מאז שהחלה פרשת ההגנה במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו, לפני שלושה שבועות, התברר כי אחד מקווי ההגנה המרכזיים של נתניהו זה רעייתו, שרה. לא אחת אמר נתניהו מעל דוכן העדים כי ייתכן שדרישות להטיית הסיקור באתר וואלה, שנתניהו מואשם שהגיעו ממנו ישירות או באמצעות מקורביו, מקורן באשתו. נתניהו טען למשל כי ייתכן שבקשות שהפנה זאב רובינשטיין, מי שנחשב ל"צינור" שתיווך בין הדרישות של נתניהו לבעלים של אתר וואלה אז, שאול אלוביץ’ – הגיעו אליו משרה.
"זאב רובינשטיין הוא לא צינור שלי ולא דובר שלי", אמר נתניהו ביום עדותו השני. "רעייתי שרה מצאה בו אוזן קשבת ומשענת. אני לא הייתי מודע לשיחות ביניהם, לרוב רובן. אשתי בהחלט מצאה אוזן קשבת אצלו - וייתכן שהיא גם העבירה בקשות דרכו", ציין נתניהו. באותו היום נתניהו גם לא הכחיש את העניין הרב של רעייתו בסיקור התקשורתי שלה: "שרה הפכה למטרה, לרצח אופי. היא רוצה להביא לידיעת הציבור את המעשים האמיתיים שלה ולהזים את השקרים נגדה יום-יום".
כשנשאל נתניהו על התכתבות של רובינשטיין למנכ"ל וואלה, אילן ישועה, שבה ביקש לשנות פרסום שלילי באתר בנוגע לשרה בעת הביקור שלה ושל נתניהו בארה"ב, הוא השיב: "אין לי יד ורגל בזה - אין לי ציפורן בזה! בטח שלא בזמן אמיתי, אני עסוק מאוד". כשסנגורו, עו"ד עמית חדד הקשה עליו ושאל "בכתב האישום זה מופיע בתור 'הדרישה טופלה'", השיב נתניהו: "ברור שרובינשטיין פועל פה על דעת עצמו או בתיאום עם רעייתי. לי אין שום קשר עם זה... אני לא מכותב לדברים שאשתי מדברת עם רובינשטיין או מה שרובינשטיין מפרש על דעת עצמו".
בפעם אחרת בעדותו אמר נתניהו ביחס לעדי התביעה: "אילן ישועה, ינון מגל וארי הרו אומרים בצורה מפורשת שהפניות של רובינשטיין באות רובן ככולן מרעייתי. עולה בבירור שאו שרובינשטיין פועל על דעת עצמו - או שהוא פועל מהתייעצות עם רעייתי ורצון לרצות אותה". נתניהו גם הודה בעדותו, כשנשאל על ידי חדד מה הוא ידע על פניות של שרה לבני הזוג אלוביץ’, כי הוא ידע "שהיה ביניהם איזה קשר".
למה רה"מ טוען בעדותו שדרישות רבות המופיעות בכתב האישום, לשינוי הסיקור באתר וואלה, ייתכן שמקורן ברעייתו? למה הוא מרחיק את עצמו ממנה, כיצד זה משרת את קו ההגנה שלו, והאם הטענות האלה עשויות לפגוע משפטית בשרה?
שאלת המודעות – קריטית לעבירות שנתניהו מואשם בהן בתיק 4000
"מאז החקירה נתניהו מנסה להגיד - שרה ואני זה שתי אישיויות משפטיות שונות. מה שהיא עושה זה שלה, ומה שאני עושה זה שלי", הסבירה עורכת הדין נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה ומי שהייתה בצוות הפרקליטים שדן עם היועץ המשפטי לממשלה בזמנו, אביחי מנדלבליט, בהחלטה אם להגיש כתבי אישום בתיקי האלפים ואילו.
"טובת ההנאה בעבירות של שוחד או מרמה והפרת אמונים, לא חייבת להיות עבור עובד הציבור עצמו, אלא יכולה להיות עבור אדם אחר, כמו אשתו", אומרת ליטמן. "כלומר, אם אשתך טוב לה, אז גם אתה נהנה מזה – אלא אם אתה לא מודע. לכן ככל שהוא ירחיק את שרה ממנו ויגיד שהחיים שלה נפרדים משלו, כך יהיה לו קל יותר לטעון שהוא לא היה מודע. בתיק 4000, הרבה מאוד מהדרישות מאלוביץ’ להטיית הסיקור מגיעות משרה ומבנו יאיר. אם נתניהו אומר 'אני בכלל לא הייתי מודע לפניות האלה', אז זה אומר שבזמן אמת 'לא ידעתי שאני בכזה ניגוד עניינים'. כלומר, 'אני לא מודע לזה שאלוביץ' מנסה להשביע את רצוני. זה משהו בינו לבין שרה. אני בכלל לא בעסק'. להערכתי יהיה לו קשה להוכיח שהוא לא ידע על כלום והוא יצטרך להסביר את זה".
