מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אליעזר (צ'ייני) מרום, נחקר היום (שלישי) באזהרה למשך שעות ארוכות בלהב 433, במסגרת חקירת תיק 3000 - פרשת הצוללות. שמו של מרום הוזכר כמי שהביא למינויו של מיקי גנור לתפקיד נציג התאגיד הגרמני "טיסנקורפ" בישראל, וכמי שהיה מעורב בהעברת המכרז לייצור כלי השיט לידי התאגיד הגרמני. בתום החקירה שוחרר מרום למעצר בית למשך שלושה ימים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מרום אמור היה להיחקר כבר אתמול, אך בשל טקס ברית המילה של נכדו הסכימו חוקרי המשטרה לדחות את חקירתו והבוקר הגיעו החוקרים לביתו ולאחר חיפוש הוא נלקח לחקירה. סנגורו, עורך הדין ציון אמיר אומר כי האלוף במיל' מרום והוא עצמו שמחים שסוף סוף ניתנה לו ההזדמנות להגיד את עמדתו ולהסיר את העננה שהייתה תלויה מעל ראשו חודשים ארוכים.
"אין לי ספק שחקירת המשטרה תזים לחלוטין את כל החשדות שהועלו לכאורה נגד האלוף במיל' מרום ויוכח שלא דבק בו שום רבב". אמר העו"ד מאז ומתמיד הוא רק תרם למדינת ישראל. "עוד יוכח שמעורבותו של מרום גם בעניין הזה רק תרמה למדינת ישראל ולא פגעה באיש".
אתמול עוכבו לחקירה שישה חשודים, ושלושה מתוכם נעצרו ומעצרם הוארך: נציג המספנה הגרמנית מיקי גנור, עו"ד רונן שמר העובד עם גנור והמועמד לשעבר לראשות המל"ל אבריאל בר יוסף. עורך הדין המקורב לנתניהו שנחקר בפרשה שוחרר למעצר בית, ושמו טרם הותר לפרסום.
היועמ"ש מבהיר: רה"מ אינו חשוד
בעוד שהיועמ"ש מנדבליט מבהיר כי ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד בפרשה, אין ספק כי הוא יידרש למסור עדות במסגרת החקירה. בניגוד לעמדת היועמ"ש, ישנם הטוענים כי נתניהו מעורב בפרשה והחוקרים יבדקו האם ידע על המהלכים שלכאורה נרקמו בין החשודים לתאגיד הגרמני.
בין התהיות שעולות באשר לקשר של נתניהו להסתעפות הפרשה עומד ניסיונו של נתניהו למנות את אבריאל בר יוסף לראש המועצה לביטחון לאומי, למרות שהוא ידע שמעל ראשו קיימת עננת שחיתות. כמו כן פורסם אמש במהדורה המרכזית כי בכיר לשעבר בלשכת רה"מ העיד לפני שבוע בתיק 1000 (החשד לטובות הנאה), ובאופן מפתיע הוא זומן גם היום להעיד במקביל לעיכוב ששת החשודים.
במסגרת תיק 3000 נבדק החשד לשחיתות במהלך רכישת שלוש צוללות וארבע ספינות "סער" שנועדו להגן על אסדות הגז מתאגיד "תיסנקרופ" הגרמני. הצורך ברכישת צוללות וספינות מגן עולה בשנת 2012, למרות שלישראל קיימות כבר 5 צוללות. בהמשך התקבלה ההחלטה לבצע את העסקה כשברקע הייתה כוונה מצד ממשלת גרמניה להשתתף במימון חלקי שלה.
בשנת 2014 משרד הביטחון החליט לקיים מכרז לרכישת ספינות הסער וגרמניה לא השתתפה בו. המשמעות היא שתאגיד אחר מדרום קוריאה, איטליה או ספרד היה זוכה בו והרכישה לא הייתה מתבצעת מהתאגיד הגרמני. מסיבה כלשהי המכרז בוטל ב-2015 והספינות והצוללות נרכשו מתאגיד תיסנקרופ. בסוף השבוע האחרון המועצה לביטחון לאומי בגרמניה אישרה את העסקה בתנאי שלא תימצא שחיתות בחקירה.