששב"כ בתמונה - היא הרסנית ביותר".

רום אמר שמקרים כמו בפרשת ההדלפות מוכרים לארגון שלו כבר שנים. "גם קטינים החשודים בעבירות רכוש מוצאים עצמם במניעות מפגש ממושכות עם עורכי דינם". טען רום. "במובן זה, אני שמח שהפרשה הנוכחית נתנה צוהר להביט אל עולם המסתורין של חקירות השב"כ".