עוה"ד הפלילי הבכיר ציון אמיר מחדד: "כדי שהתביעה תעמוד בנטל ההוכחה היא צריכה להוכיח מודעות של נאשם לדברים שהיא טוענת נגדו. בתיק 4000 התביעה טוענת שנתניהו קיבל סיקור חיובי בהיענות חריגה שבאה ממנו או ממקורביו. בא נתניהו ואומר בעדות שלו: אני מעולם לא דרשתי סיקור חיובי, בטח שלא בהיענות חריגה. בתגובה על העדויות שהפרקליטות טוענת שאשתו פנתה בבקשות להטיית הסיקור, משיב נתניהו - אם היא פנתה זה לא בידיעתי ובטח לא בשליחותי. מה הוא אמר מבחינה משפטית? אתם רוצים לייחס לי ידיעה או מודעות שהדברים נעשים בשמי לטובת סיקור חיובי ובהיענות חריגה, אני אומר לכם שאני לא יודע. אם הטענה של נתניהו מתקבלת - אז אין לתביעה ראיות למה שהיא טוענת נגדו בנושא הדרישות לסיקור".
טובת ההנאה המיוחסת לנתניהו בכתב האישום בעבירת השוחד, היא ההיענות לפניות שנעשו מטעמו לאנשי וואלה על מנת שיטו את הסיקור באתר לטובתו. ואולם, המודעות לפניות שנעשו, חשובה גם לעניין עבירת המרמה והפרת אמונים שבה הרכיב הקריטי הוא עצם המצב של ניגוד העניינים של עובד הציבור. זאת, גם אם לא הייתה כלל מודעות של נתניהו לכך שהשוחד שלכאורה קיבל מהזוג אלוביץ’ הוא בתמורה לכך שיבצע פעולות שלטוניות מצדו שיטיבו עימם.
"ניגוד עניינים יכול להיווצר בגלל מערכת יחסים חברית, שאותה נתניהו מכחיש בנוגע לאלוביץ’ (כשהוא טוען בעדות שלו שהם היו רק מיודדים), או בגלל מצב שעובד ציבור קיבל הרבה טובות הנאה מאדם מסוים, גם אם העובד בכלל לא היה מודע לזה שקיבל את אותן טובות בעד פעולה הקשורה במילוי תפקידו", אומרת עו"ד ליטמן. "כך שטובות ההנאה יכולות ליצור בפני עצמן את מצב ניגוד העניינים. אז הטענה של נתניהו לגבי המודעות גם משרתת אותו בעניין הזה ולטעון שהוא ואלוביץ’ בכלל לא היו במצב של ניגוד עניינים".
האם עדות נתניהו לגבי מעורבותה של שרה בפניות לסיקור עשויה לסבך אותה מבחינה משפטית? היתרון של שרה – היא לא נחשבת עובדת ציבור
אחת הסיבות שעדיף לנתניהו לטעון שייתכן שדרישות להטיית הסיקור הגיעו משרה היא מכיוון שהיא אינה נחשבת עובדת ציבור, רכיב עובדתי חשוב בעבירות מתחום טוהר המידות של שוחד והפרת אמונים. "אדם פרטי רשאי לפנות, להתקשר לעיתונאי ולהתחנן בפניו שיפרגן לו בכותרת", מסביר עו"ד אמיר. "אבל עובד ציבור שלפי הטענה מבקש סיקור חיובי ובתמורה לכך משתמש בתפקידו הציבורי לטובת הענקת טובות הנאה רגולטוריות במסגרת העבודה שלו - זו עשויה להיחשב עבירה פלילית. לכן קו ההגנה של נתניהו הוא - אתם מייחסים לי מעשים שלא עשיתי. לא ביצעתי את הפניות".
כתב האישום בתיק 4000 מייחס מעורבות גבוהה של שרה בדרישות להטיית הסיקור באתר וואלה, זאת לאחר שבתחילת הדרך, בשנת 2018, נחקרה שרה בתיק כחשודה בקבלת שוחד בצוותא עם נתניהו. ואולם, היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט, הודיע כי לא יעמיד אותה לדין, למרות דעות חלוקות בקרב הפרקליטות בנושא זה.
