"פרשה 3000" או בשמה המוכר יותר "פרשת הצוללות וכלי השיט" - היא שם קוד לחקירה המתנהלת במשרדי להב 433 במסגרתה נבדק החשד לשחיתות במהלך רכישת שלוש צוללות וארבע ספינות "סער" שנועדו להגן על אסדות הגז מתאגיד "תיסנקרופ" הגרמני. שורה ארוכה של שמות מוכרים יותר ופחות נקשרו לפרשה, ביניהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בשלב זה הוא אינו חשוד. הבוקר עוכבו לחקירה 6 חשודים והמשטרה תבקש להאריך את מעצרם של שלושה מהם, בהם אבריאל בן יוסף.

 לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

הצורך ברכישת צוללות וספינות מגן עולה בשנת 2012, למרות שלישראל קיימות כבר 5 צוללות. בהמשך התקבלה ההחלטה לבצע את העסקה כשברקע הייתה כוונה מצד ממשלת גרמניה להשתתף במימון חלקי שלה.

בשנת 2014 משרד הביטחון החליט לקיים מכרז לרכישת ספינות הסער וגרמניה לא השתתפה בו. המשמעות היא שתאגיד אחר מדרום קוריאה, איטליה או ספרד היה זוכה בו והרכישה לא הייתה מתבצעת מהתאגיד הגרמני.

התאגיד הגרמני טיסנקרופ (צילום: רויטרס)
התאגיד הגרמני טיסנקרופ|צילום: רויטרס

מסיבה כלשהי המכרז בוטל ב-2015 והספינות והצוללות נרכשו מתאגיד תיסנקרופ. בסוף השבוע האחרון המועצה לביטחון לאומי בגרמניה אישרה את העסקה בתנאי שלא תימצא שחיתות בחקירה.

הבוקר עוכבו שישה חשודים לחקירה באזהרה, בהם שלושה בעלי תפקידים בכירים, אחד מהם נחשב כמקורב לראש הממשלה. השישה חשודים בשורת עבירות שחיתות ובהן שוחד ומרמה. מאוחר יותר הותר לפרסום כי אחד מהנחקרים הוא אבריאל בר יוסף, מי שהיה מועמדו של רה"מ לעמוד בראש המל"ל. מועמדותו של בר יוסף לתפקיד הוסרה לפני כמה חודשים לאחר שנחקר בחשד לעבירות שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים בפרשה אחרת הקשורה למשק הגז.

הדמויות המעורבות

במסגרת הפרסומים השונים אודות הפרשה עלו כמה שמות בולטים שנקשרו אליה. אחד מהם הוא מיקי גנור, איש עסקים ישראלי המייצג את התאגיד הגרמני תיסנקרופ בישראל. את גנור מייצג עורך הדין דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה נתניהו, ושמו עלה לא מעט במסגרת הסתעפות העניינים.

דוד שמרון. ארכיון (צילום: בן קלמר / פלאש 90, חדשות)
עו"ד דוד שמרון. מייצג את רה"מ ואת מיקי ג|צילום: בן קלמר / פלאש 90, חדשות

מעורב נוסף הוא אבריאל בר יוסף, שכאמור הותר לפרסום כי נעצר הבוקר, ואליעזר צ'ייני מרום, מפקד חיל הים בתקופה הרלוונטית לחקירה.

ארכיון
אבריאל בר יוסף|צילום:

השאלות העומדות במוקד החקירה הן רבות אך אפשר לרכז אותן סביב ארבע בולטות: מה הביא לבחירה בתאגיד הגרמני, מדוע בוטל המכרז של משרד הביטחון, האם אכן יש צורך מבצעי בכלי השיט או שמא לרכישתם היו מניעים זרים אחרים ומהו הקשר בין כל הגורמים בפרשה. תשובות לשאלות הללו יתקבלו, אפשר להניח, רק בהמשך החקירה.