סגן ראש אגף החקירות ומודיעין במשטרה בהיום (שני) להעיד במשפט נתניהו. תלם, שכיהן בעבר כראש זרוע החקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית והיה אחראי על החקירות בתיק 4000, התייחס להתנהלות בחקירות ועל זימון הנחקרים.

תלם הסביר את השתלשלות העניינים בחקירת תיק 4000: "לאחר סיום החקירה (ברשות לניירות ערך) מגיע אליהם אילן ישועה ומתאר סיפור, כולל מסרונים והקלטות, על כך שהמעורבות של משפחת נתניהו הייתה מאוד אינטנסיבית. הסיפור שמגיע אלינו הוא שבחקירה ברשות לניירות ערך הם רואים את ההתערבות האינטנסיבית של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר סביב עניינים הקשורים לגורם המפוקח. מקבלים הנחיה לעבור לחקירה גלויה. הסיבה לדחיפות היא שיש ברקע כוונה לפרסם או שאילתות תקשורתיות ולכן מבקשים שתוך שבועיים נערך לחקירה הגלוי". 

אילן ישועה בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
"הביא מסרונים והקלטות". מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה|צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

התובע אמיר טבנקין שאל את תלם על הסיבה לחקירת קרובי משפחה של נחקרים: "ברגע שאתה ממפה את היקפי העבירה, אתה מקפיא נכסים בשווי גובה העבירה", הסביר תלם, "בשלב שאנחנו ממפים נכסים אנחנו ממפים את הטוענים הפוטנציאליים לזכויות. חייבים לדעת אם יש מעורבות, האם יש פגיעה באנשים תמימים. אין כוונה להטריח מישהו לחינם".

טבנקין שאל על הטענה שהופעל לחץ כבד על מר פילבר: "לא מוכר לי לחץ חריג או פסול", הכחיש תלם, "חקירה זה לא נעים אבל אפשר לראות את החקירה עצמה".

חקירת חפץ: "לא הייתה סחיטה, רק הסברנו לו כמה מצבו לא טוב"

תלם התייחס לחקירות חפץ:"הבנו שחפץ לא מספק גרסה. גם לאחר העימות עם אילן ישועה, גם לאחר שהטחנו בו חומרי חקירה. הייתה לו דרישה לפגוש את ראש היחידה. הוא אמר שיש סיפור יותר גדול - 4000 אלף רגל. בהמשך הוא פנה והבנו שהוא שוקל מהלך של שיתוף פעולה. החל מהלך של מפגש עם עורך הדין מטעמו ונכנסנו למהלך של מו"מ לפני חתימה על הסכם".

ניר חפץ (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
"אין כוונה לייצר לחץ פסול על החשודים". עד המדינה ניר חפץ|צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

התובע טבנקין: עד כמה הופעלו פעולות מכוונות להקשות על תנאי חקירתו של מר חפץ?

תלם: "תנאי המעצר והכליאה בתחום האחריות של שב"ס. חקירה ומעצר זה דבר מאוד לא נעים. השיקולים במעצר הם שיקולי החקירה, לא כדי לשבור או להפעיל לחץ פסול".

טבנקין: כמה יש לך או ליחידה החוקרת השפעה על העברה למתקני חקירה. 

תלם: "אנחנו יכולים הגבלות או התאמות בהעברות, אחת בשביל למנוע שיבוש, השנייה תרגילי חקירה, הוא העלה טענות על הפשפשים".

השופט בר-עם: איך זה השפיע עליו?

תלם: "אני חושב שזה השפיע עליו מאוד בשלבים מסוימים של החקירה, התנאים והגירוד. אף אחד מאיתנו לא רוצה. הרעיון הוא לאזן בין המצוקה לבין כל מיני טקטיקות. אני זוכר שהוא אומר לי 'אני מרגיש טוב, קמתי צלול, ראיתי רופא'. התרשמתי שבשלב שהוא מוסר גרסה הוא איתן בדעתו, אבל אני ממש לא מקל ראש באירוע הזה".

טבנקין: "עד כמה ננקטו פעולות מכוונות למניעת שינה או אכילה".

תלם: "ההיפך הוא הנכון. אין שום כוונה למנוע מזון שתייה או שינה". לגבי אמירות בנוגע להחלפת עורכי דין אמר תלם: "אסור לנו לעשות את זה ואנחנו לא עושים את זה. יש כללים בנושא. לא מופרך ולא פסול לבוא ולדבר עם נחקר ולדבר על עוצמת הראיות נגדו, לדבר על ההשלכות, משפחה, פרנסה. אין כוונה לאיים. כל עוד אנחנו לא פוגעים ברצונו החופשי. אין פה עניינים של סחיטה. רק להסביר לו עד כמה מצבו לא טוב". 

על השאלה עד כמה מעצר חשודים ותפיסה זמנית של רכוש בתיק נועדו להפעיל לחץ על חשודים לשתף פעולה עם המשטרה: "התשובה היא שלילית. חד משמעית אין שום כוונה במעצר לייצר לחץ פסול על החשודים, גם לא בתפיסות כלכליות. יש פה תפיסה מקצועית, של הנמקה, של  עילה, אם יש הצדקה מבחינת חקירה".

תלם הסביר: "פה החשד היה חשש לשיבוש, ערב-רב של חשודים שנחקרים במקביל, לוודא שאין תיאומי גרסאות, היה לנו די ברור וחשד מוגבר לשיבוש לאור הדברים שאילן ישועה סיפר ברשות ניירות ערך על שיבוש, על מחיקת אסמסים, על ניסיון להעלמת טלפונים. אז היה לנו ברור שיש פה הנמקה מוצדקת. ביקשנו צווים, שכנענו, נימקנו. גם לגבי חקירה כלכלית אין שום כוונה להפעיל לחץ פסול".