"הגם שאני מסכים כי הגברת נתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור, הרי שאין די ראיות להוכיח שהיא הייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד פעולותיו השלטוניות של נתניהו", כתב מנדלבליט בהחלטתו משנת 2019 בעניין תיקי האלפים. "כך שקיים חוסר בראיות לגבי מידת מעורבותה בליבת המסכת העבריינית ותכנונה".
עו"ד ליטמן סברה אז שיש מספיק ראיות להעמיד לדין את שרה בעבירת השוחד והפרת אמונים בצוותא. "הדרך היחידה לייחס לשרה הפרת אמונים זה בדרך של שותפות - שהם עשו את העבירה בצוותא", אומרת ליטמן, ואולם, היא מחדדת כי העדות של נתניהו אינה פוגעת בשרה משפטית. "ביבי לא מפליל אותה בעבירה כלשהי בזה שהוא אומר שייתכן שהפניות הגיעו ממנה. זה לא שהוא טוען ששרה אומרת לאלוביץ’ - 'תתן לי את כל טובות ההנאה שאני מבקשת ממך ואני בתמורה אשפיע על בעלי, שכעובד ציבור, ייתן לך את מה שאתה צריך'. הוא בכלל לא מתייחס לשרה בעניין הרגולטורי. הוא אומר שהיה נתק. קשה להוכיח ששרה הייתה מודעת לצד השני, כלומר שהלחצים שלה עובדים, בגלל שאלוביץ’ רוצה לקבל את האישורים של נתניהו לכל מה שקשור לבזק יס".
"בסוף צריך לזכור שהשאלה אם להעמיד לדין בגין עבירת שוחד לא אותה, אלא את נתניהו, על דרישות לסיקור, הייתה שנויה במחלוקת גם בקרב הייעוץ המשפטי", אומר עו"ד ציון אמיר. "אם על נתניהו אחת הדעות הייתה שאין להעמיד אותו לדין אז קל וחומר שאת אשתו". בנוגע לשאלה אם עדותו של נתניהו עשויה לסבך אותה הוא משיב – "היום לפתוח תיק נגד שרה בעניין הזה, זה בלתי אפשרי. היו כמה נימוקים שהצדיקו לשיטת היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט את הטענה שאין להעמיד אותה לדין בעניין הזה. כדי לפתוח את התיק נגדה צריכה להתקיים מערכת עובדות, עם הצדקה משפטית חריגה – כמו ראיית זהב שתשנה את מאזן הראיות באופן משמעותי - כך שאין לזה באמת תוחלת. היא לא מסתכנת בשום דבר".
אם טיעוני ההגנה בנוגע לשרה מועילים לנתניהו – מדוע היא לא מובאת כעדה?
גם שופטי בית המשפט המחוזי היו ערים לטיעוניו של נתניהו באשר למעורבותה של שרה ולכך שלא היה מודע לדבריו לפניותיה. לא בכדי שאל השופט משה בר-עם את עו"ד עמית חדד בשבוע שעבר: "האם ההגנה תביא את שרה נתניהו להעיד?", ונענה בשלילה.
"אני לא בטוחה שזה נעדר סיכונים מה שההגנה עושה", אומרת עו"ד ליטמן. "יש את הסעיף בחוק שאומר שאם צד נמנע מהלביא עד שלכאורה היה אמור להעיד לטובתו - זה מחזק את ראיות התביעה. זה עלול להעיד שהוא חושש שהנזק מהעדות שלה יעלה על התועלת. הוא לוקח סיכון שבית המשפט ייחס לזה משקל גבוה. בתיקים האלה שרה אמורה להיות עדת הגנה מרכזית שאמורה להגיד, 'בעלי לא ידע מכלום! אני עשיתי את הכול על דעת עצמי'. אם היא תבוא ותגיד את זה – מה נשאר מהתיק? היא עדת ההגנה כמעט הכי חשובה בתיקים האלה. הימנעות מהלביא עדת הגנה כל כך חשובה יכולה לעורר אצל השופטים את השאלה למה. כשמדובר במשפט פלילי ואתה לא מביא את עדת ההגנה המרכזית שלך - זה חייב לעבוד נגדך".
ואולם, עו"ד אמיר חושב שההחלטה שלא להביא את שרה להעיד היא סבירה. "יש מערכת שלמה של שיקולים למה לא להביא אדם להעיד. החוויה של מתן עדות היא מורכבת מאוד. אף אחד לא מתלהב להעיד", הוא אומר. "גם אני, אם אין איזו חובה סטטוטורית, לא הייתי מביא לא את אשתי ולא את בתי להעיד. לא בגלל חשש מחקירה נגדית, אלא כי בין היתר, מדובר בחוויה לא נעימה".