אפסנה מזלומיאן, אחת מהנאשמות בפרשת "הריגול האיראני" זוכתה הבוקר מהאישומים שהוגשו נגדה, לאחר שהפרקליטות הודיעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום. מזלומיאן נחשפה במאי האחרון מול המצלמות של איל גונן ב"עובדה" וגוללה בהרחבה את סיפורה - כיצד התכתבות תמימה, כמעט סתמית, עם אדם בפייסבוק הובילה אותה לחקירות קשות במרתפי השב"כ בחשד לעבירה בלתי נתפסת: ריגול לטובת איראן.
מתחקיר "עובדה" עלה כי האישום שהצמידו לה השב"כ והפרקליטות אינו מבוסס. כעת, אחרי כמעט שנה של הליכים ובעקבות אותו תחקיר הפרקליטות חוזרת בה מכתב האישום. המשמעות היא זיכוי מוחלט, ומזלומיאן יוצאת לחופשי.
הסיפור של מזלומיאן מתחיל לפני כארבע שנים. אז נכנס לחייה ראמבוד נמדר. התמונה שלו קופצת לה בפייסבוק, והיא עוד לא יודעת שהוא הולך לגרור אותה עמוק לתוך הבוץ. ראמבוד מספר לה שהוא מאיראן, ומציג את עצמו כקבלן בן 27. היא רואה שהם חולקים 69 חברים משותפים ברשת החברתית. "שאלתי אותו: 'אתה יהודי?' והוא אמר 'כן, בוודאי'... זו הייתה התלהבות שאני מדברת עם מישהו מהעם שלי, יהודי, שגר שם", סיפרה בריאיון. בשלב מסוים הקשר הופך טלפוני: "בפעם ראשונה שהתקשר אליי הוא ממש דיבר בעברית. מה שלומך? איך את מרגישה? מה את עושה? אמרתי יואו – איך אתה מדבר עברית טוב. הוא אומר שיש לו שכן שמלמד אותו עברית. אמרתי יופי כל הכבוד".
"חשבתי שזה חלום, חלום רע"
בשלב מסויים, השב"כ עולה על הסוכן האיראני שמפעיל מעשה פרופיל פיקטיבי. "אני חושבת שגם הם הבינו שהחלק שלה הוא מאוד מינורי, גובל בהרבה תמימות", אומרת הסניגורית של אפסנה, עורכת הדין שרית קוטלובסקי. אבל בשלב הזה כל מי שהופלה בפח של הסוכן האיראני - ארבע נשים ישראליות בסך הכול - הופכת מבחינת המערכת לחשודה בריגול והיחס בהתאם. ארבע נשים שניהלו קשר עם אותו נמדר נעצרו לפני כשנה. הן הואשמו כי הופעלו על ידי סוכן המודיעין האיראני שהתחזה, בין היתר, לקבלן יהודי צעיר מטהרן וביקש מהן לבצע פעולות שונות. הן נחקרו במשך שבועות ארוכים על ידי השב"כ והמשטרה, ונמנע מהן מפגש עם עורך דין.
מזלומיאן סיפרה בראיון ל"עובדה" על היום שבו נלקחה לחקירה. "חשבתי שזה חלום, חלום רע", היא תיארה. "זה היה כמו נצח. שמו לי כיסוי לעיניים וישר לקחו אותי חקירות של שב"כ. אני מספרת להם הכל. לא מסתירה כלום. פתאום מכניסים אותי ל'גור' – צינוק בפרסית. חדר חשוך, אפור, מטר וחצי על מטר וחצי, מזרן על הרצפה... הכול היה סגור. אין חלונות. בכיתי, אמרתי: 'מה אני אהיה פה? מה אני אעשה פה? הסבירו לי: 'זה מה שיש. כאן את הולכת להיות'. היה ברז שמדי פעם היה נפתח לבד, פתאום באמצע הלילה או באמצע היום. אמרתי לעצמי אולי השתגעתי? אולי אני מדמיינת? אחר כך הבנתי שזה בשביל לשגע אותי".
אלא שכשהתיק מגיע לבית המשפט, גם השופטים מבינים שמדובר בנשים שמצאו את עצמן בתסריט מבהיל – שבינו לבין ריגול נראה שאין כל קשר. באוקטובר השנה זוכתה נאשמת אחרת בפרשה. השופט אילן סלע מתח אז ביקורת על השב"כ וקבע: "מי ששמע את עדותה ומי שקרא את הודעותיה בשב"כ ובמשטרה, אינו יכול להגיע למסקנה אחרת מזו שהנאשמת לא עשתה דבר ולא התכוונה לעשות דבר שיפגע בבטחון המדינה".
עורכת הדין קוטלובסקי, אמרה היום בבית המשפט לאחר משיכת כתב האישום: "זו זכות אדירה לסנגור פלילי ללוות אדם בתהליך כזה. מהרגעים הכי אפלים בצינוק ובמגרש הרוסים ועד לרגע הזה שאנחנו עומדות פה מאושרות ומרוצות. הדרך הייתה קשה. זיכוי כזה שהפקליטות מצאה לנכון לחזור מכתב האישום זה אומר שהפרקליטות השכילה להבין שהיא איננה אשמה בדבר. כתב האישום היה חמור מאד אבל אפסנה נלחמה על חפותה ואני מאושרת שזו התוצאה. עבור סנגור זה הרגעים הכי יפים במקצוע".
מהפרקליטות נמסר בתגובה, כי "הפרקליטות הודיעה על חזרה מאישום בעניינה של הנאשמת לאחר שנבחנו הערותיו של ביהמ"ש בעניינה ונבחנה הכרעת הדין בעניינה של נאשמת נוספת בפרשה שזוכתה והוחלט שלא לערער על הכרעה זו".